נוסחאות הכפל המקוצר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

נוסחאות הכפל המקוצר הוא שם קיבוצי, השגור בעיקר בהוראת המתמטיקה בבתי ספר תיכוניים, שמציין כמה זהויות מתמטיות המשמשות לפישוט ביטויים אלגבריים.

הוכחת כל הנוסחאות מתבססת על שימוש אינדוקטיבי בחוק הפילוג, חוק הקיבוץ וחוק החילוף ("פתיחת סוגריים וקיבוץ איברים").

ריבוע של סכום.svg

הבינום של ניוטון[עריכת קוד מקור | עריכה]

שתי נוסחאות כפל מקוצר בסיסיות הן:

אלו הם מקרים פרטיים של נוסחת הבינום של ניוטון:

חישוב נעשה באמצעות הצבת במקום בבינום של ניוטון.

משפט המולטינום מאפשר לפתח את הביטוי המקביל למספר כלשהו של מחוברים.

הפרש חזקות[עריכת קוד מקור | עריכה]

שתי נוסחאות כפל מקוצר בסיסיות נוספות הן:

(זהות הפרש ריבועים)
(כאשר הוא הסימן ההפוך מ-)

אלו מקרים פרטיים של הזהות הכללית:

זהות המתקבלת מפתיחת סוגריים וצמצום הטור הטלסקופי שמתקבל.

כאשר n מספר אי-זוגי ניתן לקבל זהות מקבילה למקרה , מכיוון ש-, ועל ידי הצבת במקום בזהות הקודמת מתקבל:

אם נתיר שימוש במספרים מרוכבים ניתן לפתח זהות דומה גם למקרה ש-n מספר זוגי מכיוון ש-, כאשר הוא שורש מסדר n של (למשל: לפי זהות אוילר).

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מחשבוני נוסחאות הכפל המקוצר