נבחרת רוסיה בהוקי קרח
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| כינוי | "המכונה האדומה" |
| התאחדות | פדרציית ההוקי קרח הרוסית |
| השתייכות | IIHF |
| מאמן |
 אלכסיי ז'אמנוב |
| המבקיע המצטיין (נקודות) | איליה קובאלצ'וק (107) |
| המבקיע המצטיין (שערים) | איליה קובאלצ'וק (50) |
| קפטן | אנטון סלפישב |
| שיאן ההופעות | איליה קובאלצ'וק (120) |
| היכל ביתי | צסק"א ארנה |
 | |
| מדי הנבחרת מאז אליפות העולם בהוקי קרח (2018) | |
| משחקים היסטוריים | |
משחק בינלאומי ראשון שוודיה 2 - 2 רוסיה (מוסקבה, רוסיה; 12 באפריל 1992) | |
הניצחון הכי גדול רוסיה 12 - 3 בריטניה  (בולצאנו, איטליה; 26 באפריל 1994) רוסיה 10 - 1  קזחסטן(ריגה, לטביה; 6 במאי 2006 | |
ההפסד הכי גדול פינלנד 7 - 1 רוסיה (הלסינקי, פינלנד; 22 באפריל 1997) רוסיה 1 - 7 צ'כיה  (מוסקבה, רוסיה; 20 בדצמבר 1997) | |
| הישג שיא באולימפיאדה | מדליית זהב (2018) |
| אליפות העולם | |
| הופעות | 25 (הראשונה ב-1992) |
| ההישג הטוב ביותר | 5 זכיות |
| גביע העולם | |
| הופעות | 3 (הראשונה ב-1996) |
| ההישג הטוב ביותר | חצי גמר (1996, 2016) |
נבחרת רוסיה בהוקי קרח (ברוסית: Сборная России по хоккею с шайбой) מייצגת את רוסיה בהוקי קרח מאז 1992. היא הוקמה לראשונה ב-1909 ופורקה עם פרוץ מהפכת אוקטובר. נבחרת ברית המועצות בהוקי קרח החליפה אותה משנת 1951 עד 1991. שנה לאחר חידוש פעילותה של הנבחרת הרוסית, היא זכתה באליפות העולם בהוקי קרח. כבר מיום שהוקמה הפכה הנבחרת לאחת החזקות בעולם, כתוצאה מהיותה יורשת הנבחרת הסובייטית.
נבחרת רוסיה - אם להכליל גם את הישגיה כהיותה חלק מנבחרת ברית המועצות - זכתה ב-27 אליפויות עולם. הנבחרת גם מחזיקה בשיא משחקי הניצחון הרצופים: 27 משחקים ברציפות הנבחרת הרוסית לא הפסידה, מ-2007 ועד 2010, כשהשיא הקודם שייך לנבחרת הסובייטית, עם 24 משחקי ניצחון רצופים.
הדירוג של נבחרת רוסיה ברשימת הדירוג של IIHF לנבחרות הוקי קרח של גברים, הוא המקום ה-- בעולם, נכון לשנת 3 ביוני 2026, ללא שינוי לעומת דירוג קודם.[1] היא האלופה האולימפית של אולימפיאדת פיונגצ'אנג (2018) (בשם "ספורטאים אולימפיים מרוסיה").
ב-2022 הושעתה רוסיה מהמפעלים הבינלאומיים עקב הפלישה הרוסית לאוקראינה. נכון ל-2026 היא עדיין מושעית.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – נבחרת ברית המועצות בהוקי קרח
איגוד ההוקי הכל-רוסי שהוקם לראשונה בשנת 1911 צורף כבר באותה שנה ל-IIHF[2]., אך כבר באותה שנה האיגוד הוסר מההתאחדות הבינלאומית ובפועל השחקנים הרוסיים לא נטלו חלק בשום טורניר בינלאומי, עד להקמת הנבחרת הסובייטית[3]. הנבחרת הסובייטית הפכה לאחת החזקות בעולם וזכתה לכינוי "המכונה האדומה" (Красная машина), היא זכתה ב-21 אליפויות עולם, 26 אליפויות אירופה ושבעה מדליות זהב בטורנירי ההוקי קרח של האולימפיאדה.
לאחר התפרקות ברית המועצות, הנבחרת הוקמה כיורשת נבחרת ברית המועצות בהוקי קרח ב-1992 וכבר שנה לאחר מכן זכתה בטורניר הבינלאומי הראשון שלה. באליפות העולם בהוקי קרח שנערכה ב-1993 בגרמניה, הנבחרת הרוסית זכתה באליפות אחרי ניצחון בגמר על קנדה והייתה זו לאליפות ה-23 במספר של ההוקי המקומי והאליפות הרוסית הראשונה.
בפברואר 1998, הנבחרת הרוסית התמודדה במשחקי ההוקי קרח של משחקי החורף האולימפיים בנאגנו, לראשונה מול שחקני הוקי מקצועניים מה-NHL והנבחרת הרוסית הצליחה להעפיל לגמר הטורניר ולקטוף את מדליית הכסף. במאי 2002 בסולט לייק סיטי הנבחרת הצליחה ליטול מדליית ארד, כשעל משטח הקרח נציגים מליגת ה-NHL בלבד - הייתה זו שעת משבר בליגה הרוסית, כשכל שחקני הנבחרת היו יוצאי ליגות זרות.
אין תחרות לנבחרות לאומיות בתחום ההוקי קרח ביבשת אירופה ובמקום זה נערכות סדרת מפגשים במסגרת מה שמכונה Euro Hockey Tour שנערך מדי שנה בהשתתפות צ'כיה, פינלנד, רוסיה ושוודיה. מרבית התחרויות הללו מהווים הכנה לקראת אליפות העולם. בעונת 2004/2005 זכתה הנבחרת הרוסית לראשונה והיא שבה וזכתה בטורניר גם שנה לאחר מכן. ב-2007 הנבחרת העפילה לראשונה לחצי גמר אליפות העולם ושנה לאחר מכן הרוסים ניצחו לראשונה מזה 15 שנה את הקנדים והפכו לאלופי העולם בהוקי קרח. בטורניר ה-Euro Hockey Tour רוסיה שוב זכתה בו בעונת 2008 וגם שנה לאחר מכן.
באליפות העולם שנה לאחר מכן, הרוסים חזרו על ההישג הקודם מאליפות העולם וגברו שוב על הקנדים בגמר אליפות העולם ב-2009 ושוב היו לאלופי העולם. אולם נקמת הקנדים לא איחרה לבוא, באולימפיאדת ונקובר 2010 הקנדים גברו על הרוסים בתוצאה 7:3 בשלב רבע גמר הטורניר. באליפות העולם באותה שנה, הרוסים אומנם גברו על הקנדים והעפילו לגמר אליפות העולם, אך הפסידו את תואר האליפות לצ'כיה.
באליפות העולם בהוקי קרח ב-2011 אומנם גברו הרוסים על קנדה ברבע הגמר, אך נוצחו על ידי הפינים בחצי הגמר ונפגשו עם הצ'כים במשחק על המקום השלישי, בו הפסידו הרוסים לצ'כים. רוסיה שבה וזכתה ב-Euro Hockey Tour ב-2011 וב-2012 וזכתה בו שוב גם ב-2017.
באליפות העולם בהוקי קרח 2016 שנערכה ברוסיה, רוסיה העפילה לרבע הגמר וניצחה את גרמניה אך פגשה בפינלנד בחצי הגמר שוב וזו הדיחה אותה להתמודד על המקום השלישי בטורניר. הסיפור חזר על עצמו גם באליפות העולם בהוקי קרח 2017 שנערכה בגרמניה, רוסיה העפילה לחצי הגמר אך פגשה בקנדה בחצי הגמר וזו הדיחה אותה להתמודד על המקום השלישי בטורניר מול פינלנד.
בפברואר 2018, הנבחרת הרוסית התמודדה במשחקי ההוקי קרח של משחקי החורף האולימפיים בפיונגצ'אנג, והצליחה להעפיל לגמר הטורניר לראשונה מזה 20 שנה ולאחר משחק מותח מול גרמניה (קיריל קפריזוב כבש בתוספת זמן ובכך הבטיח את הניצחון) זכתה לראשונה בתולדותיה במדליית הזהב. היא עשתה זאת בשם "ספורטאים אולימפיים מרוסיה" וללא סממני המדינה, כיוון שרוסיה הורחקה מהאולימיפאדה עקב תוכנית אמרצה מאורגנת[4].
באפריל 2018 מונה איליה וורוביוב למאמן הנבחרת, אך כבר בטורניר השוודי של Euro Hockey Tour, הנבחרת (שהורכבה משחקנים צעירים ולא מהשחקנים שנטלו חלק באולימפיאדה) ספגה 5 הפסדים רצופים וסיימה במקום הרביעי מתוך שבעה. ברם, באליפות העולם בהוקי קרח 2018, הנבחרת נראתה טוב יותר ופתחה את הטורניר עם 3 ניצחונות וללא ספיגות, אחרי ניצחונות על צרפת (7:0), אוסטריה (7:0) ובלארוס (6:0). ברם, הנבחרת הפסידה בשלב הבתים לצ'כיה ולשוודיה, לה הפסידה באליפות העולם לראשונה מזה 14 שנה, מאז 2004[5]. ברבע גמר הטורניר פגשה את קנדה והפסידה לה בהארכה 5-4. היא סיימה את הטורניר במקום הששי, הגרוע ביותר בתולדותיה מאז 2013. באליפות העולם בהוקי קרח 2019 הנבחרת אומנם פתחה את הטורניר עם 8 ניצחונות רצופים כולל 7:2 על שוודיה (האלופה המכהנת) ועל ארצות הברית (4:3), אך הפסידה בחצי הגמר לפינלנד (0:1). לאחר הטורניר מונה אלכסיי קודאשוב למאמן, תחתיו בחרת רוסיה השתתפה בשלושה טורנירים במסגרת Euro Hockey Tour, שם הקבוצה השיגה רק ניצחון אחד בתשעה משחקים. אליפות העולם 2020, שהייתה אמורה להתקיים בשווייץ, בוטלה בגלל מגפת הקורונה וב-5 ביוני 2020 פוטר קודאשוב מתפקידו והוחלף על ידי ולרי בראגין, שהוביל בעבר בהצלחה את נבחרת הנוער. כך, אלכסיי קודאשוב שימש פחות משנה בתפקיד המאמן.
במאי 2021, בעקבות שערוריית סימום בספורט, נאסר על הנבחרת הרוסית להתמודד באליפות העולם עם דגל והמנון המדינה והיא התמודדה במקום זאת כנבחרת הוועד האולימפי הרוסי. לאליפות העולם 2021 הגיעה הנבחרת עם סגל ללא כוכבי-העל מה-NHL, אך הצליחה להשיג 2 ניצחונות רצופים בפתיחת הטורניר. אבל העדר הכוכבים נתן את אותותיו גם בשלבי ההכרעה של אליפות העולם, כאשר הנבחרת הפסידה לקנדה ברבע גמר הטורניר, אף על פי שהקנדים סחבו 4 הפסדים מפתיעים בשלב הבתים.
ב-2022 הושעתה רוסיה מהמפעלים הבינלאומיים עקב הפלישה הרוסית לאוקראינה. נכון ל-2026 היא עדיין מושעית. עקב כך לא השתתפה נבחרת רוסיה באליפויות העולם מאז, וגם לא באולימפיאדת מילאנו – קורטינה (2026).
מדים
[עריכת קוד מקור | עריכה]מאז 1992, צבעי המדים המסורתיים הם כחול, לבן ואדום. על חזית החולצה רקום נשר דו-ראשי עם סמל רוסיה והכיתוב «Россия» (רוסיה). עם זאת, המדים עברו שינויים לאורך השנים מבחינת העיצוב. עד 2002 המדים כללו את סמל פדרציית ההוקי הרוסית. מאז 2006 זה הוחלף בסמל המדינה. בשנת 2018, בשל הרחקת רוסיה מהמשחקים האולימפיים, השחקנים עוטים את הכיתוב Olympic athlete from Russia, במקום סמל המדינה[6].
אולימפיאדת 1994 
1998-1999 
אליפות העולם 2013 
אולימפיאדת 2014 
אליפות העולם 2014 
גביע העולם 2016 
אולימפיאדת 2018 
מאז 2018
.png)
.png)
.png)
מאמנים
[עריכת קוד מקור | עריכה]| # | שם | דיוקן | תקופת כהונה | הישגים / הערות |
|---|---|---|---|---|
| 1 | ויקטור טיחונוב |  | 1992 | [7] |
| 2 | בוריס מיכאילוב | | 1993 | זכייה באליפות העולם בהוקי קרח. |
| — | ו. טיחונוב | 1994 | קדנציה שנייה | |
| — | ב. מיכאילוב | 1994–1995 | קדנציה שנייה | |
| 3 | ולדימיר ואסילייב | 1996 | ||
| 4 | איגור דמיטרייב | 1997 | ||
| 5 | ולדימיר יורזינוב |  | 1998 | מדליית כסף באולימפיאדת נאגנו (1998) |
| 6 | אלכסנדר יאקושב |  | 1999–2000 | [8] |
| — | בוריס מיכאילוב | 2001 | קדנציה שלישית; ממלא מקום | |
| 7 | ויאצ'סלב פטיסוב |  | 2002 | מדליית ארד באולימפיאדת סולט לייק סיטי (2002) |
| — | בוריס מיכאילוב | 2002 | סגנית אלופת עולם. קדנציה רביעית; ממלא מקום | |
| 8 | ולדימיר פליושצ'ב |  | 2003 | ממלא מקום |
| — | ויקטור טיחונוב | 2004 | קדנציה שלישית; ממלא מקום | |
| 9 | ולדימיר קריקונוב |  | 2005–2007 | מקום שלישי באליפות עולם 2005 |
| 10 | ויאצ'סלב ביקוב |  | 2007–2012 | 2 זכיות רצופות באליפות העולם ב-2008 וב-2009[9] |
| 11 | זינֶטוּלַה ביליאלטדינוב |  | 2012–2014 | זכייה באליפות עולם 2012 |
| 12 | אולג זנארוק |  | 2014–2018 | זכייה באליפות עולם 2014[10] |
| 13 | איליה וורוביוב | 2018–2019 | זכייה בסבב Euro Hockey Tour | |
| 14 | אלכסיי קודאשוב | 2019–2020 | ||
| 15 | ואלרי בראגין | 2020 | ||
| — | איגור לאריונוב | 2020 | ממלא מקום | |
| 16 | ואלרי בראגין | 2021 | זכייה בסבב Euro Hockey Tour | |
| 17 | אלכסיי ז'אמנוב | 2021– | ||
הישגים
[עריכת קוד מקור | עריכה]| מאזן מדליות | ||
|---|---|---|
| המשחקים האולימפיים | ||
| זהב | אולימפיאדת פיונגצ'אנג 2018 | |
| כסף | אולימפיאדת נאגנו 1998 | |
| ארד | סולט לייק סיטי 2002 | |
| אליפות העולם | ||
| זהב | גרמניה 1993 | |
| כסף | שוודיה 2002 | |
| ארד | אוסטריה 2005 | |
| ארד | רוסיה 2007 | |
| זהב | קנדה 2008 | |
| זהב | שווייץ 2009 | |
| כסף | גרמניה 2010 | |
| זהב | פינלנד 2012 | |
| זהב | בלארוס 2014 | |
| כסף | צ'כיה 2015 | |
| ארד | רוסיה 2016 | |
| ארד | גרמניה 2017 | |
| ארד | סלובקיה 2019 | |
רוסיה באולימפיאדות החורף
[עריכת קוד מקור | עריכה]
רוסיה באליפויות העולם
[עריכת קוד מקור | עריכה]- 1992: 5
- 1993:
(אלופת עולם) - 1994: 4
- 1995: 5
- 1996: 4
- 1997: 4
- 1998: 5
- 1999: 5
- 2000: 11
- 2001: 6
- 2002:
(סגנית אלופת עולם) - 2003: 7
- 2004: 10
- 2005:
- 2006: 5
- 2007:
- 2008: (אלופת עולם)
- 2009: (אלופת עולם)
- 2010: (סגנית אלופת עולם)
- 2011: 4
- 2012: (אלופת עולם)
- 2013: 6
- 2014: (אלופת עולם)
- 2015: (סגנית אלופת עולם)
- 2016:
- 2017:
- 2018: 6
- 2019:
- 2021: 5
- 2022: לא השתתפה
- 2023: לא השתתפה
תארים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אלופת העולם בהוקי קרח
- Euro Hockey Tour
- זכייה (10): 2005, 2006, 2008, 2009, 2011, 2013, 2015, 2017, 2019, 2021
- גביע קריאלה
- זכייה (9): 1992[12], 2006, 2007, 2008, 2009, 2011, 2016, 2018, 2020
- גביע הערוץ הראשון
- המשחקים השוודים (Beijer Hockey Games)
- גביע קרלסון
- זכייה (4): 2002, 2006, 2008, 2009
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של נבחרת רוסיה בהוקי קרח
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ↑ דירוג נבחרות לאומיות בהוקי קרח מתוך אתר IIHF
- ↑ Олимпийские надежды: сборная России по хоккею
- ↑ Строительство «красной машины». Часть 1
- ↑ אולימפיאדת החורף 2018: נבחרת רוסיה זכתה בטורניר ההוקי, באתר וואלה, 25 בפברואר 2018
- ↑ Россия проиграла Швеции и сыграет с Канадой в четвертьфинале чемпионата мира, 15.05.2018
- ↑ Как менялась форма сборной России на Олимпиадах, ספורט אקספרס
- ↑ אימן שנים רבות את נבחרת ברית המועצות, הוביל אותה להישגים רבים ונחשב לאחד המאמנים הגדולים בכל הזמנים. המשיך בתפקידו לאחר התפרקות ברית המועצות וחבר המדינות.
- ↑ ההישג השלילי ביותר בתולדות הנבחרת: מקום 11 באליפות העולם בהוקי קרח שנערכה ברוסיה.
- ↑ בתקופתו הנבחרת הגיעה להישגים רבים: בנוסף לזכיות באליפות העולם היא סיימה במקום שלישי באליפות העולם 2007 ומקום שני באליפות העולם ב-2010
- ↑ בנוסף, הנחבאת סיימה במקום השני באליפות עולם 2015 ובמקום השלישי באליפויות עולם 2016 ו¯2017, מדליית זהב בטורניר ההוקי קרח באולימפיאדת פיונגצ'אנג (2018)
- ↑ בשל פרשית סימום באולימפיאדת סוצ'י, נאסר על שחקני הנבחרת ללבוש את המדים הלאומיים בהתמודדות באולימפיאדת 2018 והם התמודדו כחלק ממשלחת האתלטים האולימפיים מרוסיה
- ↑ כנבחרת חבר המדינות
| הוקי קרח ברוסיה | ||
|---|---|---|
| ניהול ותשתיות | פדרציית ההוקי הרוסית • קבוצות • ליגת ההוקי המקצוענית (ארגון עבר) | |
| ליגות | אליפות הוקי קרח גברים • אליפות הוקי קרח נשים וליגת הנשים • ליגת ההוקי הקונטיננטלית • ליגת המשנה • אליפות ליגת ההוקי הבכירה • ליגת הצעירים • ליגת הצעירים הלאומית • ליגת ההוקי הלילית | |
| גביעים | גביע גגארין • גביע פטרוב • גביע הפדרציה • גביע חרלמוב | |
| נבחרות | הנבחרת הלאומית • הנבחרת הצעירה • נבחרת ברית המועצות בהוקי קרח | |
| תחרויות עבר | האליפות הסובייטית • הגביע הסובייטי • ליגת ההוקי הרוסית • ליגת ההוקי הבינלאומית | |