נבחרת הזהב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נבחרת הזהב בשנת 1953. בתמונה מוצגת הרכב הנבחרת של 1953 כדלקמן: בשורה הראשונה מימין: גרושיץ', פושקש, לנטוש. עומדים בשורה השנייה מימין: בּוּדַאִי II, בוז'יק, ציבור, זכריאש, קוצ'יש, הידגקוטי, בוזנסקי, לורנט.
הרכב נבחרת הזהב

נבחרת הזהבהונגרית: Aranycsapat; שמות נוספים באנגלית: Golden Team, Mighty Magyars, Marvellous Magyars, Magnificent Magyars, Magical Magyars) הוא כינויה הציורי של נבחרת הונגריה בכדורגל הטובה בכל הזמנים. נבחרת זו שיחקה יחד בין השנים 1950 עד 1956, אך העידן הרחב יותר של שחקניה היה בין השנים 19411960.

הרבה כדורגלנים יוצאי דופן שיחקו בנבחרת הזהב, אך פרנץ פושקש, שהפך לדמות סימבולית ונחשב עד היום אחד ההונגרים הידועים בעולם, בלט ביניהם. הבולט ביותר בין משחקי נבחרת הזהב הוא משחק הידידות שנערך ב־25 בנובמבר 1953 באצטדיון וומבלי בלונדון, (מכונה עד היום "משחק המאה[1]") שהסתיים בניצחון הונגרי 6: 3 מול נבחרת אנגליה בכדורגל. נבחרת אנגליה לא נוצחה עד אז מעולם בוומבלי, והניצחון ההונגרי המשכנע הדהים את עולם הכדורגל. יחד עם זה המשחק החשוב ביותר של קבוצה זו היה משחק הגמר במונדיאל 1954, בו נוצחה נבחרת הונגריה הבלתי מנוצחת במשך חמש השנים לפני כן, 3-2 על ידי נבחרת מערב גרמניה. מנקודת המבט הגרמנית, הניצחון על ההונגרים הפייבוריטים, היה "ניצחון מזל" שמכונה עד היום בתולדות הכדורגל הגרמני "הנס של ברן".

האצטדיון של נבחרת הזהב[עריכת קוד מקור | עריכה]

האצטדיון בבודפשט נבנה בשנת 1953 (כיום אצטדיון פרנץ פושקש). מספר הצופים הגדול ביותר נכח בו במשחק של נבחרת הזהב נגד נבחרת אוסטריה באותה שנה : 104,000 צופים. בין היתר אירח האצטדיון את משחק הגומלין של משחק המאה בוומבלי (6:3). במשחק גומלין זה מול אנגליה ההונגרים ניצחו 7:1.

הרכב הנבחרת[עריכת קוד מקור | עריכה]

ההרכב המפורסם ביותר של נבחרת הזהב היה בניצחון על אנגליה בוומבלי, אך לא רק הם מהווים את נבחרת הזהב עצמה.

מאמן הנבחרת הלאומית היה באותן השנים גוסטב שבש (1906–1986) 

נבחרת הזהב עלתה למשחק בהרכב הבא:

  1. דיולה גרושיץ' - שוער (1926–2014) 
  2. ינו בוזנסקי (כונה: קאַזַל) - מגן ימני (2015-1925)
  3. דיולה לורנט - בלם (1923–1981)
  4. מיהאי לאנטוש - מגן ימני (1928–1989)
  5. יוז'ף בוז'יק (כונה: צוּצוּ) - קשר אחורי ימני (1925–1978)
  6. יוז'ף זכּריאש (כונה: זכּי) - קשר אחורי שמאלי (1924–1971)
  7. לאסלו בּוּדַאִי II (כונה: פּוּפּוֹש, שפירושו בהונגרית בעל חטוטרת) - קיצוני ימני (1928–1983)
  8. שנדור קוצ'יש (כונה: קוֹצְקָה, שפירושו בהונגרית קוביה) - קשר קדמי ימני (1929–1979)
  9. נאנדור הידגקוטי (כונה: זקן) - חלוץ אחורי (1922–2002)
  10. פרנץ פושקש (כונה: אוֹצִ'י שפירושו בהונגרית "אחא" או אח צעיר) - קשר קדמי שמאלי (1927–2006)
  11. זולטן צ'יבור (כונה: משוגע וגם רגליים מרופטות) - קיצוני שמאלי (1929–1997)

נבחרת הזהב הבלתי מנוצחת שיחקה רק ארבע פעמים בהרכב האגדי הזה (בתקופה: 14 במאי 1950 - 4 ביולי 1954). ב־17 במאי 1953 ברומא נגד האיטלקים, ב־15 בנובמבר 1953 בבודפשט נגד השוודים, ב־25 בנובמבר 1953 בלונדון נגד האנגלים וב-11 באפריל 1954 בווינה נגד האוסטרים.

מבנה הנבחרת[עריכת קוד מקור | עריכה]

טקטיקת המשחק של הנבחרת הייתה פורצת דרך גם היא. המאמן גוסטב שבש הסיג לאחור את הקשר האחורי השמאלי להגנה וגם את החלוץ המרכזי הסיג לאחור לקשר שמאלי של הנבחרת ויצר מעין מערך של 4-2-4. ארבעה מגינים במקום השלושה שהיו מקובלים אז. מערך דומה שימש לימים את נבחרת ברזיל, אלופת העולם בכדורגל בשנת 1958.

ההצלחות הגדולות ביותר[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. מדליית זהב באולימפיאדת הלסינקי בשנת 1952 (בגמר נגד יוגוסלביה 2:0).
  2. מדליית זהב חמש פעמים ברצף בגביע אירופה (1948-1953).
  3. אנגליה-הונגריה 6:3 בלונדון (1953).
  4. מדליית כסף באליפות העולם בכדורגל בשנת 1954 3:2 בגמר נגד גרמניה המערבית.

התפרקות הנבחרת[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתחילת יולי 1956 הוחלף גוסטב שבש. מרטון בּּוּקוֹבִי, מונה למאמן הנבחרת בגלל הביצועים הגרועים של הנבחרת. התאחדות הכדורגל ההונגרית החליטה לא לשלוח נבחרת לאולימפיאדת מלבורן בשנת 1956. עוד לפני מהפכת אוקטובר. באותה השנה ניצחה נבחרת הזהב את נבחרת אוסטריה בווינה ב -2 באוקטובר 2:0. במהלך המהפכה, קבוצת הכדורגל הונבד, עמוד השדרה של הנבחרת, נסעה לווינה בתחילת נובמבר כדי לקבוע משחק נגד אתלטיק בילבאו ולאחר מכן יצאה לסיבוב הופעות במערב אירופה. הנבחרת שיחקה בפריז, נגד ראסינג פריז, בספרד נגד אתלטיק בילבאו ועוד. לאחר שהובסו 2–3 נגד אתלטיק בילבאו שיחקו בפלייאוף בגביע אירופה בבריסל בדצמבר אותה השנה מכיוון שהם לא ניתן היה לשחק בבודפשט. התוצאה הייתה 3: 3. בינואר 1957 החליטו פרנץ פושקש, שנדור קוצ'יש, זולטאן ציבור, דיולה גרושיץ' בווינה לא לחזור להונגריה. עם זאת, גרושיץ' חזר בכל זאת ביולי 1957. כך התפרקה נבחרת הזהב.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא נבחרת הזהב בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^
    שגיאות פרמטריות בתבנית:צ-מאמר

    פרמטרי חובה [ מחבר ] חסרים
    , Match of the Century (1953 England v Hungary football match)