נגוהות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נגוהות
Beit Awwa Negohot crop.jpg
נגוהות שוכנת על הגבעה. גבעת הבוסתן משמאל. הכפר הערבי בית עווא בתחתית התמונה
מחוז יהודה ושומרון
מועצה אזורית הר חברון
גובה ממוצע[1] ‎692‏ מטר
תאריך ייסוד 1982
סוג יישוב יישוב קהילתי
מוצא המייסדים ישראל
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2017[1]
  - אוכלוסייה 332 תושבים
    - שינוי בגודל האוכלוסייה
‎14.9%‏ בשנה עד סוף 2017

נְגוֹהוֹת היא התנחלות קהילתית-דתית במערב הר חברון במרחב המועצה האזורית הר חברון, המזוהה עם תנועת אמנה. היא שוכנת דרומית לתוואי נחל אדוריים, בגובה של כ-700 מ' ונשקף ממנה נוף פנורמי של השפלה וצפון הנגב, מאשדוד ועד שדרות. נכון לשנת 2016 מתגוררות בה כ-45 משפחות.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

החלטה על הקמת נגוהות, יחד עם אדורה ונח"ל עירית, נתקבלה במאי 1981 בדיון אצל מרדכי ציפורי, סגן שר הביטחון. החטיבה להתיישבות של ההסתדרות הציונית קיבלה על עצמה להכין את הקרקע, והשאר היה באחריות משרד הביטחון. יחידת חלוץ עלתה לנקודה בדצמבר 1981 וב-14 בינואר 1982 המקום החל לתפקד כהיאחזות נח"ל בשם "מצפה לכיש - נגוהות", שאומץ על ידי נתיב הל"ה[2]. החלטת הממשלה משנת 1982 קבעה את המקום כהיאחזות נח"ל עם כוונה ליעד אותה ליישוב קהילתי של 250 משפחות[3]. טקס רשמי של עלייה לקרקע התקיים ביום העצמאות תשמ"ב, כאשר בו זמנית התקיימו טקסים ל-11 יישובים חדשים. השם "נגוהות" ניתן לה על ידי המשורר יצחק שלו בשל היותה נקודת אור של יישוב יהודי במרומי הר חברון באופן המשקיף על השפלה הדרומית.

בשנת 1986 הועבר המקום לידי צה"ל, ובסביבות שנת 1988 התבטלה ההיאחזות באתר והוא שימש כמפקדה של גדוד 905 של חטיבת הנח"ל[2]. בשנת 1997 קבע היועץ המשפטי לממשלה שאם שר הביטחון וראש הממשלה מסכימים שניתן לראות ברצף הנוכחות הצבאית במקום כאחזקה של ההיאחזות, אין צורך בהחלטת ממשלה נוספת על הקמה חוזרת של ההיאחזות. בעקבות זאת, בשנת 1998 המקום שב להיות היאחזות נח"ל, בשיתוף פעולה בין מועצה אזורית הר חברון, תנועת אמנה וצה"ל. גרעין של תלמידים מישיבת עתניאל חוילו ועברו להחזיק במקום כהיאחזות נח"ל. בחורי הישיבה שחוילו נבחרו על ידי "אמנה" ככאלו אשר סביר שגם אחרי שיתחתנו יישארו לגור במקום וכך גם מפקד ההיאחזות.

בשנת 1998 הוחלט לחלק את המקום בין היאחזות הנח"ל ומדרשה חינוכית, אך עוד טרם בוצעו ההליכים הנדרשים לביצוע ההחלטה קבעו המתיישבים עובדות בשטח. רב עבר לגור במקום עם משפחתו ובעקבות זאת יצאה מפיקוד הנח"ל הוראה האוסרת על מגורי משפחות במקום. למרות זאת, עם הזמן התחתנו חלק מבחורי הישיבה והביאו את נשותיהם לגור איתם במקום. בפברואר 1999 התברר לצבא שאזרחים שוהים במקום במתחם המדרשה החינוכית[4]. בשנת 1999 אוזרחה נגוהות, אולם ללא הסדרת תב"ע.

בשנת 2002 החל משרד השיכון בבניית בתי קבע בנגוהות, ונבנו 7 יחידות דו-משפחתיות. בשנת 2003 הוקמה במקום חברת "נגו-אופ בע"מ" העוסקת בפיתוח ובניית מערכות אופטיות[5].

בראש השנה תשס"ד (2003) נרצחו אייל יברבוים, תושב המקום, והתינוקת שקד אברהם, בת שבעה חודשים, על ידי מחבל של הג'יהאד האיסלמי ששוחרר זמן קצר קודם לכן מהכלא הישראלי.[6]

בשנת 2003 התגוררו בנגוהות כ-30 משפחות. ב-2009 נמסר לבג"ץ על ידי המדינה כי נגוהות נמצאת במעמד של מאחז בלתי מורשה[7], אולם במאי 2013 החל תהליך הסדרה של היישוב, כאשר מפקד פיקוד המרכז דאז חתם על צו, שיצר עבורו למעשה "שטח שיפוט". לאחר חתימת הצו החלו לקדם בנגוהות תוכנית בנייה (תב"ע), שמסדירה את הבינוי הקיים ומוסיפה עליו יחידות דיור[8] ובנובמבר 2013 הורחב תחום השיפוט, כך שיכלול גם את המאחז מצפה לכיש, שהוקם ב-2002[9]. במאי 2018 אושר סופית התב"ע של היישוב[10].

כביש הגישה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בראשית ההתיישבות בנגוהות הייתה הגישה ליישוב אפשרית רק דרך כביש אדוריים-נגוהות, המתחבר לכביש 60, ועובר בכפרים הפלסטינים א-טבקה, ח'רסא וחירבת תרמה. ב-23 באוקטובר 1998, ממשלת ישראל העשרים ושבע, בראשות בנימין נתניהו, מסרה את השליטה בחלק מהציר לאחריות ביטחונית מלאה של הרשות הפלסטינית (שטח A) במסגרת הסכם ואי. חודש אחר כך, כחלק ממהלך של יישום הסכם ואי, פרסמה מע"צ מכרז לסלילת כביש שיחבר את נגוהות מערבה, בתוואי קצר לכיוון הקו הירוק, סמוך ליישוב שקף, ללא צורך לעבור בשטחי הרשות הפלסטינית[11]. במכרז, שנוהל במהירות עקב הדחיפות בסלילת הכביש, זכתה חברת "ביבי כבישים עפר ופיתוח" בדצמבר 1998[12]. סלילת כביש שקף-נגוהות (כביש 3265), באורך של כ-3 ק"מ, הושלמה במהלך 1999. לצורך סלילת הכביש הופקעה קרקע חקלאית מהכפר בית עווא, שמדרום לו עובר הכביש. בשנת 2001, נחסמה הצומת בין כביש שקף-נגוהות וכביש 354 ונאסר על תושבי האזור הפלסטינים לנסוע בכביש[13].

לאחר מבצע חומת מגן אישר מח"ט חברון דאז, דרור וינברג, נסיעות ברכב ממוגן ירי בכביש אדוריים-נגוהות (שכאמור עובר בשטח A) עם ליווי של צה"ל, ותלמידי בתי ספר נסעו דרך ציר זה בליווי צבאי. עם זאת, היו מקרים בהם הציר נסגר לגמרי בגלל פעילות של המשטרה הפלסטינית[14]. התושבים ניסו לעבור בכביש ברכבים לא ממוגנים והדבר הביא לעיתים לעימותים בינם ובין החיילים[15]. בשנת 2012 עצר צה"ל את הפעיל החברתי עזרא נאווי בעת שנסע בכביש. נאווי הואשם בכניסה אסורה לשטח A[16].

כנגד ההחלטה לאסור תנועת פלסטינים בכביש המחבר את נגוהות עם הקו הירוק הוגשה בשנת 2006 עתירה לבג"ץ וב-2009 הוא הורה לפתוח את הכביש לפלסטינים. בעקבות זאת, צה"ל הודיע שהוא הגדיל את מספר הלוחמים המגינים על היישוב ועל המרחב סביבו, והאוטובוסים לנגוהות הוחלפו באוטובוסים ממוגנים[17]. כמו כן, נפתח באותה שנה גם כביש 358, המקשר בין חבל לכיש לאזור באר שבע, דבר שקיצר לתושבי נגוהות את הגישה לאזור באר שבע וחזרה להר חברון שלא דרך כביש נגוהות-אדורים[18]. לאחר לפתיחת הכביש לתנועת כלי רכב פלסטינים, אירעו באזור מספר תקריות אלימות בין המתיישבים לבין פלסטינים מהסביבה, בעיקר ידויי אבנים הדדי[19].

מאחזים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בסוף שנת 2001 הוקם על גבעה סמוכה כקילומטר מערבית לנגוהות, שבינה ובין נגוהות מפרידות כ-3 משפחות של ערבים, מאחז שנקרא הבוסטר (כיום: "גבעת הבוסתן"). במאחז מתגוררים רווק ו-8 משפחות. בשנת 2003 הוצאו למבנים במקום צווי הריסה, ובשנת 2007 הגישה שלום עכשיו עתירה לבג"ץ בדרישה להרוס את המאחז. עמדתה הנוכחית של המדינה היא כי יש להסדיר את הבנייה במקום[20].

שכונת הכרם הוקמה בין נגוהות לגבעת הבוסטר. בנובמבר 2009 הרס המנהל האזרחי את המבנים במקום[21]. הפינוי לווה באירוע סירוב פקודה בו חיילים תלו שלט גדול: "נחשון גם לא מגרשים"[22]. ביולי 2012 נהרסו שוב ארבעה מבנים בשכונת הכרם - קראוון ושלושה מבנים מעץ[23].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא נגוהות בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 הנתונים לפי טבלת יישובים באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נכון לסוף שנת 2017
  2. ^ 2.0 2.1 לנו המגל הוא החרב 2, עמ' 199
  3. ^ פרוטוקול הישיבה השלוש-מאות-ששים-ושתיים של הכנסת השמונה-עשרה, 20 ביוני 2012
  4. ^ דו"ח שנתי 51א של מבקר המדינה, 1 באוקטובר 2000, פרק משרד הביטחון, עמוד 73
  5. ^ נגוהות, אתר אמנה
  6. ^ אפרת וייס ורענן בן צור, שקד בת ה-7 חודשים נרצחה כשאביה מגונן עליה, באתר ynet, 29 בספטמבר 2003
  7. ^
    שגיאות פרמטריות בתבנית:פס"ד עליון

    פרמטרי חובה [ עותר, משיב ] חסרים
    בג"ץ 3969/06 סעיף 4 לפסק הדין מאוקטובר 2009
  8. ^ חיים לוינסוןהמינהל בוחן הקטנה של שמורת טבע כדי להלבין בנייה לא חוקית בשטחים, באתר הארץ, 8 באוקטובר 2013
  9. ^ "מתחת לרדאר", "יש דין", מרץ 2015
  10. ^ "אושרה התב"ע לנגוהות"
  11. ^ אפי לנדאו , ‏סולל בונה זכתה במכרז הכביש העוקף הראשון של הסכם וואי, באתר גלובס, 26 בנובמבר 1998
  12. ^ "מחירי הרצפה בעוקפים יפגעו באיכות", באתר גלובס, 26 בדצמבר 1998
  13. ^ חסימת תנועת פלסטינים בכביש 354 ליד צומת בית עווא, 11 בנובמבר 2009 באתר האגודה לזכויות האזרח בישראל
  14. ^ ציר נגוהות-אדוריים ייסגר בגלל שוטרי הרש"פ, 3 בדצמבר 2005, ערוץ 7
  15. ^ אורנית עצר, נגוהות: נסיעה ברכב ממוגן מפקירה את א"י, 11 במאי 2007, ערוץ 7
  16. ^ עקיבא אלדרביקורת גבולות - נתניהו: שמיר בלי שפם, באתר הארץ, 31 באוקטובר 2012
  17. ^
    שגיאות פרמטריות בתבנית:פס"ד עליון

    פרמטרי חובה [ עותר, משיב ] חסרים
    בג"ץ 10293/09
  18. ^ שמעון כהן, כביש חדש ביו"ש - מנגוהות לבאר שבע, 25 במרץ 2009, ערוץ 7
  19. ^ חיים לוינסוןהחלטת בג"ץ לפתוח את הכביש לנגוהות לפלסטינים הביאה להתנגשויות עם המתנחלים, באתר הארץ, 28 בינואר 2010
  20. ^ חיים לוינסוןפסח במאחז לא חוקי: 10 קרוואנים ריקים, 12 חיילי מילואים, באתר הארץ, 2 באפריל 2013
  21. ^ "רציתי לשרת את המדינה בכל מאודי – וכך עשיתי" - בגליון השבוע, באתר בשבע - ערוץ 7, 19 בנובמבר 2009
  22. ^ רועי שרון, חיילים הניפו שלטים בפינוי: גם נחשון לא מגרשים, באתר nrg‏, 16 בנובמבר 2009
  23. ^ אורלי הררי, הרס מבנים בנגוהות: המשטרה עצרה ילד בן 12, באתר ערוץ 7, 23 ביולי 2012