נוירוכירורגיה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף נוירוכירורג)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הכנסת אלקטרודה בעת ניתוח לטיפול במחלת פרקינסון

נוירוכירורגיהאנגלית: Neurosurgery) הוא תחום ברפואה העוסק בהתערבות ניתוחית במחלות של מערכת העצבים המרכזית ומערכת העצבים ההיקפית, כולל המוח וחוט השדרה.

ההכשרה לתחום[עריכת קוד מקור | עריכה]

בישראל, על מנת להיות נוירוכירורג נדרש קודם כל להיות רופא כללי. לשם כך, יש לסיים לימודי רפואה שאורכם 6–7 שנים, ולאחר מכן להשלים סטאז' שאורכו שנה אחת. לאחר מכן, יש לבצע התמחות בנוירוכירורגיה, אשר אורכת 6 שנים נוספות וכוללת בין היתר לימודים במחלקות הנוירוכירורגיה, נוירולוגיה, טיפול נמרץ וכירורגיה כללית.[1] מטרת ההתמחות היא להקנות ידע נרחב בהיבטים השונים של הנוירוכירורגיה כולל האבחנה, טיפול קדם-ניתוחי, סביב-ניתוחי ופוסט-ניתוחי, ולהכשיר נוירוכירורגים מוסמכים. לאחר סיום ההתמחות, חלק מהנוירוכירורגים ממשיכים להתמחות-על (fellowship) במגוון תת-תחומים, כגון נוירוכירורגיה תפקודית, נוירוכירורגיית ילדים, נוירוכירורגיה אונקולוגית ועוד.

בארצות הברית לעומת זאת, רופא המתכוון להיות נוירוכירורג נדרש לרוב להשלים קודם כל התמחות בכירורגיה כללית (אשר אורכת בממוצע כ5-6 שנים), ורק לאחר מכן לבצע התמחות-על בנוירוכירורגיה, אשר תארך כשנתיים נוספות.

בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בישראל קיימות מחלקות ויחידות נוירוכירורגיות ברוב בתי החולים המרכזיים בכל רחבי המדינה, ביניהם מרכז רפואי רבין (בילינסון), המרכז הרפואי ת"א ע"ש סוראסקי (איכילוב), המרכז הרפואי ע"ש חיים שיבא (תל-השומר), הדסה עין-כרם, שערי צדק, המרכז הרפואי האוניברסיטאי סורוקה, רמב"ם ומרכז רפואי אסף הרופא.

מחלקה נוירוכירורגית ראשונה נוסדה בארץ ישראל בבית החולים הדסה, בשנת 1941, על ידי הד"ר הנרי ויגדורסון[2]. ויגדורסון ניהל את המחלקה עד שנת 1945[3]. בשנות ה-40 השתלם אהרון בלר בנוירוכירורגיה בארצות הברית ומשנת 1948 עבד בהדסה כנוירוכירורג בכיר. בשנת 1951 נתמנה למנהל המחלקה הנוירוכירורגית בהדסה, תפקיד שכיהן בו כ-30 שנה.

בפברואר 1948 הגיע הרדן אשכנזי לארץ ישראל ומיד נפתח בניהולו מחלקה לנוירוכירוגיה בבית חולים בילינסון[4]. הניתוחים שבוצעו במחלקתו היו מסוג שנעשו רק בשלושה מקומות נוספים בעולם: סטוקהולם, לונדון ואמריקה[5]. באוקטובר 1952 ציינה המחלקה את הניתוח האלף שבוצע בה[6]. בשנים 1953-1954 השתלם ד"ר עלי פייזר בנוירוכירורגיה בארצות הברית ולאחר מכן עבד במחלקתו של בלר בהדסה. בשנת 1957 הוא הקים את המחלקה לנוירוכירורגיה ברמב"ם - הקריה הרפואית לבריאות האדם.

בינואר 1966 נפתחה מחלקה נוירוכירורגית בבית החולים סורוקה בבאר שבע[7].

בשנת 1964 הוקמה בהדסה יחידה לנוירוכירורגיה של ילדים[8].

שיטות נויורוכירורגיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

שיטות נוירורדיולוגיה משמשות באבחון וטיפול נוירוכירורגי מודרני, כולל טומוגרפיה ממוחשבת (CT), דימות תהודה מגנטית (MRI), טומוגרפיית פליטת פוזיטרונים (PET), אולטרה סאונד וניתוח stereotactic.

טכניקות של כירורגיה אנדוסקופית פולשנית מנוצלות על ידי נוירוכירורגים, בין היתר לטיפול בגידולים של בלוטת יותרת המוח ותיקון של דליפות של נוזל חוט השדרה.

מצבים[עריכת קוד מקור | עריכה]

נוירוכירורגים מטפלים במגוון מצבים רפואיים כגון:

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אתר המתמחים | ההסתדרות הרפואית בישראל | נוירוכירורגיה
  2. ^ יהושע בן אריה, (עורך), "ירושלים בתקופת המנדט - העשיה והמורשת", פרופ' שמואל ניסן (קצנלסון), "התפתחות שירות הרפואה בירושלים בתקופת השלטון הבריטי", פרק: "התפתחות שירותי הרפואה בארץ", פרק משנה: "עליית הרופאים מגרמניה ואוסטריה", עמוד 303, הוצאת יד בן צבי, משכנות שאננים, 2003
  3. ^ יוצאים בשליחות הדסה, דבר, 18 בספטמבר 1945
  4. ^ מחלקה לנוירו-חירורגיה בביה"ח בילינסון, על המשמר, 29 במרץ 1948
  5. ^ 130 ניתוחי מוח מסובכים, דבר, 30 בספטמבר 1948
  6. ^ בקופת חולים, קול העם, 9 באוקטובר 1952
  7. ^ שתי מחלקות חדשות נפתחו בביה"ח בבאר־שבע, מעריב, 6 בינואר 1966
  8. ^ יחידה לנוירוכירורגיה של ילדים, למרחב, 23 במרץ 1964
P medicine.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא רפואה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.