נדב שנרב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
נדב שנרב
LM0 0471 (2).jpg
לידה 1965 (בן 56 בערך) עריכת הנתון בוויקינתונים
ענף מדעי פיזיקה
מקום מגורים ישראל
מקום לימודים
מוסדות
תרומות עיקריות
מחקרים במדע המורכבות
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

נדב שְנֶרְבְּ (נולד ב-1965) הוא פיזיקאי ישראלי, פרופסור במחלקה לפיזיקה באוניברסיטת בר-אילן, בעל הסמכה לרבנות ופובליציסט דתי לאומי.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

למד בישיבת ההסדר בשעלבים, שם כתב את פרסומיו ההלכתיים הראשונים, ביניהם הספרון "לעזרת השם בגיבורים"[1], העוסק בשאלת חיוב תלמידי חכמים במלחמת מצווה.

בשנת 1995, קיבל תואר דוקטור מהמחלקה לפיזיקה באוניברסיטת בר-אילן, על עבודתו "Off-mass-shell covariant quantum and classical field theory". לאחר מכן היה במשך שלוש שנים בפוסט דוקטורט באוניברסיטת הרווארד. בשנים 19972001 לימד במחלקה לפיזיקה במכללת יהודה ושומרון באריאל (לימים, אוניברסיטת אריאל בשומרון).

בשנת 2013, מונה לפרופסור מן המניין באוניברסיטת בר-אילן, שם הוא עומד בראש קבוצת מחקר באוניברסיטת בר-אילן העוסקת בהיבטים שונים של מדע המורכבות, למשל היווצרות תבניות מרחביות באופן ספונטני או מערכות לא ליניאריות, כמו דינמיקה של אוכלוסיות. כתב ביחד עם מרסלו שיפר ספר בשם "שדות אלקטרומגנטיים" - ספר לימוד מתקדם בנושא חשמל ומגנטיות.

הגותו[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנרב הוא גם פובליציסט דתי לאומי, אשר פרסם מספר רב של מאמרים בבטאוני המגזר הדתי. הוא מבקר באופן בוטה את האקדמיה החילונית, את חוגי מימד, ואת החרדים והחרדים לאומיים. שנרב דוגל ביחס חילוני למדינת ישראל, מבלי לשוות לה משמעות רוחנית כ"ראשית צמיחת גאולתנו". הוא מציע להפריד בין עניין יישוב ארץ ישראל לבין קיומה של מסגרת מדינית נטולת משמעות דתית. השקפתו בנושא זה דומה להשקפה של שני הוגים דתיים אחרים – ישעיהו ליבוביץ ומיכאל אברהם.

שנרב יצא נגד פעילות הארגון הרבני "במעגלי צדק" שהוא בעל אופי סוציאליסטי, בטענה שערכי השוויון שהוא מקדם שונים מהשקפת העולם היהודית[2]. עוד מתח שנרב ביקורת על החברה החרדית שבניה אינם עובדים לפרנסתם, ולפיכך תמך בממשלת המפד"ל-שינוי שהוקמה ב-2003. לניסיונות ההחזרה בתשובה החרדיים הוא מתייחס בזלזול, בייחוד לטענה שכדי להוכיח את אמיתות היהדות יש לאשש טענות מדעיות שכביכול נמצאות בתנ"ך או בתלמוד. הוא שלל ערך דתי לחגיגת בר מצווה של ילדים חילוניים, על כך כתב: "חגיגות העלייה לתורה של ילד חילוני מציינות את הצטרפותו של מחלל שבת ואוכל נבלות חדש לעם ישראל"[3]. באחד ממאמריו טען שנרב שאין בהלכה חובת כיסוי לגוף האשה[4].

שנרב מבקר בבוטות את הפוסט-מודרניזם ואת מדעי החברה, ורואה אותם כנתונים להשפעה גוברת והולכת של "מקופחים מקצועיים" כדוגמת גורמים פמיניסטיים והומוסקסואלים. את שיטת השפה כמכלול ללימוד קריאה, למשל, הוא רואה כנובעת מאידאולוגיה שמאלנית קיצונית, המקדשת את המכנה המשותף הנמוך ביותר.

רבים ממאמריו – בעיקר אלו שאינם בעלי אופי אקטואלי-פובליציסטי – כונסו בספרו 'קרן זווית' (2014). כפי שנכתב בהקדמה, חלק מהמאמרים מבוססים על דיונים בפורום החרדי "עצור כאן חושבים".

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנו הוא העיתונאי ישי שנרב.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ממאמריו:

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ נדב שנרב ויאיר מייזליש, לעזרת השם בגיבורים, רמת גן: הוצאה עצמית, תשמ"ה
  2. ^ במעגלי רשע?, באתרו האישי של שנרב
  3. ^ על מה השמחה?, באתרו האישי של שנרב
  4. ^ האם קיימים דיני צניעות?, באתרו האישי של שנרב