לדלג לתוכן

נדים אל־זארו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
נדים אל־זארו
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 29 ביוני 1931
רמאללה, פלשתינה (א"י) עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 28 בפברואר 2014 (בגיל 82)
עמאן, ירדן עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה פלשתינה (א"י), ירדן, מדינה פלסטינית עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

נדים אל־זארו (29 ביוני 193128 בפברואר 2014) היה פוליטיקאי פלסטיני. הוא שימש כראש עיריית רמאללה ואחר כך מילא כמה תפקידי שר במהלך שנות ה-70 של המאה ה-20 בממשלת ירדן[1].

אל־זארו נולד למשפחה פלסטינית נוצרית עשירה מרמאללה. חלק מבני משפחתו היגרו לארצות הברית, הוא למד רוקחות בטקסס חמש שנים, אחר כך חזר לרמאללה ועבד בבית המרקחת המשפחתי[2]. הוא החל להיות פעיל פוליטית ובשנת 1963, בגיל 32, התמודד בבחירות לראשות עיריית רמאללה ונבחר. בתקופה זו היה נאמן לחוסיין, מלך ירדן. לאחר מלחמת ששת הימים נשאר בתפקיד אך סירב לשתף פעולה עם שלטונות הכיבוש הישראלי[3]. באוקטובר 1968 השיווה את פעילות כוחות צה"ל למעשי הנאצים, לאחר שהוכנסו טנקים לעיר במטרה לפזר הפגנה שקטה של תלמידים[4]. מיד אחר כך נעצר למשך כמה שבועות[5].

ב־5 באוקטובר 1969, בשעת לילה, התייצבו בביתו שבמרכז רמאללה אנשי ביטחון ישראלים[6]. הם ביקשו ממנו להלוות אליהם, הוא שאל אותם לאן, ולאיזו מטרה, ונענה שאינם יודעים. למחרת אולץ לחצות את גשר אלנבי, והוא גורש לירדן[2]. סיבת הגירוש שסיפקה ישראל הייתה שהוא יזם פעילות פוליטית נגד השלטון הישראלי בגדה המערבית[7].

בירדן התקבל בכבוד, כתמוך חוסיין, מלך ירדן, וזארו מונה לשר הפנים בקדנציה הרביעית של ראש הממשלה בהג'ת א-תלהוני בתחילת 1970[8]. הוא היה שר התחבורה בתקופתו של ראש הממשלה אחמד אל-לאוזי (1971–1973). הוא המשיך בתפקיד זה במהלך ממשלתו שלאחר מכן של זייד אל-ריפאי[9]. באוקטובר 1981, לאחר 12 שנות גלות בירדן, הורשה לחזור לרמאללה[10]. אחר כך גורש שוב והיה בין מארגני ספינת השיבה בתחילת 1988[11].

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ "Former minister Zaro passes away". The Jordan Times. 1 במרץ 2014. נבדק ב-4 במרץ 2014. {{cite web}}: (עזרה)
  2. ^ 1 2 יוסף צוריאל, שר בממשלת חוסיין חוזר לרמאללה אחרי 12 שנות גירוש, מעריב, 30 באוקטובר 1981
  3. ^ פאדי סאלם, ראשי ערים ונכבדים בגדה מביעים התנגדותם לכיבוש, למרחב, 10 בספטמבר 1968
    הבלתי נראה, "העולם הזה", גיליון 1601 מ-8 במאי 1968, עמוד 15
  4. ^ דני רובינשטיין, ראש עיריית רמאללה משווה פעולות צה"ל למעשי הנאצים, דבר, 29 באוקטובר 1968
  5. ^ נכבדי רמאללה מבקשים שיחרור ראש העירייה זארו ומבטיחים שקט בעיר, למרחב, 31 באוקטובר 1968
  6. ^ נעצר ראש עירית רמאללה, דבר, 5 באוקטובר 1969
  7. ^ דני רובינשטיין, רמאללה אחרי גירוש ראש העיר, דבר, 22 באוקטובר 1969
  8. ^ ק. אמנון, ממשלה חדשה בירדן בראשות תלהוני -הוחלף ראש שרותי הבטחון ייצוג בולט לפלשתינאים, על המשמר, 20 באפריל 1970
  9. ^ ראובן מרוז, הפלשתינאים הולכים לוועידה השלום, על המשמר, 7 בדצמבר 1973
  10. ^ יוסף צוריאל, ראש עיריית רמאללה לשעבר הורשה לחזור, מעריב, 25 באוקטובר 1981
  11. ^ גיא בכור, ספינת ’׳אקסודוס הפלסטינית" תשדר מעל הסיפון לישראל, חדשות, 22 בינואר 1988