נגה אשד
| נֹגה אשד, מנחה אירוע זמרשת | |
| לידה |
13 באפריל 1951, ז' ניסן תשי"א (בת 75) תל אביב |
|---|---|
| שם לידה | נֹגה וסרמן |
| מדינה |
ישראל |
| מוקד פעילות |
ישראל |
| תקופת פעילות | מ-1969 |
| עיסוק | זמרת, מובילת שירה |
| סוגה | זמר עברי |
| סוג קול | אלט |
| שפה מועדפת |
עברית |
| כלי נגינה | גיטרה |
ֹנגה אשד (לבית וסרמן; נולדה ב-13 באפריל 1951) היא זמרת, מובילת שירה שירת-יחד ויוצרת ישראלית.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]נולדה ב-1951 בשכונת ביצרון בתל אביב. גדלה בבית מוזיקלי וספגה הן שירי זמר שהיו פופולריים בארץ בעשורים הראשונים של המאה ה-20, והן שירים מסורתיים ושירי תיאטרון. אחותה הייתה הזמרת נאוה גפן, שנפטרה ב-28 ביוני 2026.
החלה לשיר במסגרות שונות כבר בגיל בית ספר יסודי, בין היתר במקהלת ילדים של תיאטרון "בימות" בניצוחו של זיקו גרציאני. הצטרפה לתנועת "השומר הצעיר" בכיתה ד', אבל לקבוצה בוגרת יותר – גדוד "בית ניר", בקן יד אליהו (שהתאחד עם קן מרכז, ת"א, שנהרס).
בתקופת התיכון התחנכה במוסד החינוכי "חוף השרון" ביקום והשתייכה לקיבוץ נחשונים. בתקופה זו טופחה כזמרת מתחילה בידי איש המוזיקה והמקהלות הנרי קלאוזנר, וכן למדה, בקיצור נמרץ, לנגן בגיטרה, הכלי העיקרי המלווה אותה מאז.
פעילות בתחום הזמר העברי
[עריכת קוד מקור | עריכה]את שירותה הצבאי עשתה כחברה בצוות הווי של הנח"ל (1969–1971), בתוכניות "חופשה דמיונית" (שמתוכה הלהיט "חופים") ו"כל שהיה בינינו". תפקידי הסולו המפורסמים שלה: הביצוע המקורי של השיר "יש פרחים" שכתב נתן יונתן והלחין מוני אמריליו, וכן בשיר "רוח אביב" שכתב יחיאל מוהר והלחין משה וילנסקי. במלחמת יו"כ התנדבה למילואים והופיעה ברחבי הארץ, כולל ב"אפריקה".
אחרי שירותה הייתה חברה בהרכב בנות חוה, לצד תמר אשל ועידית הרפז ובניהולה של ציפי פליישר. השלישייה הופיעה ב"ניחוחי חציר" 1972, עם השיר "שלכת"(יַךְ אלם הרוח) ועוד שירים. בפסטיבל הזמר והפזמון 1973 השתתף ההרכב כלהקת ליווי של שלמה ארצי ("שיר בבוקר בבוקר"), גידי גוב ("יעלה ויבוא") ועדנה לב ("את ואני נולדנו בתש"ח"). ל"בנות חוה" תקליט ארך-נגן אחד והקלטות שונות.
בשנים 1974–1981 חיה אשד בפריז. שם, נוסף על הופעות כזמרת ישראלית, גילתה את אמנות הרחוב, שירה ישירה (בעברית!) – נטולת כל אמצעי במה, במטרו וברחובות. מהרחוב נלקחה לקבוצת התיאטרון Cie De L'Elan הצרפתית, עמה הופיעה שנים אחדות.
בשובה לארץ השתלבה, עצמונית, במופעי חוצות ובשירה מגוונת.
בשנת 1987 התמודדה אשד כזמרת סולנית, בליווי של שלוש "בנות רימון", בפסטיבל הזמר והפזמון בערד עם השיר "פֶּתח בית הבּד" שהלחינה למילים של המשוררת ריקי דסקל.
מ-1989 ועד 2014 – עסקה בהוראת הזמר העברי באולפני העברית בגוש-דן.
מ-1997 ועד היום מנחה חוג זמר, חזג (חוג זמר גורדון), המהווה מפעל חשוב לשימור הזמר העברי. החוג פתוח לציבור, והוא יחיד במינו.
ב-2007 הצטרפה בהתנדבות למפעל זֶמֶרֶֹשֶת והיא עורכת ומובילה את האירועים החיים של שירת היחד, ב"יד טבנקין" וברחבי הארץ. מפעל זֶמֶרֶֹשֶת זכה בפרס יואל אנגל היוקרתי, מטעם עיריית ת"א-יפו.
פעילות בתחום התיאטרון
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנות ה-80 שלחה ידה בתיאטרון במסגרות שונות, השתתפה מספר פעמים בפסטיבל עכו בהצגות שזכו בפרסים שונים:
- 1981 – הלחנה, משחק ונגינה בהצגה "אשה מן האדמה", שזכתה בפרס השני ובציון לשבח על המוזיקה של אשד.
- 1985 – ההצגה "בתוכו", עם ריקי דסקל ומלכה מרין, בבימוי תמי לדרר. שירי משוררות.
- 1986 – כתיבה (בשיתוף ענולה שמיר), הלחנה, משחק ונגינה במחזה "עור", שזיכה בפרס השחקנית המצטיינת את רובי פורת-שובל.
- 1989 – כתיבה (בשיתוף ענולה שמיר), הלחנה ונגינה בהצגה "מה אתה זוכר, יונתן יונתן", שזכתה בפרס הפסטיבל על משחקה של אורנה כץ.
בשנת 2000 השתתפה כמבצעת וכמלחינה במופע "ספר הזיכרונות של בטני", המבוסס על שירי הספר בעל אותו השם מאת ריקי דסקל (משתתפות נוספות: מיכל גולדברג, ריקי דסקל, מלכה מרין).
משנת 2009 משתתפת במופע התיאטרון שש נפשות / סיפורי חיים עם מיכל גולדברג אייל.
ב-2018, המופע "עוברות אורח", תצרף שירה-תיאטרון, על בסיס שיריה של ריקי דסקל, בשילוב ציטוטים מ"נסיעה מדומה" של לאה גולדברג. תופעת הישראלים-ות בברלין. בימוי: מלכה מרין.
ב-1998 פרסמה אשד את ספר הפרוזה "מְזוֹן מְלָכוֹת", סיפורים קצרים. עולמן של נשים בלבד. (ספריית הפועלים).
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- נגה אשד, באתר זמרשת
נגה אשד, באתר MusicBrainz (באנגלית)
נגה אשד, באתר Discogs (באנגלית)
- נגה אשד ביוטיוב
- שש נפשות שבע ברכות ביוטיוב