נונו אספריטו סנטו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ריקרדו סה פינטו
Nuno Espírito Santo
אספיריטו סנטו, 2015
אספיריטו סנטו, 2015
מידע אישי
לידה 25 בינואר 1974 (בן 47)
סאו טומה שבסאו טומה ופרינסיפה
שם מלא נונו הרלנדר סימואש אספיריטו סנטו
גובה 1.88 מטר
עמדה שוער
מועדוני נוער
1991–1992 ויטוריה דה גימארייש
מועדונים מקצועיים כשחקן*
1992–1996
1993–1994
1997–2002
1998–2000
2000–2001
2002–2004
2005–2006
2007
2007–2010
סך הכול:
ויטוריה דה גימארייש
וילה ריאל
דפורטיבו לה קורוניה
מרידה
אוססונה
פורטו
דינמו מוסקבה
דפורטיבו אווש
פורטו
34 (0)
19 (0)
4 (0)
69 (0)
33 (0)
6 (0)
11 (0)
15 (0)
8 (0)
199 (0)
קבוצות כמאמן
2012–2014
2014–2015
2016–2017
2017–2021
2021
ריו אבה
ולנסיה
פורטו
וולברהמפטון וונדררס
טוטנהאם הוטספר
* הנתונים מתייחסים למשחקי הליגה בלבד

נונו הרלנדר סימואש אספיריטו סנטופורטוגזית: Nuno Herlander Simões Espírito Santo; נולד ב-25 בינואר 1974 בסאו טומה), הידוע בפשטות בשם נונו, הוא כדורגלן עבר ומאמן כדורגל פורטוגלי. כשחקן שיחק בעמדת השוער.

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך שמונה שנותיו כשחקן מקצועי, הוא התפרסם בספרד, שם שיחק בשלוש קבוצות שונות במשך חמש שנים. מאוחר יותר הוא שיחק מספר מועט של משחקים בקבוצת פורטו במולדתו, בדינמו מוסקבה, ברוסיה ושוב בפורטו ובאווש (C.D. Aves) שבליגה הפורטוגלית. הוא נכלל בסגל נבחרת פורטוגל בכדורגל עד גיל 21 ושותף בשלושה משחקים רשמיים.

בעת ששיחק בעונת 1999/2000 בקבוצת מרידה בליגה הספרדית השנייה בכדורגל, הוא זכה בפרס ריקרדו זאמורה של הליגה השנייה.

ב-2012 מונה סנטו למאמן הקבוצה הפורטוגלית ריו אבה והוביל אותה בעונת 2013/2014 למשחקי הגמר של הגביע הפורטוגלי ושל גביע הליגה הפורטוגלית. ב-2014 עבר לאמן את ולנסיה בליגת העל הספרדית, ב-2016 אימן את פורטו ובתחילת 2017 הוחתם במועדון האנגלי וולבס. את עונת 18–2017 סיימה הקבוצה במקום הראשון בליגת המשנה ועלתה לפרמייר ליג לאחר היעדרות של שבע שנים. את עונות 19–2018 ו-20–2019 בפרמייר ליג סיימה וולבס במקום השביעי.

בספטמבר 2020 חתמו סנטו ווולברהמפטון וונדררס על הארכת חוזהו כמאמן הקבוצה לשלוש שנים נוספות.

לקראת סוף עונת 2020/2021 ולאחר שלא השיגו את מטרותיהם, וולבס וסנטו הסכימו בהסכמה הדדית על עזיבת הקבוצה, לאחר ארבע שנים[1].

ב-30 ביוני 2021 מונה למאמנה של טוטנהאם הוטספר. ב-1 בנובמבר, 4 חודשים בלבד לאחר שמונה, פוטר נונו מתפקידו.

תארים[עריכת קוד מקור | עריכה]

כשחקן[עריכת קוד מקור | עריכה]

דפורטיבו לה קורוניה
פורטו
תארים אישיים

כמאמן[עריכת קוד מקור | עריכה]

קבוצתיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

וולברהמפטון וונדררס

אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא נונו אספריטו סנטו בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]


נבחרת פורטוגליורו 2008

1 ריקרדו • 2 פריירה • 3 אלווש • 4 בוסינגווה • 5 מיירה • 6 מיירלש • 7 רונאלדו • 8 פטיט • 9 אלמיידה • 10 מאוטיניו • 11 סברוסה • 12 נונו • 13 מונטיירו • 14 ריביירו • 15 פפה • 16 קרבאליו • 17 קווארסמה • 18 ולוזו • 19 נאני • 20 דקו • 21 גומש • 22 פטריסיו • 23 פושטיגה • מאמן: סקולארי

פורטוגלפורטוגל