נוב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
נוב
נוב 15385389.jpg
בית הכנסת בכיכר במרכז המושב.
מחוז הצפון
מועצה אזורית גולן
גובה ממוצע ‎408‏ מטר
תאריך ייסוד 1974
תנועה מיישבת הפועל המזרחי
סוג יישוב מושב
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2016[1]
  - אוכלוסייה 862 תושבים
    - שינוי בגודל האוכלוסייה
‎0.5%‏ בשנה עד סוף 2016
http://www.nov.co.il

קואורדינטות: 32°49′58″N 35°46′58″E / 32.8327729304755°N 35.7826715455779°E / 32.8327729304755; 35.7826715455779

נוֹב הוא מושב ששייך לאיגוד המושבים של תנועת הפועל המזרחי הנמצא בדרום רמת הגולן, בסמוך לחיספין ואבני איתן.

מקור השם[עריכת קוד מקור | עריכה]

פסיפס כתובת רחוב מתקופת התלמוד, בו נזכרת נוב כעיירה יהודית בתחום סוסיתא, לצד העיירה חספיה.

היישוב נקרא על שם העיר נוב (אין לבלבל עם נוב המקראית, שהייתה באזור בנימין), הנזכרת בתוספתא, בתלמוד הירושלמי ובפסיפס כתובת רחוב כאחת העיירות היהודיות ב"תחום סוסיתא", לצד "חספיה" (היא חספין), לעניין מצוות התלויות בארץ[2]. השם השתמר ב"ח'רבת נאב" הסמוכה.

גאוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

היישוב ממוקם ברמה שטוחה בגובה 410 מטרים מעל גובה פני הים. מבנה היישוב טבעתי ומבני הציבור נמצאים במרכזו. נכון ל־2016 בישוב 830 תושבים בכ־170 בתי אב[3]. חלקו הותיק של הישוב בנוי כנחלות חקלאיות, כאשר בתי המגורים צמודים זה לזה. בראשית שנות ה־90 נבנתה במושב שכונה ובה בתי מגורים קטנים ללא נחלות על ידי חברת עמידר, והחל מתחילת המאה ה־21 נבנים במושב בתי מגורים בהרחבה, לצד מספר מצומצם של נחלות חקלאיות קטנות חדשות.

ליד היישוב שוכנת שמורת טבע אירוס הביצות נוב.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

סיפורו של המושב מתחיל בשנת תשל"ב בקבוצה של צעירים דתיים שחלמה להקים מושב עובדים בגולן. מכיוון שיישוב הקבע היה בשלבי בנייה, התגוררה קבוצת המייסדים בתקופה הראשונה בבתים סוריים בסמוך למושב השיתופי הסמוך, רמת מגשימים. הקבוצה הייתה מבוססת בעיקרה על חברי שבט מוריה של תנועת בני עקיבא.

עם פרוץ מלחמת יום הכיפורים גויסו הגברים לצבא והנשים והילדים פונו למקום מבטחים. מיד עם שוך הקרבות חזרו הנשים והילדים להתגורר בתנאים קשים ותחת הפגזות בהיאחזות אל-על הסמוכה. בחנוכה תשל"ד הסתיימה בניית 14 הבתים הראשונים אליהם עברו מיד המשפחות הראשונות. עד חג השבועות תשל"ד נמשכה מלחמת ההתשה בגולן אך מושב נוב המשיך להתפתח ולקלוט משפחות.

היום (2017) מונה המושב כ-180 משפחות ובשנים האחרונות הוא מוביל את מושבי וקיבוצי הגולן בצמיחה הדמוגרפית שלו והוא גם הגדול שבהם[דרוש מקור].

כלכלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כלכלת היישוב מתבססת על חדרי אירוח, רפתות, צאן ובקר במרעה, עיזים לייצור חלב וגידולים חקלאיים: מטעים נשירים (תפוחים, שזיפים, אגסים, נקטרינות, אפרסקים) כרם ענבים להכנת יין וכרם זיתים להכנת שמן, הדסים ופרחים. בנוסף לאלה ישנם אנשי חינוך רבים במושב ובעלי מקצועות חופשיים.

בישוב ריכוז גדול של רפתות בקר, ותושבי המקום היו חלוצי גידול הדסים משולשים למצוות ארבעת המינים באופן מסחרי ואיכותי.

במושב קיימת חווה לגידול דגי נוי מסוג דיסקוס (symphysodon).

כמו כן, היישוב היה שותף, יחד עם עוד ארבעת היישובים הדתיים האחרים בגולן (רמת מגשימים, יונתן, אבני איתן, ואלוני הבשן), בהקמת בית המלון "כינר - גליל" על חוף הכנרת. במהלך השנים מכר המושב את אחזקותיו במקום לשאר השותפים.

חינוך[עריכת קוד מקור | עריכה]

במושב פועל מעון יום של "אמונה" ושלושה גני ילדים. בית הספר היסודי ממלכתי-דתי נמצא בחיספין הסמוכה, ובית ספר משותף דתי-חילוני אנתרופוסי נמצא בנטור. תלמידי התיכון לומדים בישיבות התיכוניות בסביבה והבנות לומדות באולפנית בטבריה ובאולפנת "גילה" בקצרין. כמו כן, ישנה במושב אולפנה המיועדת לבנות המעוניינות ללמוד במקום קטן בו היחס האישי ובניית האישיות תופסים מקום מרכזי, שמה של האולפנה - אי"ל ברמה. פעילות אחר הצהריים החינוכית ביישוב כוללת סניף של תנועת הנוער בני עקיבא ותוכנית העשרה תורנית לגילאי גן עד בית ספר יסודי ב"תלמוד תורה".

ההשכלה התורנית הגבוהה במושב כוללת את מדרשת נוב ואת "בת-חן, בית מדרש יוצר" מדרשה המשלבת לימודים תורניים עם תואר ראשון ב"חינוך בשילוב אומנויות" מטעם מכללת תל-חי.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא נוב בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ גודל האוכלוסייה לפי טבלת יישובים באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נכון לסוף 2016. צפיפות אוכלוסייה על פי גודל האוכלוסייה חלקי שטח שיפוט של הרשות המקומית.
  2. ^ תלמוד ירושלמי, מסכת דמאי, פרק ב', הלכה א'.
  3. ^ דברי הסבר לתוכנית מתאר למושב נוב