נדרים פלוס
 | |
| נתונים כלליים | |
|---|---|
| מוטו | ככה תורמים היום |
| מייסדים | אליהו ארואס |
| תקופת הפעילות | 14 באוקטובר 2015 – הווה (8 שנים ו־26 שבועות) |
| מיקום המטה | נתיבות |
| מוצרים עיקריים | פלטפורמה לסליקת אשראי |
| סך המאזן | 37 מיליון |
| מנכ"ל | ברוך הרשוביץ |
| עובדים | יעל גולדשמיד, גבריאל נביזדה, דרור ישראלי, ישראל בן-לולו |
| matara.pro | |
  | |
נדרים פלוס היא פלטפורמה ישראלית לסליקת אשראי עבור בתי כנסת, עמותות, ומוסדות תורניים. הפלטפורמה מופעלת על ידי חברת "מטרה הפקות בע"מ" ועמותת "נדרים פלוס". החברה מספקת לגבאים מכשירי טאבלט שמוצבים בכניסה לבית הכנסת, ובהם ניתן להעביר תשלומים לכל גורם שרשום בנדרים פלוס.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
עמותת "נדרים פלוס" נרשמה באוקטובר 2015, והחלה את פעילותה בראשית 2016. הצבת המכשירים בבתי הכנסת החלה כפיילוט בשכונת נווה יעקב ולאחר מכן ברכסים, חיפה ונתיבות. על פי דיווחי החברה, נכון ליוני 2022, רשומים ב"נדרים פלוס" למעלה מ-6,800 מוסדות, שלהם נתרמו כ-16.6 מיליון תרומות חד פעמיות והוקמו כ-350,000 הוראות קבע[1]. מחזור הכספים של עמותת "נדרים פלוס" לשנת 2020 עמד על למעלה מ-37 מיליון ש"ח.[2]
בינואר 2018 הקים מייסד עמותת נדרים פלוס חברה מסחרית בשם "נדרים פלוס שירותים פיננסיים בע"מ". במרץ 2022 הודיעה החברה לרשם החברות על פירוקה מרצון.[3]
בפברואר 2019 הקים אליהו ארואס את חברת "מטרה הפקות בע"מ" המפעילה את פלטפורמת "נדרים פלוס" לצד העמותה.[4]
החל מיוני 2019 מגדירה "נדרים פלוס" את כספי התרומות המועברים דרכה ככספים שנתרמו למענה ועל שמה. העמותה מעבירה את התרומות למוסדות התואמים את מטרותיה, או למוסד ספציפי באם נקבע כזה על ידי התורם.[5]
פעולות נוספות[עריכת קוד מקור | עריכה]
במכשירי נדרים פלוס ניתן לבצע פעולות נוספות כמו הטענת כרטיס רב קו, מילוי מבחני דרשו וישיבה על קברו, תיקוף שעת הגעה לכולל, צפייה בזמני התפילה בבית הכנסת ובבתי כנסת סמוכים ועוד. על אף ביקורת שהועברה על פריצת "איסור האינטרנט" במגזר החרדי וביזוי בתי הכנסת, הורה הרב יצחק זילברשטיין כי מותר לאפשר טעינת רב קו בכניסה לבתי הכנסת כדי למנוע ביטול תורה.[6]
בשבתות ומועדים אפשרות התשלומים בעמדות מושבתת והן משמשות להזעקת שירותי הצלה בעת חירום.[7]
בתחילה היו מכשירי "נדרים פלוס" בבתי הכנסת מאושרים על ידי "משמרת הקודש והחינוך", אך לאחר שאופשרו פעולות אחרות במכשיר מלבד תרומות, סוכם על הסרת הפיקוח.
ההתנגדות למכשיר נדרים פלוס[עריכת קוד מקור | עריכה]
בכינוס נגד שימוש באינטרנט שהתקיים בשנת 2022 יצא הרב צבי מאיר זילברברג במתקפה נגד מכשירים אלו בטענה שזה מחדיר את האינטרנט לתוך הציבור החרדי.[8] בעקבות כך החל קמפיין של פשקוילים נגד המכשיר, במספר מקומות קיצונים פרצו לבתי כנסת ושברו את המכשירים.[9] בעקבות כך הודיעה החברה כי בכוונתה לשווק עמדות תרומה שיפעלו באמצעות שרת פרטי ולא יהיו מחוברות לרשת הכללית כאשר במכשיר יש סים מיוחד שיכול לתקשר רק עם ip אחד המוגדר מראש של החברה. כאשר בשרת שיושב על כתובת ה-ip מוגדרים מראש אתרים מאושרים וכך לא ניתן לגשת לרשת האינטרנט
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של נדרים פלוס- נדרים פלוס, באתר "גיידסטאר ישראל"
- אפליקציית נדרים פלוס לאנדרואיד באתר גוגל פליי
- משה ויסברג, אירוע מושקע: ועידת הגבאים השנתית של נדרים פלוס, באתר בחדרי חרדים
- שחר אילן, הטאבלטים החרדיים בבתי הכנסת מגלגלים 500 מיליון שקל בשנה, באתר כלכליסט, 13 באוגוסט 2019
- יאיר לוי, משה ויסברג המשפיע החסידי שהצית את השטח במאבק נגד ה"נדרים פלוס" באתר בחדרי חרדים
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ לפי נתונים המתפרסמים בעמדות התרומה
- ^ לפי דו"ח כספי המופיע באתר גיידסטאר
- ^ לפי אתר רשות התאגידים מספר תאגיד 515786408
- ^ לפי אתר רשות התאגידים מספר תאגיד 515984094
- ^ לפי דו"ח כספי של העמותה לשנת 2020
- ^ אייכלר דרש וכעת ניתן להטעין את ה'רב קו' גם מבית הכנסת, באתר jdn
- ^ https://www.now14.co.il/כך-לחיצה-על-מכשיר-נדרים-פלוס-בבית-הכנס/
- ^ משה ויסברג ,, ר' צבי מאיר תקף את מכשירי הנדרים בבתי הכנסת, באתר בחדרי חרדים, א' חשון תשפ"ג 26/10/2022
- ^ שימי שפר, מאבק חדש של הקיצוניים: הריסת מכשירי "נדרים פלוס" בבתי הכנסת, באתר כיכר השבת;יאיר לוי, סערת ה'נדרים': בד"ץ 'העדה החרדית' יתכנס לדיון חירום |, באתר בחרדי חרדים;שימי שפר, סערת 'נדרים פלוס': בכיר רבני העדה החרדית הוכה בביתו, באתר כיכר השבת