נווד דיגיטלי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

נוודים דיגיטליים הם עובדים העושים שימוש בטכנולוגיות תקשורת כדי להתפרנס, ובאופן כללי יותר, לנהל אורח חיים של נוודים.[1] נוודים דיגיטליים עובדים לעיתים קרובות מרחוק, ממדינות זרות, בתי קפה, ספריות ציבוריות, חללי עבודה משותפת, או רכבי RV.[2][3] עבודה באופן זה מתאפשרת לעיתים קרובות באמצעות שימוש בהתקנים בעלי יכולות אינטרנט אלחוטי, כגון טלפונים חכמים או התחברות לרשתות Wi-Fi ציבוריות. נוודים דיגיטליים מצליחים הם בדרך כלל בעלי חסכונות כספיים המאפשרים להם להמשיך באורחות חייהם גם בתקופות של אבטלה. קהילת הנוודים הדיגיטליים מקיימת אירועים שונים בהם נפגשים חבריה, כך למשל אירועי שיט תענוגות לחברי הקהילה. בקהילת הנוודים הדיגיטליים בני מעמדות חברתיים שונים. כך, מעמדות נפוצים של נוודים דיגיטליים הם פליטים, אנשים אמידים, אנשים צעירים ויזמים. אנשים הופכים לנוודים דיגיטליים בדרך כלל בשל סיבות חיוביות, כגון שאיפה לעצמאות כלכלית ופיתוח קריירה אשר אינה תלויה במיקום גאוגרפי מסוים. גורמים שליליים המעודדים אנשים להפוך לנוודים דיגיטליים כוללים כמות מופחתת של עבודה במשרה מלאה, מתיחות פוליטית ויוקר המחיה במדינת המוצא.

הגדרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אחד השימושים המוקדמים המוקדמים ביותר של המונח " נווד דיגיטלי" הופיע בשנת 1997. הייתה זו כותרת ספר שפורסם על ידי חברת Wiley הידועה כמוציאה לאור של ספרי לימוד. הספר נכתב על ידי טצוגיו מקימוטו ודוד מנרס.[4] אין זה ידוע אם אמצו את כותרת ספרם ממקור אחר או שקבעו בעצמם את המונח. נוודים דיגיטליים עושים שימוש באינטרנט אלחוטי, טלפונים חכמים, Voice over IP ויישומים מבוססי מחשוב ענן לצורך עבודה מרחוק במקום שבו הם חיים או בשעה שהם נודדים.[5][6] נוודים דיגיטליים עשויים להשתמש בחללי עבודה משותפים, בתי קפה, במכשירים הנמצאים בבתי אחרים עליהם הם שומרים (house sitting)  או במשרדים שיתופיים.[7] היסוד לתנועת הנוודים הדיגיטליים היא עבודה מרחוק, המאפשרת לאנשים לבצע את עבודתם בבית או בכל מקום אחר באמצעות האינטרנט.[8] נוודים דיגיטליים עשויים גם למכור חלק מרכושם על מנת לאפשר להם ניידות קלה יותר, והם עשויים אף למכור או להשכיר את ביתם לאותה מטרה.[9] חיים כנווד דיגיטלי דורשת בדרך כלל חסכון כספי המאפשר תנאי חיים טובים.[10]

נוודים דיגיטליים נוטים להמשיך ולנדוד בעודם ממשיכים לעבוד עם לקוחות או מעסיקים.[11] סגנון חיים זה עשויים להציב אתגרים שונים, כגון שמירה על ביטוח בריאות במקומות שונים בעולם, ציות לחוקי עבודה במדינות שונות, לעיתים אף קבלת אשרת עבודה, ושמירה על קשרים עם חברים ובני משפחה.[12] אתגרים אחרים עשוי לכלול עבודה באזור זמן שונה מזה של הלקוח או המעביד, קושי במציאת חיבור אמין לאינטרנט, והיעדר תיחום בין העבודה לבין שעות הפנאי.[13] שירותים כגון PayPal פופולריים בקרב נוודים דיגיטליים. נוודים דיגיטליים עושים שימוש לעיתים קרובות בתוכנת הטלפוניה סקייפ המאפשרת לתקשר באמצעות קול, טקסט, וידאו צ'אט באמצעות האינטרנט.  יש נוודים דיגיטליים המתפרנסים מיצירת תוכני וידאו ביוטיוב מבלי שהם תלויים במקום העבודה או מקום המגורים מסוים. אחד הצעדים החשובים הננקטים על ידי נוודים דיגיטליים הוא הקפדה על עדכון תיעוד אישי (כגון אשרות ודרכונים), כיוון שזהו תנאי להמשך נדידה ללא עיכובים. שליטה בשפה הרשמית של מדינות בהן מבקר הנווד עשויה להועיל בביצוע עבודתו. היעדר שליטה בשפת המקום עלולה לסכן את הנווד במקרה של מחלה.

לאה וודוורד טבעה את המונח "עצמאות ממיקום" כדי לתאר את אורח החיים של נוודים דיגיטליים.

פופולריות[עריכת קוד מקור | עריכה]

אף בטרם נודע המונח "נווד דיגיטלי" היו אנשים אשר סגנון חייהם התאים למונח זה.[14] "נווד דיגיטלי" מוקדם היה סטיב רוברטס, אשר בשנת 1983 רכב על אופנוח ממוחשב וסיפורו הופיע  בירחון Popular Computing. בשנת 1985, שוגרה מערכת לווין בשם Motosat אשר אפשרה גישה נוחה יותר לאינטרנט. מאז שנות ה-80 של המאה ה-20 הצליחו בהדרגה יותר בני אדם לסגל אורח חיים של נוודות דיגיטלית. פיתוחים טכנולוגיים כגון אינטרנט Wi-Fi, ומחשבים ניידים המתחברים לרשת האינטרנט הקלו ועודדו מגמה זו. מאז שנת 2014 החל גידול מהיר של קהילת הנוודים הדיגיטליים, לאחר שהשתכללו אתרי אינטרנט המדרגים ערים בעולם במדדי ידי יוקר המחיה, מזג אוויר, מהירות רשת האינטרנט, מידע המסייע לנוודים לבחור היכן לחיות.[15] [16] בעשור השני של המאה ה-21 אף התרבו כנסים בינלאומיים לנוודים דיגיטליים כגון DNX. תנועת הנוודים הדיגיטליים גדלה במקביל לעליית האפשרות של עבודה מרחוק,  במיוחד בתחום הטכנולוגיה. כך למשל, בין חברות טכנולוגיות בעמק הסיליקון. החל משנת 2009 חלה עלייה משמעותית בפופולריות של נוודים דיגיטליים בחברות מוכרות וגדולות. חברת נשיונל ג'אוגרפיק החלה "בלוג הנווד הדיגיטלי", וחברת המחשבים Dell השיקה אתר בשם "נוודים דיגיטליים" אשר היה קיים זמן קצר. סרט תיעודי על חיי נוודות דיגיטלית מומן בשנת 2012 באמצעות Kickstarter, והצליח לגייס כ-$37,000. הסרט נוצר על ידי הבעל ואשתו כריסטין ודרו גילברט, בשם "הדור האלחוטי". שייט שנקרא ""קרוז נוודי" נוסד על מנת לאפשר לנוודים דיגיטליים להיפגש ולתקשר.

כמעט כל אחד יכול לנסות לחיות הדיגיטלי נומאד החיים, אבל קבוצות מסוימות הם יותר נציג הקהילה. קבוצות אלה כוללות אנשים צעירים, יזמים, פליטים, נוודים בסך הכל, אנשים מכל טוב לעשות האומות, ועוד.

יעדים פופולריים[עריכת קוד מקור | עריכה]

יעדים מסוימים פופולריים יותר בין נוודים דיגיטליים, אלה כוללים את צ'יאנג מאי, תאילנד ובאלי בשל יוקר מחיה נמוך ואיכות חיים גבוהה. ערים אחרות כוללות את טאלין, טריפה, טביליסי כיוון שקיימת בהן קהילה משמעותית של נוודים דיגיטליים וקבלה בחברה של סגנון חיים זה לצד יוקר מחיה נמוך. אף בערים יקרות יותר קיימים נוודים דיגיטליים, הבולטות בהן הן סינגפור ואוסלו. בבריטניה קיימים ריכוזים של נוודים דיגיטליים בערים מסוימות, כגון בריסטול, בירמינגהם וברייטון. זאת בשל עלות נמוכה יותר של החיים בהשוואה ללונדון.

גורמים לפופולריות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מספר גורמים תרמו לעלייה משמעותית בפופולריות של סגנון החיים של נוודות דיגיטלית בעשור השני למאה ה-21. קישוריות לאינטרנט הפכה נפוצה יותר במאה ה-21, דבר המקל על נדידה של אנשים לאזורים רבים יותר בעולם. יותר עבודות הפכו בלתי תלויות לביצוען במיקום גאוגרפי מסוים.

התפתחויות משפטיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מוצאם של רבים מן הנוודים הדיגיטליים הוא ממדינות מפותחות ודרכוניהם מאפשרים להם מידה רבה יותר של חופש תנועה בין מדינות. מסיבה זו רבים מהם נוטים לנדוד כשהם מצוידים באשרות תייר בלבד. בעוד שמבחינה טכנית אין זה חוקי לנווד דיגיטלי לעבודה במדינה זרה בה הוא מבקר באשרת תייר, רבים מן הנוודים הדיגיטליים נוטים לשהות במקומות בהם יוקר המחיה נמוך, בעוד שהם עובדים עבור מעבידים הנמצאים במדינת המוצא שלהם. במדינות רבות, כל עוד עבודה זו נעשית בצנעה ואינה פוגעת במקומות העבודה של אזרחי המקום, השלטונות מעלימים עין מעבודתו של הנווד הדיגיטלי. רבים מן הנוודים הדיגיטליים נוהגים לבצע יציאות מתוכננות ממדינות בהן הם רוצים לשהות, במטרה להאריך את תוקפה של אשרת התייר באותה מדינה. בחלק מן המדינות האהודות על נוודים דיגיטליים הם מנסים לקבל אשרת שהייה חוקית במדינה על ידי עבודה במשרה חלקית בהוראת אנגלית, או על ידי לימודים באוניברסיטה מקומית באשרת תלמיד.

במדינות מספר נוסדו תוכניות שמטרתן להקל על נוודים דיגיטליים הנכנסים למדינה. באסטוניה קיימת אשרת e-Residency ובתאילנד אשר SMART. אסטוניה אף הכריזה כי היא מתכננת להנפיק אשרת נווד דיגיטלי, לאור הפופולריות הגוברת של אשרת e-Residency.[17]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Nomad List - מאגר מידע המנתח נתוני ערים שונות בעולם עבור נוודים דיגיטליים (באנגלית)
  • Become Nomad - אתר הדן בהיבטים שונים ורבים של חיי נוודות דיגיטלית (באנגלית)

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Mohn, Tanya. "How To Succeed At Becoming A Digital Nomad". 
  2. ^ "Digital Nomad Definition". בדיקה אחרונה ב-24 באוגוסט 2016. 
  3. ^ "How to become a digital nomad". DIY DIFM. בדיקה אחרונה ב-19 בנובמבר 2017. 
  4. ^ Tsugio Makimoto, David Manners, Digital Nomad. Wiley, 1997. ISBN 0471974994
  5. ^ Tsugio Makimoto & David Manners (1 בינואר 1997), Digital nomad, Wiley 
  6. ^ Mike Elgan (1 באוגוסט 2009), Is Digital Nomad Living Going Mainstream?, Computerworld 
  7. ^ Colella, Kristin (13 ביולי 2016). "5 'digital nomads' share their stories from around the world" (באנגלית). TheStreet.com. בדיקה אחרונה ב-30 ביולי 2016. 
  8. ^ Nash, Caleece (פברואר 2018). "Digital nomads beyond the buzzword: Defining digital nomadic work and use of digital technologies". Lecture Notes in Computer Science. iConference 2018 – באמצעות Springer. 
  9. ^ "What is a digital nomad?". Nomad Radar. בדיקה אחרונה ב-19 בנובמבר 2017. 
  10. ^ "The Digital Nomad Life". Nomad Radar. בדיקה אחרונה ב-19 בנובמבר 2017. 
  11. ^ Lamarque, Hannah. "The Rise of the Digital Nomad". Huffington Post. בדיקה אחרונה ב-7 באוגוסט 2015. 
  12. ^ Meggan Snedden (30 August 2013), When work is a nonstop vacation, BBC.com - Capital
  13. ^ "Digital nomads travel the world while you rot in your office". Mashable. בדיקה אחרונה ב-7 באוגוסט 2015. 
  14. ^ Gilbert, Christine (6 בספטמבר 2013). "A Brief History of Digital Nomading". Almost Fearless. בדיקה אחרונה ב-8 בדצמבר 2017. 
  15. ^ BBC Capital (22 November 2017), The digital nomads working in paradise, BBC
  16. ^ Anna Hart (17 May 2015), Living and working in paradise: the rise of the 'digital nomad', The Telegraph
  17. ^ Rosie Spinks, Digital Nomads Can Soon ‘Make It Official’ With A New Visa From Estonia. Quartzy, February 27, 2018