נהר מוהוק
![]() | |
מפלי קוהוז, סמוך לקצה המזרחי של נהר המוהוק בקוהוז, ניו יורק | |
מידע כללי | |
---|---|
אורך | 149 מיילים (240 ק"מ) ק"מ |
ספיקה ממוצעת |
מתחת לסכר דלתה: 15 רגל מעוקב לשנייה בקוהוז: 5,908 רגל מעוקב לשנייה מקסימום בקוהוז: 200,000 רגל מעוקב לשנייה מ"ק לשנייה |
אגן ניקוז | 3,460 מיילים רבועים (8,964 קמ"ר) קמ"ר |
מוצא | מפגש הזרוע המזרחית והמערבית של נהר המוהוק, מחוז אוניידה, ניו יורק |
גובה מוצא הנהר | 932 רגלים (284 מטרים) מטרים |
קואורדינטות מוצא | 43°22′16″N 75°28′6″W / 43.37111°N 75.46833°W |
שפך | נהר ההדסון סמוך לקוהוז, ניו יורק |
קואורדינטות שפך | 42°45′39″N 73°41′13″W / 42.76083°N 73.68694°W |
מדינות באגן הניקוז | ארצות הברית |
![]() | |
אגן הניקוז של נהר ההדסון, הכולל את נהר המוהוק |
נהר המוהוק (באנגלית: Mohawk River) הוא נהר באורך של 240 קילומטר,[1] במדינת ניו יורק שבארצות הברית. זהו היובל הגדול ביותר של נהר ההדסון. המוהוק זורם לתוך ההדסון בקוהוז, ניו יורק, כמה מיילים צפונית לאולבני, בירת המדינה.[2] הנהר קרוי על שם אומת מוהוק מברית האירוקוי. במאה ה-19, עמק הנהר הנמשך ממזרח למערב שימש כבסיס לבניית תעלת אירי, ששיחקה תפקיד מרכזי בפיתוח מדינת ניו יורק. היובל הגדול ביותר של נהר המוהוק הוא נחל סוכרי, שאחראי ליותר מרבע (26.83%) מאגן הניקוז שלו. יובל חשוב נוסף הוא נחל ווסט קנדה, אשר מהווה 16.33% מאגן הניקוז.[דרוש מקור: נובמבר 2024]
מהלך הנהר
[עריכת קוד מקור | עריכה]מקורו של נהר המוהוק הוא במפגש של הזרוע המערבית של נהר מוהוק והזרוע המזרחית של נהר מוהוק בצפון מחוז אוניידה שבמדינת ניו יורק. הנהר מתחיל לזרום בכיוון כללי דרום-מזרחי לכיוון האמלט הילסייד, שם הוא מקבל את נחל בלו, נחל מקמולן ונחל היינס. בהמשך הוא מגיע למפגש עם לנסינג קיל, ולאחר מכן ממשיך לאזור האמלט נורת' ווסטרן וקולט את סטרינגר ברוק. לאחר נורת' ווסטרן הוא מקבל את טאנרי ברוק ואת וולס קריק באזור האמלט פרנצ'וויל. שם הנהר מתעקל לדרום-מערב לכיוון ווסטרנוויל, שם הוא מקבל את דינס גולף ונכנס למאגר דלתה. לאחר היציאה מהמאגר הוא ממשיך דרומה לעיר רומא, שם הוא מקבל את נחל הורלבוט גלן ועובר סמוך למרכז לגידול דגים של רומא. בצד הדרומי של העיר, הנהר נכנס לתעלת אירי ומתחיל לזרום מזרחה.

לאחר רומא, הנהר ממשיך לזרום מזרחה דרך עמק המוהוק, עובר בערים יוטיקה, ליטל פולס, קנאג'והארי, אמסטרדם וסקנקטדי, עד שהוא נשפך לנהר ההדסון סמוך לקוהוז צפונית לאולבני.
שינויים מבניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]הנהר והתעלה המחוברת אליו, תעלת אירי, מחברים בין נהר ההדסון ונמל ניו יורק לבין הימות הגדולות בבפאלו.[3] החלק התחתון של נהר המוהוק כולל חמישה סכרים קבועים, תשעה סכרים ניידים (עונתיים), וחמש תחנות כוח הידרואלקטריות פעילות.[4]
היובלים המרכזיים של נהר המוהוק הם נחל סוכרי ונחל ווסט קנדה. שניהם כוללים מספר סכרים משמעותיים, כולל סכר הינקלי על נחל ווסט קנדה וסכר גילבואה בקטע העליון של נחל סוכרי. סכר גילבואה, שנבנה בשנת 1926 כחלק ממערכת אספקת המים של עיריית ניו יורק, נמצא כיום בתהליך שיקום פעיל ואינטנסיבי.[5]
גאולוגיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]

אגן הניקוז של נהר המוהוק מכסה חלק נרחב מהרי קטסקיל, עמק המוהוק עצמו, וחלק מהחלק הדרומי של הרי אדירונדק. שלושת האזורים האלו מציגים גאולוגיית סלעי יסוד ייחודית, כאשר הסלעים נעשים צעירים יותר ככל שמתקדמים דרומה.[6] באופן כללי, חלק זה של ניו יורק מאופיין בסלעי משקע מהפלאוזואיקון התחתון, המכסים בצורה לא אחידה על סלעים מטמורפיים מתקופת האורוגנזה של גרנוויל (כ-1.1 מיליארד שנים).[7]
לאורך נהר המוהוק, הסלעים כוללים קרבונטים (בעיקר אבן גיר) מתקופת הקמבריום והאורדוביק וכן אבן חול ופצלים מאמצע תקופת האורדוביק.[8] יובלי הנהר הדרומיים (כגון אלו בהרי קטסקיל) כוללים שכבת אבן גיר דקה מתקופת הדבון, המכוסה ברצף עבה של אבן חול ופצלים של דלתת קטסקיל.[9]
במהלך תקופת הפלייסטוקן (כ-1.8 מיליון עד 10,000 שנה לפני זמננו), אגן הניקוז עבר שינויים משמעותיים בשל התקרחנות יבשתית. תהליכים של שחיקת קרחונים והשקעת חומרים יצרו שכבות של סחף קרחוני עשיר בחלוקי נחל, חרסית, וטין. בשלב הסופי של הפשרת הקרחונים, לפני כ-13,350 שנה,[10] פריצת מים מאגם אירוקוי גרמה לזרימה מסיבית דרך עמק המוהוק, מה שיצר תופעות גיאומורפולוגיות כמו אי מוס (Moss Island) וסחף רחב של חול וחצץ שהפך למקור חשוב למי תהום באזורים כמו Scotia Delta.
אטימולוגיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]נהר המוהוק קרוי על שם אומת מוהוק מברית האירוקוי.[11] במאות ה-17 וה-18, אומת המוהוק התגוררה בעמק המוהוק וסביב הנהר. תחום מחייתם נמשך צפונה עד נהר סנט לורנס, דרומה עד ניו ג'רזי, מזרחה עד הרי גרין ומערבה לעבר אדמות המסורתיות של אומת אוניידה.[12]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- "Mohawk River: Flooding and Watershed Analysis" by J. I. Garver (Union College)
- NY State Department of Environmental Conservation - Mohawk River Basin Program Action Agenda (PDF, 928 Kb)
- Groundwater Quality in the Mohawk River Basin, New York United States Geological Survey
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ U.S. Geological Survey. National Hydrography Dataset high-resolution flowline data. The National Map, accessed October 3, 2011
- ^ Mohawk River (אורכב 18.03.2005 בארכיון Wayback Machine), The Columbia Gazetteer of North America
- ^ "The New York State Canal System" Carmella R. Mantello, In: Proceedings from the 2009 Mohawk Watershed Symposium, Union College, 27 March 2009
- ^ "Lower Mohawk River Fisheries" Norman McBride, In: Proceedings from the 2009 Mohawk Watershed Symposium, Union College, 27 March 2009
- ^ "The Gilboa Dam and Schoharie Reservoir" Howard Bartholomew, Michael Quinn, In: Proceedings from the 2009 Mohawk Watershed Symposium, Union College, 27 March 2009
- ^ Rickard, L.V., Y.W. Isachsen, and D.W. Fisher, 1970, Geologic Map of New York State, 1970. 1:250,000. Consists of five sheets: Niagara, Finger Lakes, Hudson-Mohawk, Adirondack, and Lower Hudson, Map and Chart Series No. 15
- ^ Physical Geography of New York
- ^ Lower Ordovician Faunas, stratigraphy, and sea-level history of the Middle Beekmantown Group, Northeastern NY, Journal of Paleontology; September 2006; v. 80; no. 5; p. 958-980
- ^ Geologic History of the north-central Appalachians, American Journal of Science, Vol. 297, September 1997, P.729-761
- ^ Catastrophic draining of Glacial Lake Iroquois, Catastrophic meltwater discharge down the Hudson Valley: A potential trigger for the Intra-Allerød cold period, Geology; February 2005; v. 33; no. 2; p. 89-92
- ^ Gannett, Henry (1905). The Origin of Certain Place Names in the United States. U.S. Government Printing Office. p. 211.
- ^ "Culture and History". www.srmt-nsn.gov. נבדק ב-21 באפריל 2020.
{{cite web}}
: (עזרה)