נגיף ההאנטה
ערך מחפש מקורות | ||
| ערך מחפש מקורות | |
| מיון מדעי | |
|---|---|
| ממלכה: | Orthornavirae |
| מערכה: | נגיף RNA חד-גדילי שלילי |
| מחלקה: | Bunyaviricetes |
| סדרה: | Elliovirales |
| משפחה: | Hantaviridae |
| סוג: | נגיף ההאנטה |
| שם מדעי | |
נגיף האנטה (שם מדעי: Orthohantavirus) הוא סוג נגיף RNA חד-גדילי שלילי ממשפחת ה-Hantaviridae, המועבר לבני אדם בעיקר על ידי מכרסמים ועלול לגרום למחלות נשימתיות או לכשל כלייתי חמור. הנגיף קיבל את שמו מנהר ההאנטן בדרום קוריאה, שם זוהה לראשונה בסוף שנות ה-70.
דרכי העברה
[עריכת קוד מקור | עריכה]נגיפי ההאנטה משתכנים בגופם של מכרסמים מסוימים מבלי לגרום להם למחלה. הם מועברים לבני אדם באמצעות מגע ישיר עם הפרשות (שתן, צואה או רוק) של מכרסמים או שאיפת אוויר מזוהם בחלקיקי הפרשות של המכרסם, למשל בעת ניקוי מחסנים או עבודה חקלאית.
הנגיף אינו עובר בדרך כלל מאדם לאדם, למעט נגיף האנדים, מין של נגיף ההאנטה שזוהה בדרום אמריקה.
תסמינים קליניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]הנגיף גורם לשתי קבוצות עיקריות של מחלות:
- קדחת דימומית עם תסמונת כלייתית (אנ') (HFRS): נפוצה בעיקר באירופה ובאסיה. מתאפיינת בכאבי גב, כאבי בטן, חום ודימומים, ועלולה להוביל לכשל כלייתי.
- תסמונת הריאות של נגיף ההנטה (אנ'): נפוצה בעיקר ביבשת אמריקה. זוהי מחלה קשה יותר, המתחילה בתסמינים דמויי שפעת ומתדרדרת במהירות לקוצר נשימה חריף עקב הצטברות נוזלים בריאות. שיעורי התמותה במקרה זה גבוהים יחסית. הגורם העיקרי לסוג זה הוא נגיף האנדים.
טיפול ומניעה
[עריכת קוד מקור | עריכה]הדרך הטובה ביותר למניעה היא צמצום המגע עם מכרסמים והדברתם בסביבת המגורים.
נכון להיום אין טיפול תרופתי ספציפי (אנטי-ויראלי) או חיסון המאושר לשימוש נרחב במערב. הטיפול הוא בעיקר תומך, הכולל סיוע נשימתי וניהול נוזלים בבתי חולים.
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אברהם מורג, נגיפים ומחלות נגיפיות באדם, הוצאת אקדמון, 2005
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
נגיף ההאנטה, באתר המרכז הלאומי למידע ביוטכנולוגי (באנגלית)
נגיף ההאנטה, באתר האנציקלופדיה של החיים (באנגלית)
נגיף ההאנטה, באתר GBIF (באנגלית)
הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.