נובוסיבירסק (מחוז)
| |||
 | |||
| מדינה |
 רוסיה | ||
|---|---|---|---|
| מחוז פדרלי | המחוז הפדרלי של סיביר | ||
| מחוז כלכלי | המחוז הכלכלי מערב-סיבירי | ||
| מושל | אנדריי טראווניקוב | ||
| בירת האובלסט | נובוסיבירסק | ||
| שפה רשמית | רוסית | ||
| תאריך ייסוד | 28 בספטמבר 1937 | ||
| שטח | 178,200 קמ"ר (דירוג: 19) | ||
| אוכלוסייה | | ||
| ‑ באובלסט | 2,788,849 (נכון ל־1 בינואר 2018) | ||
| ‑ צפיפות | 15.0 נפש לקמ"ר (2010) | ||
| קואורדינטות | 55°27′N 79°33′E / 55.45°N 79.55°E | ||
| אזור זמן | UTC +7 | ||
| www.adm.nso.ru | |||
|
לחצו כדי להקטין חזרה   | |||
  | |||
מחוז נובוסיבירסק (ברוסית: Новосибирская область; תעתיק: נובוסיבירסקיה אובלסט) הוא סובייקט בפדרציה הרוסית. המחוז, הנמצא בשטחו של המחוז הפדרלי הסיבירי, ממוקם בדרום סיביר המערבית. הוא גובל בקזחסטן. אוכלוסיית המחוז מונה כ -2,762,000 (נכון לשנת 2015), השטח - 177,756 קמ"ר. אורך האזור ממערב למזרח - 642 ק"מ, מצפון לדרום - 444 ק"מ.
בשטח המחוז עובר נהר האוב. המחוז מחולק ל-30 אזורים מוניציפליים ו-7 אזורים עירוניים. נובוסיבירסק היא מרכז התעשייה, התחבורה, המדע והתרבות הגדול ביותר ברוסיה, העיר השלישית באוכלוסיית המדינה אחרי מוסקבה וסנט פטרסבורג. זוהי גם בירת המחוז הפדרלי של סיביר.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
המחוז הוקם ב-28 בספטמבר 1937. האוכלוסייה המקורית של האזור - טטרים. התיישבות רוסית החלה בשנת 1695. התיישבות משמעותית החלה במאה ה-18.
במשך אלפי שנים, שטח אזור נובוסיבירסק, בשל מיקומו על גבול אזורי הטבע ואזורי התרבות (הטייגה הסיבירית והערבה האירואסית), מילא את התפקיד של אזור חיץ או אזור גבול של עמים שונים.
עם הקמת הרכבת הטרנס-סיבירית החל הפיתוח המואץ של האזור. במפגש של המסילה עם נהר אוב הוקמה עיירה נובוניקולאיבסק שעם הזמן התפתחה לעיר השלישית בגודלה ברוסיה ובירת המחוז.
דמוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
 |
ראו גם – דמוגרפיה של רוסיה |
בערים מתגוררים כ-75% מאוכלוסיית המחוז. העיר נובוסיבירסק היא העיר השלישית ברוסיה. הרוסים מהווים כ-93% מאוכלוסיית המחוז. בנוסף לכך, ניתן לציין קהילה גדולה יחסית של גרמנים (כ-31 אלף, 1.5%).
פוליטיקה וממשל[עריכת קוד מקור | עריכה]
בראש המחוז עומד מושל מחוז נובוסיבירסק שהוא גם ראש ממשלת המחוז.
כלכלה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשטח המחוז התגלו מרבצים גדולים של פחם, נפט, גז טבעי, וטיטניום דו-חמצני. במחוז קיימת תעשייה כבדה מפותחת - בניית מכונות, מטוסים וציוד חשמלי. החקלאות האזורית מתמחה בגידול דגנים, תפוחי אדמה וירקות, גידול בקר חלבי, וגידול עופות.[1]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: 
אתר האינטרנט הרשמי של נובוסיבירסק- נובוסיבירסק, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Novosibirsk oblast, Russia (Novosibirskaya), RussiaTreck.org