נואל דה קסטלנו

נואל אדואר, רוזן קוריירה דה קסטלנו
Noël Édouard, Vicomte de Curières de Castelnau

נואל דה קסטלנו
לידה	24 בדצמבר 1851 סן-אפריק, הקיסרות הצרפתית השנייה
פטירה	19 במרץ 1944 (בגיל 92) מונטסטרוק לה קונסלייר, צרפת תחת שלטון גרמניה הנאצית
מדינה	צרפת
השכלה	École supérieure de guerre (דצמבר 1879) האקדמיה הצבאית סן-סיר
תקופת פעילות	מ-27 בנובמבר 1869
מפלגה	הפדרציה הרפובליקאית
ילדים	Xavier de Curières de Castelnau, בפסקה זו 3 רשומות נוספות שטרם תורגמו
פרסים והוקרה	צלב גדול של לגיון הכבוד (8 באוקטובר 1915) אביר בלגיון הכבוד (14 בינואר 1892) קצין בלגיון הכבוד (7 באוקטובר 1899) מדליית השירות המצוין צלב האבירים של וירטוטי מיליטארי מדליית הניצחון המדליה הצבאית הצרפתית (25 ביוני 1917) מפקד בלגיון הכבוד (13 בינואר 1912) אות המסדר אלכסנדר נבסקי הקדוש אביר הצלב הגדול של מסדר הקדוש גרגוריוס קצין בכיר בלגיון הכבוד (18 בספטמבר 1914) צלב המלחמה 1914–1918 סנדק לקידום בית הספר הצבאי המיוחד בסיינט קייר צלב הגבורה (1920)
שירות צבאי
השתייכות	צבא צרפת
דרגה	גנרל
1870–1919 (כ־49 שנים)
תפקידים בשירות
מפקד הדיוויזיה ה-13 מפקד הארמייה השנייה מפקד קבוצת הארמיות המרכזית מפקד קבוצת הארמיות המזרחית
פעולות ומבצעים
מלחמת צרפת–פרוסיה מלחמת העולם הראשונה
עיטורים
הצלב הגדול של לגיון הכבוד המדליה הצבאית צלב המלחמה (1914 - 1918)

נואל דה קסטלנו (בצרפתית: Noël de Castelnau;‏ 24 בדצמבר 1851 – 19 במרץ 1944) היה מצביא צרפתי במלחמת העולם הראשונה שפיקד על הארמייה השנייה במהלך המערכה על הגבולות, ולאחר מכן פיקד על קבוצות הארמיות המרכזית והמזרחית.

ביוגרפיה

קריירה מוקדמת

נואל דה קסטלנו נולד ב-24 בדצמבר 1851 בסן-אפריק למשפחת אצולה קתולית. בשנת 1870 התגייס קסטלנו לצבא הצרפתי ולחם בשורותיו במלחמת צרפת–פרוסיה. בשנת 1906 הועלה קסטלנו לדרגת גנרל של חטיבה, ומונה למפקד החטיבה ה-24. בשנת 1909 הועלה לדרגת גנרל של דיוויזיה, ומונה למפקד הדיוויזיה ה-13. בשנת 1911 מונה קסטלנו לסגן ראש המטה הכללי, והשתתף בתכנון תוכנית 17.

מלחמת העולם הראשונה ואחריתו

עם פרוץ המלחמה מונה קסטלנו למפקד הארמייה השנייה, ופיקד עליה במהלך המערכה על הגבולות, ובכלל זה בקרב לורן. ביוני 1915 מונה קסטלנו למפקד קבוצת הארמיות המרכזית, ובהמשך השנה מונה לראש המטה של ז'וזף ז'ופר. בשנת 1916 הופקד קסטלנו על הגנת ורדן בתחילת קרב ורדן. לאחר פיטוריו של ז'ופר והחלפתו ברובר ניוול, פרש קסטלנו משרות פעיל ומונה לראש המשלחת הצבאית ברוסיה. לאחר פיטוריו של ניוול בשנת 1917 והחלפתו בפיליפ פטן, מונה קסטלנו למפקד קבוצת הארמיות המזרחית, ופיקד עליה במהלך המתקפה בלורן בשנת 1918.

שלושה מבניו של קסטלנו נהרגו במהלך המלחמה בחזיתות השונות.

בשנת 1919 נכנס קסטלנו לפוליטיקה, ונבחר לפרלמנט. בשנת 1924 הקים קסטלנו את הפדרציה הלאומית הקתולית, ובשנת 1930 פרש לביתו, שם התגורר באלמוניות עד למותו ב-19 במרץ 1944.