נבנה ארצנו
נבנה ארצנו
|
|---|
|
נִבְנֶה אַרְצֵנוּ, אֶרֶץ מוֹלֶדֶת, כִּי לָנוּ, לָנוּ אֶרֶץ זֹאת. נִבְנֶה אַרְצֵנוּ, אֶרֶץ מוֹלֶדֶת, זֶה צַו דָמֵנוּ, זֶה צַו הַדּוֹרוֹת. נִבְנֶה אַרְצֵנוּ עַל אַף כָּל מַחֲרִיבֵינוּ, נִבְנֶה אַרְצֵנוּ בְּכֹחַ רְצוֹנֵנוּ, |
| תרגום-אברהם לוינסון |
נבנה ארצנו הוא שיר לכת שנכתב והולחן על ידי משה ביק.
במקורו, נכתבו מילות השיר בשפת היידיש, אך למרות זאת ניתן לראות בו שיר ארץ ישראלי טיפוסי, הן בתוכנו והן בלחן שלו. השיר זכה למעמד מיוחד בזמר העברי ונהוג להשמיעו בטקסים ומצעדים ממלכתיים. השמעות כאמור החלו כבר במצעדי צה"ל הראשונים, והוא ממשיך להיות מבוצע באופן קבוע בטקסים גם בימינו אלה, שהמפורסם שבהם הוא טקס הדלקת המשואות בערב יום העצמאות.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
מיר
|
|---|
|
מיר וועלן בּויען, בּויען אלץ בּויען ווייל אייגנאונזער איז אונז די ערד. מיר וועלן בּויען, בּויען אלץ בּויען דאָס איז פון דורות געווונטשט און בּאגערט. מיר וועלן בּויען – אקעגען די צושטערער מיר וועלן בּויען – מיר בּויער זענען מערער. |
| גרסת המקור-משה ביק |
רבים רואים בשיר את אחד מ"שירי הקמת המדינה" ו"דור תש"ח", אך למעשה כתיבת השיר במקור, והלחן, החלו כבר בסוף שנות העשרים של המאה ה-20, והתפתח לגרסאות המתורגמות של הנוסח העברי והמוכר בסוף שנות ה-30 בתקופת הקמת ישובי חומה ומגדל.
השיר המקורי נקרא ביידיש "מיר" - אנחנו, והוא נכתב בסוף שנות ה-20 על רקע הוויכוח הציבורי שהתחולל באותה התקופה בעניין קביעת ההמנון הלאומי בין תומכי "התקווה" של נפתלי הרץ אימבר, ובין תומכי שירו של ביאליק "ברכת עם" ("תחזקנה"). משה ביק, שהיה איש מעמד הפועלים, ביקש לחבר שיר בעל מסר לאומי שיהיה מקובל ויאחד את כלל העם, ובהתאם לכך בחר גם את שמו. שאיפתו של ביק הייתה שהשיר "נבנה ארצנו" יהיה המנון היישוב הארץ ישראלי, ואילו השיר "התקווה" ישמש כהמנון של העם היהודי כולו. בראייתו, מילות השיר "נבנה ארצנו" מתייחסות לאקטואליה ומשתמע מהן ששרים אותן יושבי הארץ, ואילו מילות "התקווה" מתאימות ליושבים בחוץ לארץ ושואפים להגיע לציון. השיר הושר לראשונה על ידי מקהלת הפועלים של קריית חיים וחיפה בהדרכתו ובניצוחו של ביק עצמו, שהיה מייסד המקהלה.
גרסת טרוכה[עריכת קוד מקור | עריכה]
אנחנו
|
|---|
|
בּוֹנִים אֲנַחְנוּ אֶרֶץ מוֹלֶדֶת, כִּי מוֹרַשְׁתֵּנוּ הָאֲדָמָה. בּוֹנִים אֲנַחְנוּ אֶרֶץ מוֹלֶדֶת, כִּי זֶה דוֹרוֹת נִכְסָפִים אָנוּ לָה. בָּנֹה נִבְנֶנָּה – כְּנֶגֶד מַחֲרִיבֵינוּ; בָּנֹה נִבְנֶנָּה – בּוֹנִים רַבִּים הִנֵּנוּ! |
| תרגום-אפרים טרוכה |
בראשית שנות הארבעים הראה ביק את השיר לאפרים טרוכה (דרור), שהיה מתרגם מוכר ופורה, ועסק בתרגום שירים קלאסיים, קנוניים, אריות ויצירות קלאסיות אחרות. טרוכה תרגם את השיר לעברית תוך התאמת מילותיו ורוחו ללחנו של ביק אשר החל לתכנן להופיע עם השיר במקהלות הרבות שארגן והדריך ביישובי העמק והגליל.
גרסת לוינסון[עריכת קוד מקור | עריכה]
במקביל, פנה ביק גם לפעיל התרבות אברהם לוינסון, שתרגם עשרות שירים מיידיש ורוסית, והציג בפניו את שירו "מיר". לוינסון יצר תרגום קצבי וקולח יותר של השיר, זה המוכר כיום לציבור, ואשר נכנס לרפרטואר של מקהלות רבות בארץ. השיר התקבל בהתלהבות רבה בפסטיבל המחולות הראשון שנערך בדליה בשנת 1944. שנים אחדות לאחר מכן, ומעט לפני הקמת המדינה, עדכן לוינסון את תרגומו והחליף קטע שלם בבית השני של השיר בקטע חדש המתייחס למדינה העומדת לקום.