נוחי מנדל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
נוחי מנדל
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 1969 (בן 54 בערך)
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
השתייכות צבא הגנה לישראל
דרגה אלוף-משנה  אלוף-משנה
תפקידים בשירות
פעולות ומבצעים
המערכה ברצועת הביטחון  המערכה ברצועת הביטחון
האינתיפאדה השנייה
מבצע צוק איתן  מבצע צוק איתן
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

נחום (נוחי) מנדל (נולד ב-1969) הוא קצין צה"ל בדרגת אלוף-משנה במילואים, אשר כיהן כמ"מ ראש רשות חרום לאומית. בתפקידו האחרון בצה"ל שירת כסגן מפקד אוגדת עזה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בן למשפחה של ניצולי השואה, מנדל למד בישיבת עטרת כהנים שבירושלים[1].

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם גיוסו לצה"ל, בחר לשרת בחטיבת גולני ושובץ בגדוד 12. בגולני עבר מסלול הכשרה כלוחם, קורס מ"כים חי"ר וקורס קציני חי"ר. עם תום הקורס שב לגדוד ושימש כמפקד מחלקה בפלוגה הרובאית, בהמשך שימש קצין המבצעים הגדודי, לאחר מכן שימש סגן מפקד הפלוגה הרובאית, ובהמשך כמפקד פלוגה. בתפקידו הבא שימש כמפקד פלוגה בבה"ד 1. לאחר מכן מונה לקצין אג"ם של יחידת מגלן בעת שפיקד עליה דרור וינברג. בהמשך עבר לשרת בחטיבת הנח"ל ומונה לסגן מפקד גדוד 50.

ב-2003 הועלה לדרגת סא"ל ומונה למפקד גדוד חרוב בחטיבת כפיר, בתפקידו שירת עד 2005 והוביל את הגדוד בלחימה מול הטרור הפלסטיני ביהודה ושומרון, בין היתר במבצע אישית לוחצת[2]. לאחר מכן פיקד על בסיס האימונים החטיבתי של הנח"ל בשנים 20052007, וכסגן מפקד חטיבת יהודה. ב-2008 קודם לדרגת אל"ם ומונה למפקד חטיבת ירושלים, חטיבת חי"ר במילואים, במקביל למפקד בא"פ לכיש. ב-2010 מונה למפקד חטיבת הבקעה עד 2012, ולאחר לימודים במב"ל, מונה ב-2013 לסגן מפקד אוגדת עזה וכיהן בתפקידו עד 2016. כיום מנדל משמש כראש היחידה להתיישבות ותשתיות לאומיות במשרד הביטחון. בפברואר 2020 החליט שר הביטחון נפתלי בנט, למנות אותו למ"מ ראש רשות חרום לאומית, וזאת למשך 3 חודשים. מנדל כיהן בתפקיד בזמן התפרצות נגיף הקורונה בישראל.

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מנדל נשוי ואב לשישה. מתגורר בישוב כרמי צור.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ בוגרים מספרים, באתר ישיבת עטרת ירושלים
  2. ^ אמיר בוחבוט ואורי גליקמן, שכם: מבצע נרחב נגד תשתית התנזים, באתר nrg‏, 24 ביוני 2004.