נגוהות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
נגוהות
אין תמונה חופשית
מחוז יהודה ושומרון
מועצה אזורית הר חברון
גובה ממוצע ‎692‏ מטר
תאריך ייסוד 1982
סוג יישוב יישוב קהילתי
מוצא המייסדים ישראל
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף דצמבר 2014:
  - אוכלוסייה 271 תושבים
  - שינוי בגודל האוכלוסייה ‎-2.2%‏ בשנה עד דצמבר 2014
(למפת הר חברון רגילה)
MtHebron.svg
 
נגוהות
נגוהות
31°29′35″N 34°58′59″E / 31.493049884631°N 34.9830993784201°E / 31.493049884631; 34.9830993784201קואורדינטות: 31°29′35″N 34°58′59″E / 31.493049884631°N 34.9830993784201°E / 31.493049884631; 34.9830993784201
http://negohot.org.il/

נְגוהות היא התנחלות קהילתית-דתית במערב הר חברון במרחב המועצה האזורית הר חברון, המזוהה עם תנועת אמנה. היא נמצאת בגובה של כ-700 מ' ונשקף ממנה נוף פנורמי של השפלה וצפון הנגב, מאשדוד ועד שדרות. ב-2009 נמסר לבג"ץ על ידי המדינה, כי נגוהות נמצאת במעמד של מאחז בלתי מורשה[1], אולם במאי 2013 החל תהליך הסדרה של היישוב, כאשר מפקד פיקוד המרכז דאז חתם על צו, שיצר עבורו למעשה "שטח שיפוט". לאחר חתימת הצו החלו לקדם בנגוהות תוכנית בנייה (תב"ע), שמסדירה את הבינוי הקיים ומוסיפה עליו יחידות דיור[2] ובנובמבר 2013 הורחב תחום השיפוט, כך שיכלול גם את המאחז מצפה לכיש, שהוקם ב-2002[3].

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

החלטה על הקמת נגוהות, יחד עם אדורה ונח"ל עירית, נתקבלה במאי 1981 בדיון אצל מרדכי ציפורי, סגן שר הביטחון. החטיבה להתיישבות של ההסתדרות הציונית קיבלה על עצמה להכין את הקרקע, והשאר היה באחריות משרד הביטחון. יחידת חלוץ עלתה לנקודה בדצמבר 1981 וב-14 בינואר 1982 המקום החל לתפקד כהיאחזות נח"ל בשם "מצפה לכיש - נגוהות", שאומץ על ידי נתיב הל"ה[4]. החלטת הממשלה משנת 1982 קבעה את המקום כהיאחזות נח"ל עם כוונה ליעד אותה ליישוב קהילתי של 250 משפחות[5]. טקס רשמי של עלייה לקרקע התקיים ביום העצמאות תשמ"ב, כאשר בו זמנית התקיימו טקסים ל-11 יישובים חדשים. השם "נגוהות" ניתן לה על ידי המשורר יצחק שלו בשל היותה נקודת אור של יישוב יהודי במרומי הר חברון באופן המשקיף על השפלה הדרומית.

בשנת 1986 הועבר המקום לידי צה"ל, ובסביבות שנת 1988 התבטלה ההיאחזות באתר והוא שימש כמפקדה של גדוד 905 של חטיבת הנח"ל[4]. בשנת 1997 קבע היועץ המשפטי לממשלה שאם שר הביטחון וראש הממשלה מסכימים שניתן לראות ברצף הנוכחות הצבאית במקום כאחזקה של ההיאחזות, אין צורך בהחלטת ממשלה נוספת על הקמה חוזרת של ההיאחזות. בעקבות זאת, בשנת 1998 המקום שב להיות היאחזות נח"ל, בשיתוף פעולה בין מועצה אזורית הר חברון, תנועת אמנה וצה"ל. גרעין של תלמידים מישיבת עתניאל חוילו ועברו להחזיק במקום כהיאחזות נח"ל. בחורי הישיבה שחוילו נבחרו על ידי "אמנה" ככאלו אשר סביר שגם אחרי שיתחתנו יישארו לגור במקום וכך גם מפקד ההיאחזות.

בשנת 1998 הוחלט לחלק את המקום בין היאחזות הנח"ל ומדרשה חינוכית, אך עוד טרם בוצעו ההליכים הנדרשים לביצוע ההחלטה קבעו המתנחלים עובדות בשטח. רב עבר לגור במקום עם משפחתו ובעקבות זאת יצאה מפיקוד הנח"ל הוראה האוסרת על מגורי משפחות במקום. למרות זאת, עם הזמן התחתנו חלק מבחורי הישיבה והביאו את נשותיהם לגור איתם במקום. בפברואר 1999 התברר לצבא שאזרחים שוהים במקום במתחם המדרשה החינוכית[6].

בשנת 2002 החל משרד השיכון בבניית בתי קבע בנגוהות, ונבנו 7 יחידות דו-משפחתיות. בשנת 2003 הוקמה במקום חברת "נגו-אופ בע"מ" העוסקת בפיתוח ובניית מערכות אופטיות[7]. בראש השנה תשס"ד (2003) נרצחו אייל יברבוים, תושב המקום, והתינוקת שקד אברהם, רק בת שבעה חודשים, על ידי מחבל של הג'יהאד האיסלמי, ששוחרר זמן קצר קודם לכן מהכלא הישראלי, כמחווה.

בשנת 2003 התגוררו בנגוהות כ-30 משפחות[8] ונכון ל-2016 מתגוררות בו כ-45 משפחות.

כביש הגישה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בראשית ההתיישבות האזרחית בנגוהות היה עיקר הגישה ליישוב דרך כביש אדוריים-נגוהות. בשנת 1999 העבירה ממשלת ישראל העשרים ושמונה, בראשות אהוד ברק, את השליטה בחלק מהציר לאחריות ביטחונית מלאה של הרשות הפלסטינית, כחלק של השלב השלישי של הפעימה השנייה מהסכם ואי. הוסכם אז שיהודים יוכלו להמשיך להשתמש בציר באופן חופשי, אולם עם פרוץ האינתיפאדה השנייה הציר נסגר לתנועה ותושבי נגוהות נאלצו להגיע אל היישוב ממערב, דרך שקף ושאר יישובי חבל לכיש. בהתאם לכך, הייתה נגוהות מנותקת באופן יחסי משאר התנחלויות מועצה אזורית הר חברון. במקביל, צה"ל אסר באותה תקופה גם על תנועת פלסטינים בכביש המחבר את נגוהות לקו הירוק.

לאחר מבצע חומת מגן אישר מח"ט חברון דאז, דרור וינברג, נסיעות ברכב ממוגן ירי בכביש עם ליווי של צה"ל, ותלמידי בתי ספר נסעו דרך ציר זה בליווי צבאי. עם זאת, היו מקרים בהם הציר נסגר לגמרי בגלל פעילות של המשטרה הפלסטינית[9]. התושבים ניסו לעבור בכביש ברכבים לא ממוגנים והדבר הביא לעתים לעימותים בינם ובין החיילים[10].

כנגד ההחלטה לאסור תנועת פלסטינים בכביש המחבר את נגוהות עם הקו הירוק הוגשה בשנת 2006 עתירה לבג"ץ וב-2009 הוא הורה לפתוח את הכביש לפלסטינים. בעקבות זאת, צה"ל הודיע שהוא הגדיל את מספר הלוחמים המגינים על היישוב ועל המרחב סביבו, והאוטובוסים לנגוהות הוחלפו באוטובוסים ממוגנים[11]. כמו כן, נפתח באותה שנה גם כביש 358, המקשר בין חבל לכיש לאזור באר שבע (פנייה מזרחה בסמוך לשקף לכביש 3265), דבר שקיצר לתושבי נגוהות את הגישה לאזור באר שבע וחזרה להר חברון שלא דרך כביש נגוהות-אדורים[12].

בתחילת שנת 2010 החל אגד להפעיל קו אוטובוס בין קריית ארבע וקריית גת דרך נגוהות[13].

מאחזים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בסוף שנת 2001 הוקם על גבעה סמוכה כקילומטר מערבית לנגוהות, שבינה ובין נגוהות מפרידות כ-3 משפחות של ערבים, מאחז שנקרא הבוסטר (כיום: "גבעת הבוסתן"). במאחז מתגוררים רווקים וכ-5 משפחות. בשנת 2003 הוצאו למבנים במקום צווי הריסה, ובשנת 2007 הגישה שלום עכשיו עתירה לבג"ץ בדרישה להרוס את המאחז. עמדתה הנוכחית של המדינה היא כי יש להסדיר את הבנייה במקום[14].

כחצי קילומטר דרומית לגבעת הבוסטר הוקמה שכונת הכרם. בנובמבר 2009 הרס המנהל האזרחי את המבנים במקום[15]. הפינוי לווה באירוע סירוב פקודה בו חיילים תלו שלט גדול: "נחשון גם לא מגרשים"[16]. הריסה נוספת של מבנים בשכונת הכרם בוצעה ביולי 2012[17].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • נגוהות, אתר מועצה אזורית הר חברון


הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ בג"ץ 3969/06, סעיף 4 לפסק הדין מאוקטובר 2009
  2. ^ חיים לןינסון, "המינהל בוחן הקטנה של שמורת טבע כדי להלבין בנייה לא חוקית בשטחים", "הארץ", 8 באוקטובר 2013
  3. ^ "מתחת לרדאר", "יש דין", מרץ 2015
  4. ^ 4.0 4.1 לנו המגל הוא החרב 2, עמ' 199
  5. ^ פרוטוקול הישיבה השלוש-מאות-ששים-ושתיים של הכנסת השמונה-עשרה, 20 ביוני 2012
  6. ^ דו"ח שנתי 51א של מבקר המדינה, 1 באוקטובר 2000, פרק משרד הביטחון, עמוד 73
  7. ^ נגוהות, אתר אמנה
  8. ^ ארפת וייס ורענן בן צור, שקד בת ה-7 חודשים נרצחה כשאביה מגונן עליה, באתר ynet, 29 בספטמבר 2003
  9. ^ ציר נגוהות-אדוריים ייסגר בגלל שוטרי הרש"פ, 3 בדצמבר 2005, ערוץ 7
  10. ^ אורנית עצר, נגוהות: נסיעה ברכב ממוגן מפקירה את א"י, 11 במאי 2007, ערוץ 7
  11. ^ בג"ץ 10293/09
  12. ^ שמעון כהן, כביש חדש ביו"ש - מנגוהות לבאר שבע, 25 במרץ 2009, ערוץ 7
  13. ^ קו שרות חדש ק"א – נגוהות - קריית –גת דרך נגוהות, אתר מועצה אזורית הר חברון
  14. ^ חיים לוינסוןפסח במאחז לא חוקי: 10 קרוואנים ריקים, 12 חיילי מילואים, באתר הארץ, 2 באפריל 2013
  15. ^ "רציתי לשרת את המדינה בכל מאודי – וכך עשיתי" - בגליון השבוע, באתר בשבע - ערוץ 7, 19 בנובמבר 2009
  16. ^ רועי שרון, חיילים הניפו שלטים בפינוי: גם נחשון לא מגרשים, באתר nrg‏, 16 בנובמבר 2009
  17. ^ אורלי הררי, ‏הרס מבנים בנגוהות: המשטרה עצרה ילד בן 12, באתר ערוץ 7, 23 ביולי 2012