נבט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
נבט חד פסיגי (משמאל) ודו פסיגי (מימין).

נֶבֶט הוא צמח צעיר המתפתח מתוך עובר רדום של צמח, במסגרת הליך הנביטה. במהלך הנביטה, בעקבות החשפות הזרע לתנאים מתאימים, "מתעורר" העובר המצוי בזרע הרדום ומתפתח לנבט הכולל את האברים נצרון ושורשון. בהתקיים התנאים המתאימים מתפתח הנבט וגדל לצמח הבוגר.

חלקי הנבט[עריכת קוד מקור | עריכה]

לנבט שלושה חלקים: השורשון (השורש העוברי), הנצרון (הגבעול העוברי) ופסיגים (העלים של הנבט).

הנבטים נבדלים במספר עליהם. לצמחים חד פסיגיים עלה נבט אחד, לצמחים דו-פסיגיים שני עלי נבט. צמחים ממשפחת חשופי הזרע מספר רב יותר של פסיגים, כך למשל לאורן שמונה פסיגים.

נביטה והתפתחות הנבט[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתחילה סופח הזרע מים מסביבתו בפעפוע. בעקבות כך הזרע תופח וקליפתו נבקעת. התהליכים המטבוליים, שהתרחשו בזרע באופן מינימלי, מתגברים. האנרגיה שהייתה אצורה בזרע הופכת לזמינה וחומרי התשמורת מתפרקים לצורך המשך התהליך. בהמשך חלה בעובר התרבות מהירה של תאים. התאים עוברים התמיינות ומתפתחים לשורשון ולנצרון אשר פורצים מהזרע. לרוב בוקע קודם כל השורשון ורק לאחר מכן הנצרון. השורשון תמיד יגדל כלפי מטה והנצרון כלפי מעלה, ללא קשר לזווית בה מונח הזרע. השורשון גדל ומפתח יונקות אשר מתחילות לקלוט מהקרקע מים וחומרי מזון. הנצרון גדל, בוקע מעל פני הקרקע, מצמיח עלים ומתחיל בתהליך ההטמעה (פוטוסינתזה) המאפשר לצמח להיות עצמאי.

כדי שהזרע יתחיל לנבוט הוא צריך להיחשף לתנאים מסוימים הכוללים: רטיבות, תאורה, ריכוזי גזים וטמפרטורה.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]