נאצומה סוסקי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נאצומה סוסקי
夏目漱石
Soseki.jpg
לידה 9 בפברואר 1867
אדו (טוקיו)
פטירה 13 בדצמבר 1916 (בגיל 49)
טוקיו, יפן עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק סופר, משורר, מחבר רומנים, מרצה באוניברסיטה עריכת הנתון בוויקינתונים
לאום יפני
שפות היצירה יפנית
תחום כתיבה ספרות
סוגה פרוזה, סיפורים קצרים, שירה
יצירות בולטות קוקורו, בוצ'אן, אני חתול, סאנשירו
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

נאצומה קינוסקה, או, בשם-העט שלו, נאצומה סוסקי (夏目 漱石, 1867 - 1916), היה סופר יפני, שחי ופעל בתקופת מייג'י ובתקופת טאישו. אחד מהסופרים הידועים והמשפיעים ביותר של ארצו; ספריו הידועים ביותר הם "קוקורו", "בוצ'אן", "אני חתול", וספרו האחרון, שלא הספיק לגמור, "אור וחשכה".

חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

סוסקי נולד ב-1867 בעיירה באבאשיטה, שהייתה ממוקמת ברובע אושיגומה של אדו (בשטח שבו נמצא, כיום, אזור קיקואי שבשינג'וקו). כבן-זקונים שנולד למשפחה שכבר היו בה חמישה ילדים, סוסקי נדחה על ידי משפחתו ונשלח לאימוץ; בגיל 4 אומץ שנית על ידי זוג חסר ילדים שגידל אותו עד גירושיו, שהתרחשו כשהיה בן תשע[1]; לאחר מכן משפחתו קיבלה אותו שנית.

סוסקי נשלח לחטיבת הביניים הראשונה שנבנתה בטוקיו, ושם למד על הספרות הסינית ופיתח בה עניין; למרות שהוא רצה לעסוק בכתיבה, בשל חוסר הסכמתה של משפחתו, הוא נשלח ללמוד אדריכלות באוניברסיטת טוקיו. במהלך לימודיו התחיל ללמוד אנגלית ופגש את מסאוקה שיקי (אנ'), שגם הוא לימים נהיה סופר, ובין שניהם נוצר קשר קרוב[1]. משיקי למד סוסקי את אמנות כתיבת ההאיקו; על היצירות שכתב באותה תקופה הוא כתב בשם-העט שלו, "סוסקי", שמשמעותו "עקשן". ב-1890 עבר למחלקה לספרות אנגלית של האוניברסיטה; המחלקה, שנפתחה זמן קצר לפני שהצטרף אליה, מנתה שני סטונדטים בלבד. למרות שלא אהב את צורת הלימוד באוניברסיטה, סוסקי הצטיין בלימודיו; ב-1891 הוא פרסם תרגום אנגלי להוג'וקי (אנ'), קלסיקה מתקופת קמקורה. לאחר שסיים את הלימודים באוניברסיטה, סוסקי עבד כמורה לאנגלית בבתי ספר ברחבי יפן[2]; באחד מהם מתרחש אחד הספרים שכתב, "בוצ'אן". ב-1896, סוסקי התחתן עם נקאנה קיוקו.

ב-1900, נשלח סוסקי ללמוד בבריטניה על ידי משרד החינוך היפני לתקופה של שנתיים, כ"חוקר היפני הראשון של הספרות האנגלית"; הוא למד במשך מספר חודשים באוניברסיטת לונדון, ובמשך כשנה אצל מומחה ליצירותיו של שייקספיר. את רוב זמנו בילה בקריאה, וכך המשיך ללמוד על הספרות האנגלית. סוסקי, שחי בבדידות ובעוני, התענה משהותו בארץ הזרה, בה הרגיש כ"כלב בין זאבים". לאחר חזרתו, מונה סוסקי כפרופסור לספרות אנגלית באוניברסיטה הקיסרית של טוקיו, בה הרצה על תיאורית וביקורת הספרות.

סוסקי התחיל את דרכו הספרותית זמן-מה לאחר חזרתו מאנגליה; כבר ב-1903 סוסקי התחיל לפרסם שירת האיקו, רֶנקוּ (אנ') (שרשראות האיקו) וחיבורים שונים בכתבי-עת ספרותיים. סוסקי קנה את פרסומו לאחר שפרסם ב-1905 את ספרו הראשון, "אני חתול", סאטירה בה מתוארים חייהם של בני משפחה ממעמד הביניים מנקודת מבטו של החתול שלהם. סוסקי המשיך בכתיבתם של סיפורים קצרים, כמו "מצודת לונדון"', ורומנים, כמו "בוצ'אן" ("אדון קטן") ו"כר הדשא". הצלחתם של ספריו אפשרה לו לפרוש ב-1907 ממשרתו באוניברסיטה, ולהקדיש את זמנו לכתיבה עבור העיתון אסהאי שימבון. הוא המשיך לפרסם ספרים רבים עד פטירתו ב-1916; נושאם של רבים מהם הוא המפגש בין התרבות המערבית והתרבות היפנית.

יצירותיו שראו אור בעברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 חייו של סוסקי, אוניברסיטת טוהוקו
  2. ^ נאצומה סוסקי, הסופר הדגול ביותר של יפן המודרנית, הקולג' האוניברסיטאי של לונדון