נואל דה קסטלנו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נואל אדואר, רוזן קוריירה דה קסטלנו
Noël Édouard, Vicomte de Curières de Castelnau
Édouard de Castelnau.jpg
נואל דה קסטלנו
לידה 24 בדצמבר 1851
סן-אפריק, הקיסרות הצרפתית השנייה צרפתצרפת
פטירה 19 במרץ 1944 (בגיל 92)
מונטסטרוק לה קונסלייר, צרפת תחת שלטון גרמניה הנאצית גרמניה הנאציתגרמניה הנאצית
השתייכות Armoiries république française.svg צבא צרפת
תקופת שירות 18701919
דרגה גנרל
תפקידים צבאיים
מפקד הדיוויזיה ה-13
מפקד הארמייה השנייה
מפקד קבוצת הארמיות המרכזית
מפקד קבוצת הארמיות המזרחית
מלחמות וקרבות
מלחמת צרפת-פרוסיה
מלחמת העולם הראשונה
עיטורים
הצלב הגדול של לגיון הכבוד
המדליה הצבאית
צלב המלחמה (1914 - 1918)

נואל דה קסטלנוצרפתית: Noël de Castelnau;‏ 24 בדצמבר 185119 במרץ 1944) היה מצביא צרפתי במלחמת העולם הראשונה שפיקד על הארמייה השנייה במהלך המערכה על הגבולות, ולאחר מכן פיקד על קבוצות הארמיות המרכזית והמזרחית.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קריירה מוקדמת[עריכת קוד מקור | עריכה]

נואל דה קסטלנו נולד ב-24 בדצמבר 1851 בסן-אפריק למשפחת אצולה קתולית. בשנת 1870 התגייס קסטלנו לצבא הצרפתי ולחם בשורותיו במלחמת פרוסיה-צרפת. בשנת 1906 הועלה קסטלנו לדרגת גנרל של חטיבה, ומונה למפקד החטיבה ה-24. בשנת 1909 הועלה לדרגת גנרל של דיוויזיה, ומונה למפקד הדיוויזיה ה-13. בשנת 1911 מונה קסטלנו לסגן ראש המטה הכללי[1], והשתתף בתכנון תוכנית 17.

מלחמת העולם הראשונה ואחריתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם פרוץ המלחמה מונה קסטלנו למפקד הארמייה השנייה, ופיקד עליה במהלך המערכה על הגבולות, ובכלל זה בקרב לורן. ביוני 1915 מונה קסטלנו למפקד קבוצת הארמיות המזרחית, ובהמשך השנה מונה לראש המטה של ז'וזף ז'ופר. בשנת 1916 הופקד קסטלנו על הגנת ורדן בתחילת קרב ורדן. לאחר פיטוריו של ז'ופר והחלפתו ברובר ניוול, פרש קסטלנו משרות פעיל ומונה לראש המשלחת הצבאית ברוסיה. לאחר פיטוריו של ניוול בשנת 1917 והחלפתו בפיליפ פטן, מונה קסטלנו למפקד קבוצת הארמיות המזרחית, ופיקד עליה במהלך המתקפה בלורן בשנת 1918.

שלושה מבניו של קסטלנו נהרגו במהלך המלחמה בחזיתות השונות.

בשנת 1919 נכנס קסטלנו לפוליטיקה, ונבחר לפרלמנט. בשנת 1924 הקים קסטלנו את הפדרציה הלאומית הקתולית, ובשנת 1930 פרש לביתו, שם התגורר באלמוניות עד למותו ב-19 במרץ 1944.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ תחת פיקודו של ז'וזף ז'ופר