נווה מבטח

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נווה מבטח
NeveMivtach01.jpg
מחוז הדרום
מועצה אזורית באר טוביה
אזור התגוננות לכיש 273
גובה ממוצע[1] ‎60‏ מטר
תאריך ייסוד 1950
תנועה מיישבת תנועת המושבים
סוג יישוב מושב
מוצא המייסדים פולין
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2017[1]
  - אוכלוסייה 666 תושבים
    - שינוי בגודל האוכלוסייה
‎2.5%‏ בשנה עד סוף 2017

נווה מבטח (נְוֵה מִבְטָח) הוא מושב עובדים באזור מישור החוף הדרומי סמוך לבני עי"ש ולגדרה. המושב ממוקם בקצה צפון המועצה האזורית באר טוביה, וגובל במושב ביצרון מדרום, בבית-הספר החקלאי כנות ממזרח, במושב משגב דב מצפון ובקבוצת יבנה ממערב. היישוב הוקם על ידי לוי אשכול, מנהל מחלקת ההתיישבות של הסוכנות היהודית, בשנת ה'תש"י (1950).

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתחילה היה היישוב מעברה זמנית ל-60 משפחות עולים ניצולי השואה מפולין, הרחבה על אדמת מושב ביצרון הסמוך תחת השם "ביצרון ג'". המעברה הייתה מורכבת מפחונים אשר סופקו על ידי הסוכנות היהודית. מכיוון שלא היה יישוב בפני עצמו, התושבים העתידים הצטרכו לפדות את תלושי המזון שקיבלו מהסוכנות במרכז ביצרון. תושבי ביצרון קיבלו העדפה בחלוקת אספקת המזון, ופעמים רבות חזרו אנשי המעברה בידיים ריקות. הם החליטו להתנתק מביצרון ובשנת 1950, זמן מועט לאחר הנחת המעברה, הוקם מושב נווה מבטח.

המושב נבנה על חלק מאדמות הכפר הנטוש בשית.[2] אדמות אלו היו מעובדות על ידי קבוצת יבנה, אשר השתמשה בהן לגידול שדה בצל נרחב. חברי הקיבוץ סירבו לוותר על האדמות החקלאיות לטובת הקמתה של התיישבות חדשה, מה שגרם לתסיסה ואף לתגרות בין חברי שתי הקבוצות. בסופו של דבר היקצתה המדינה את השטח לבניין המושב. קרקע המושב חולקה לשישים חלקות משק בין שישים משפחות המייסדים. בנוסף לאדמה, סיפקה הסוכנות היהודית למתיישבים פרות, סוסים, זרעים ושאר צורכי חקלאות.

לאחר שנה וחצי החלו להקים בתי קבע, כל משפחה לעצמה ובכוחות עצמה. בשלב מוקדם זה עוד לא הונחו תשתיות. תשתיות הכבישים, המדרכות, החשמל והמים נבנו מאוחר יותר בהדרגה, בעיקר על ידי סולל בונה על חשבון קצבאות התושבים.

יחד עם הקמת המושב נבנה גם בית כנסת אשר בהמשך הורחב וקושט על ידי התושבים; בבית-הכנסת נהוג נוסח ספרד. מגדל מים נבנה בשנות ה-60, וגם הוא קיים ומשמש עד היום. בנוסף נבנו גם בית-ספר וגן ילדים אך שניהם פורקו לאחר שהחלו התושבים להשתמש בבתי-הספר של המועצה ובגן הילדים בביצרון. בתחילת חודש ספטמבר 2007 הסתיימה בנייתו של גן ילדים חדש במושב, גן צאלון.

בשנות התשעים היקצה מינהל מקרקעי ישראל לחקלאים, מגרשים להרחבה לבנים ממשיכים. כשליש מהחלקות הצהובות נמכר לתושבי חוץ, וכך הכפיל המושב את מספר תושביו. כיום המושב מונה 60 נחלות חקלאיות,5 משקי עזר, ו-60 יחידות דיור בהרחבה.[3]

תשתיות חקלאיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתחילת דרכו היה המושב משק חולבות ומטילות, המתמקד בגידול פרות ומספוא. כיום מגדלים במושב בעיקר ירקות, שלחין ומטעים נשירים מכל הסוגים. קיים במושב פרדס גדול, משתלה לעצי נוי, והתחלה של חממות לגידול ירקות.
מפעל המים של המושב, המורכב משתי בארות, מספק את רוב תצרוכת המים, הן לחקלאות והן לתצרוכת ביתית; מבחינה זו המושב הוא אוטרקי.[4]

מקור שם המושב[עריכת קוד מקור | עריכה]

המושב מוקף בבסיסים צבאיים, דוגמת בסיסי חיל האוויר מחנה מרים ותל נוף. בשל קרבה זאת שררה תחושת ביטחון על מייסדיו, ולכן כשהוקם המושב בשנת 1950 הוחלט על שמו "נְוֵה-מִבְטַח". ההשראה לשם זה מקורה במזמור מ' פסוק ה':

אַשְׁרֵי-הַגֶּבֶר אֲשֶׁר-שָׂם יְיָ מִבְטַחוֹ

תמונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 הנתונים לפי טבלת יישובים באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נכון לסוף 2017, למעט מועצות אזוריות, נכון לסוף 2016.
  2. ^ נווה מבטח - מושב עובדים, באתר תנועת העבודה הישראלית
  3. ^ הנתונים הדמוגרפים לקוחים מתוך אתר המועצה האזורית באר-טוביה, http://www.beer-tuvia.org.il/
  4. ^ מדברי רכז המים של מושב נווה מבטח, במסגרת חגיגות ה-60 לעצמאות מדינת ישראל.