נדיה קומנץ'

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מאזן מדליות
נדיה קומנץ' עם קונדוליסה רייס
נדיה קומנץ' עם קונדוליסה רייס
התעמלות מכשירים
מתחרה עבור Flag of Romania.svg  רומניה
המשחקים האולימפיים
זהב מונטריאול 1976 קרב-רב
זהב מונטריאול 1976 מקבילים מדורגים
זהב מונטריאול 1976 קורה
זהב מוסקבה 1980 קורה
זהב מוסקבה 1980 קרקע
כסף מונטריאול 1976 קבוצתי
כסף מוסקבה 1980 קבוצתי
כסף מוסקבה 1980 קרב-רב
ארד מונטריאול 1976 קרקע
אליפות העולם בהתעמלות
זהב סטרסבורג 1978 קורה
זהב פורט וורת' 1979 קבוצתי
כסף סטרסבורג 1978 קבוצתי
כסף סטרסבורג 1978 סוס קפיצות
נדיה קומנץ', 1977

נדיה אלנה קומנץ' (השיבוש "קומנצ'י" נפוץ; ברומנית: Nadia Elena Comăneci‏ נולדה ב-12 בנובמבר 1961) היא מתעמלת רומנייה בעבר, אלופה אולימפית שזכתה ב-9 מדליות, מהן 5 מדליות זהב והראשונה שזכתה באולימפיאדה בציון מושלם של 10 בהתעמלות. אלופת עולם בעלת 4 מדליות, מהן 2 זהב ו-12 מדליות מאליפות אירופה בהתעמלות מהן 9 זהב.

קומנץ', נחשבת על ידי רבים כאחת הספורטאיות הגדולות של המאה ה-20 ואחת המתעמלות הגדולות בכל הזמנים.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קומנץ' נולדה באונשט (עיר שנקראה בין השנים 1996-1965 "גאורגה גאורגיו-דז'") שברומניה. בתם של גאורגה קומנץ', מהנדס, ושטפאניה-אלכסנדרינה, פקידה במשרה חלקית. היא קרויה על שם "נדז'דה" (תקווה), גיבורה בסרט רוסי.

קומנץ' עלתה לראשונה על מזרן ההתעמלות בגיל 6, וב-1970 התחרתה באליפות הלאומית ברומניה כחברה בקבוצה מעיר מגוריה. שנה אחר כך הייתה לזוכה הצעירה ביותר באליפות רומניה. בתקופה זו החלו לאמן אותה בלה קארולי ואשתו מרתה, שעתידים היו לערוק לארצות הברית ולהיות המאמנים של כמה מגדולי המתעמלים האמריקאים. כשהייתה בת 13 זכתה קומנץ' בשלוש מדליות זהב ואחת מכסף, באליפות אירופה שנערכה בסקיאן שבנורבגיה בשנת 1975. בתחרות הקדם-אולימפית שנערכה באותה שנה במונטריאול (שנה לפני המשחקים האולימפיים) זכתה קומנץ' בתחרות הקרב-רב. סגנונה היה מדויק מאוד תוך שילוב של שיווי משקל וביטחון עצמי. באותה שנה הכתירה אותה סוכנות "Associated Press" בתואר "ספורטאי השנה".

שנה מאוחר יותר (1976), בהיותה בת 14, הייתה קומנץ' לכוכבת אולימפיאדת מונטריאול. לא רק שהייתה המתעמלת הראשונה בתולדות האולימפיאדה שקיבלה את הציון המושלם 10 (שאותו קיבלה שש פעמים נוספות), היא אף זכתה בשלוש מדליות זהב: בקרב-רב, במקבילים מדורגים ובקורה, במדליית כסף קבוצתית ובמדליית ארד על תרגילי הקרקע. כשחזרה לרומניה לאחר האולימפיאדה הוענק לה התואר "גיבורת מעמד העובדים הסוציאליסטים" כהכרת תודה על הצלחתה - הרומנייה הצעירה ביותר שזכתה בתואר זה.

כשזכתה קומנץ' בציון 10 הייתה הנבחרת הרומנית בהלם לכמה שניות, שכן הציון שהופיע בלוח התוצאות היה 1.00. הלוח הכיל אז שלוש ספרות בלבד, כיוון שלא ציפו שמשתתפים יצליחו להגיע לציון המושלם. אי-ההבנה נפתר לאחר כמה שניות ומאז נבנים לוחות התוצאות להצגת ציון בן 4 ספרות, כך שיגיעו גם ל-10.00.

קומנץ' הגנה בהצלחה על תוארה כאלופת אירופה בהתעמלות בקרב-רב ב-1977, אך בהחלטה מעוררת מחלוקת נטשה הקבוצה הרומנית את התחרות במחאה על הניקוד שקיבלה בשלב הגמר של המכשירים. לאליפות העולם בהתעמלות ב-1978 הופיעה קומנץ' כשאינה בכושר וסובלת מעודף משקל. לאחר נפילה מהמקבילים המדורגים סיימה במקום הרביעי בדירוג הסופי, אך עדיין הצליחה לזכות במדליית זהב על הקורה.

לאליפות אירופה ב-1979 הופיעה קומנץ' מוכנה יותר לאחר שרזתה. היא זכתה בתוארה השלישי ברציפות בקרב-רב (המתעמלת הראשונה שזכתה בהישג זה). באליפות העולם בדצמבר אותה שנה הובילה קומנץ' לאחר תרגילי החובה, אך אושפזה לפני תחילת תחרות תרגילי הזכות בשל הרעלת דם שנגרמה מחתך בשורש כף היד, שנוצר מצמיד המתכת המייצב שענדה. היא עזבה את בית החולים בניגוד להוראות הרופאים והשתתפה בתחרות על הקורה, שם זכתה בציון 9.95. ביצועיה העניקו לרומניות את מדליית הזהב הקבוצתית הראשונה שלהן באליפות העולם.

קומנץ' השתתפה באולימפיאדת מוסקבה, וזכתה במדליית כסף בקרב-רב לאחר ילנה דוידובה. בספרה "מכתבים למתעמל צעיר" היא הסבירה את ההפסד בכך ש"באותו יום ילנה הייתה טובה יותר". היא שמרה על תוארה כאלופה אולימפית על הקורה, זכתה במשותף במדליית הזהב בתרגילי הקרקע והנבחרת הרומנית זכתה במדליית הכסף.

קומנץ' פרשה מתחרויות זמן קצר לאחר אולימפיאדת מוסקבה. התחרות הגדולה האחרונה שלה הייתה האוניברסיאדה של 1981, שבה זכתה בחמש מדליות זהב. עם זאת, היו האשמות במשוא פנים מצד השופטים בתחרות, שכן חצי מצוות השופטים היו מרומניה. בין 1984 ל-1989 הייתה קומנץ' חברה בהתאחדות ההתעמלות הרומנית, וסייעה באימון מתעמלים רומנים צעירים.

בנובמבר 1989 ערקה קומנץ' לארצות הברית. היא חצתה בלילה את גבול הונגריה, ולאחר שש שעות הליכה הגיעה אל הכפר צגט שבדרום הונגריה. משם המשיכה באותו לילה לווינה, ובעזרת השגרירות האמריקאית קיבלה ויזה לארצות הברית.

בארצות הברית עסקה קומנץ' בשיווק קו של בגדי התעמלות, לבנים, ציוד אירובי ואף דגמנה שמלות כלה. בשנת 1994 היא התארסה למתעמל בארט קונור, זוכה מדליית הזהב על המקבילים באולימפיאדת לוס אנג'לס, שאותו הכירה לראשונה בגביע אמריקה ב-1976. באותה שנה היא חזרה לרומניה (שבינתיים השתחררה מהמשטר הקומוניסטי) לראשונה מאז שערקה. קומנץ' וקונור נישאו בבוקרשט באפריל 1996. לזוג נולד בן ב-2006.

בשנת 1999 הייתה קומנץ' הספורטאי הראשון שהוזמן לנאום באו"ם באירוע שפתח את שנת המתנדב הבינלאומי. נכון ל-2014 היא מתגוררת באוקלהומה ועוסקת בהתעמלות ובמפעלי צדקה בכל העולם. היא ובעלה הם הבעלים של "האקדמיה להתעמלות של בארט קונור", של חברת הפקה של אירועי ספורט "10 מושלם", ושל כמה חנויות לציוד ספורט, והם עורכי המגזין "המתעמל הבינלאומי".

קומנץ' היא סגן יו"ר של חבר המנהלים של הספיישל אולימפיקס הבינלאומי (אולימפיאדה לבעלי פיגור שכלי), נשיאת הכבוד של התאחדות ההתעמלות הרומנית, נשיאת הכבוד של הוועד האולימפי הרומני, שגרירת הספורט של רומניה, סגן הנשיא של חבר המנהלים של האגודה למלחמה בניוון שרירים, וחברה בקרן הפדרציה הבינלאומית של המתעמלים. היא קיבלה שני פרסי "המסדר האולימפי" מהוועד האולימפי הבינלאומי.

בדצמבר 2003 הופיע ספרה הראשון - מכתבים למתעמל צעיר. מכספי הצדקה הקימה קומנץ' מרפאה בבוקרשט לעזור לילדים יתומים ברומניה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]