נובי קנז'באץ
 סמל נובי קנז'באץ | |
 | |
| מרכז העיירה (2013) | |
| מדינה |
 סרביה |
|---|---|
| פרובינציה |
 וויבודינה |
| מחוז | באנאט הצפוני |
| שטח | 124 קמ"ר |
| גובה | 84 מטרים |
| אוכלוסייה | |
| ‑ בעיירה | 6,960[1] (2011) |
| ‑ במטרופולין | 11,269 (2011) |
| ‑ צפיפות | 62 נפש לקמ"ר (2011) |
| קואורדינטות | 46°03′N 20°06′E / 46.050°N 20.100°E |
| אזור זמן | UTC +1 |
| http://www.noviknezevac.rs | |
נוֹבִי קְנֶזֶ'בָאץ (בסרבית קירילית: Нови Кнежевац, בסרבית בכתב לטיני: Novi Kneževac) היא עיירה בסרביה השוכנת במחוז באנאט הצפוני אשר בפרובינציית וויבודינה, לגדות הנהר טיסה וממוקמת 15 קילומטרים צפונית לעיר סנטה ו-20 קילומטרים דרומית לעיר סגד אשר בהונגריה.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
יישוב עתיק סמוך לקיים שכן מתקופת ממלכת דאקיה ובהמשך הקיסרות הרומית. בהמשך פשטו על האזור שבטי האווארים והחריבו אותו. לאחר הגירת שבטי הסלאבים חודש היישוב במקום. תיעוד בכתב ליישוב הסלאבי קיים מסביבות 1200 עת נשלט האזור על ידי אימרה הראשון, מלך הונגריה. לאחר תבוסת ההונגרים בקרב מוהאץ' הראשון, נכבש האזור על ידי צבאותיו של סולימאן הראשון, סולטאן האימפריה העות'מאנית. לאחר המלחמה ההבסבורגית-עות'מאנית (1716–1718) נחתם שלום פוז'ארוואץ במסגרתו עברה החזקה על היישוב לידי ממלכת הבסבורג.[2]
בהמשך, נכללה העיירה בשטחי האימפריה האוסטרו-הונגרית ולאחר מלחמת העולם הראשונה הועברה לחזקת ממלכת הסרבים, הקרואטים והסלובנים אשר שינתה את שמה בהמשך לממלכת יוגוסלביה. במהלך מלחמת העולם השנייה, ב-6 באפריל 1941 תקפה גרמניה הנאצית את ממלכת יוגוסלביה והכניעה את צבאה תוך ימים אחדים. האזור נמסר לחזקת הונגריה. לאחר המלחמה נכללה נובי קנז'באץ בשטח הרפובליקה הפדרלית הסוציאליסטית של יוגוסלביה ובאזור התפתחה תעשייה. לאחר פירוק יוגוסלביה עברה העיירה לחזקת סרביה.
הקהילה היהודית[עריכת קוד מקור | עריכה]
יהודים מאזור מוראביה התיישבו בעיירה בראשית המאה ה-18. קיים תיעוד בכתובים למשפחות: פולאק, ניימן, נאייר, מאיור, משה, דויטש, פרנקל ומייטינסקי. ב-1825 נמנו בעיירה 15 יהודים. במהלך מהפכת 1848 בהונגריה נשדדו בתיהם של חלק מבני הקהילה. מרבית בני הקהילה היו סוחרים בדגן ומוצרי מזון, ומקצתם אומנים ובעלי מקצועות חופשיים. ב-1865 נמנו בעיירה 66 יהודים. בהמשך, הוקם בית עלמין וב-1910 בית הכנסת הקהילתי. הקהילה הייתה משויכת לקהילת קיקינדה וב-1935 זכתה למעמד עצמאי.[3][2]
לקהילת נובי קנז'באץ שויכו יהודי הכפר בָּאנָאטְסְקוֹ אָרָאנְגֶ'לוֹבוֹ(אנ'). קהילה נוסדה שם במחצית השנייה של המאה ה-19. ב-1880 הוקם בית כנסת. הקהילה חרבה בשואה. ב-1948 הרסו השלטונות את מבנה בית הכנסת.[3]
בפרוץ מלחמת העולם השנייה התגוררו בנובי קנז'באץ 101 יהודים. במהלך המלחמה, לאחר כיבוש יוגוסלביה על ידי גרמניה הנאצית הוחל ברדיפות יהודים. ב-15 באוגוסט 1941 לפנות נערכה אקציה בעיירה. יהודי העיירה נעצרו, הובלו לנובי בצ'יי ונכלאו בטחנת קמח במקום. ב-20 בספטמבר גורשו בספינות נהר דרך הנהר טיסה לבלגרד ונכלאו בטופובסקה שופה. מטופובסקה שופה נלקחו הגברים לגיא ההריגה בכפר יאבוקה(אנ') הסמוך לפנצ'בו ונקברו בקבורה המונית. הנשים והילדים נשלחו למחנה ההשמדה סיימישטה, שם הומתו באמצעות משאיות גז. איש לא ניצל. ב-1948 הרסו שלטונות יוגוסלביה את מבנה בית הכנסת הקהילתי.[4][3][2]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של נובי קנז'באץ- Aleksandra Terzić ,Željko Bjeljac, The extermination of jewish population and heritage in BAČKA region of ap vojvodina-serbia (באנגלית)
- יהדות באצ'קה, באתר "יד ושם"
- "נובי קנז'באץ", באתר JewishGen (באנגלית)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ [1], מפקד האוכלוסין בסרביה (2011), באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בסרביה, אוחזר ב-2 ביוני 2018 (בסרבית).
- ^ 1 2 3 הקהילה היהודית בנובי קנז'וואץ, בתוך: צבי לוקר (עורך), פנקס הקהילות - יוגוסלאוויה, הוצאת יד ושם, ירושלים, 1988, עמוד 196-195.
- ^ 1 2 3 אתרי מורשת יהודית בסרביה, באתר jewish-heritage-europe.eu (באנגלית).
- ^ מחנות ההשמדה, בתוך: צבי לוקר (עורך), פנקס הקהילות - יוגוסלאוויה, הוצאת יד ושם, ירושלים, 1988, עמוד 315.
