נועה תשבי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
נועה תשבי
תשבי (2004)
תשבי (2004)
לידה 22 במאי 1975 (בת 46)
תל אביב, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה נועה תשבי
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות 1990–הווה (כ־31 שנים)
שפה מועדפת עברית, אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק מפיקה בפועל, שחקנית, זמרת, דוגמנית, מנחה, אקטיביסטית
בן זוג אנדרו (אושר) גינסברג (אנ') (2008–2011)
רוס הינקל (2014–2021)
מספר צאצאים 1 עריכת הנתון בוויקינתונים
http://www.noatishby.com
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

נועה טוהר תשבי (נולדה ב-22 במאי 1975)[1] היא שחקנית, זמרת, דוגמנית, מפיקה בפועל, מנחה ואקטיביסטית ישראלית.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תשבי נולדה בשכונת רמת אביב שבתל אביב, להורים צברים ממוצא אשכנזי.[2] אמה, יעל תשבי-ארצי, הייתה נשואה בנישואיה הראשונים לטייס חיל האוויר רב-סרן יצחק (אקי) ארצי, שנעלם עם מטוסו במימי מפרץ סואץ חודשים ספורים לאחר מלחמת ששת הימים. מנישואים אלו נולדו שתי בנותיה הראשונות, מירה, המפתחת שיטת יוגה נשית ומיכל ארצי, מאסטר באימון שיטת הריצה צ'י ראנינג.[3] כעבור מספר שנים נישאה לדניאל תשבי, אביה של נועה. לאחר גירושיהם בילדותה, נישא אביה דניאל תשבי לפסיכולוגית הקלינית דניאלה אוראל. סבה מצד אמה הוא הדיפלומט חנן יבור.

בעצת מקובל הוסיפה תשבי לשמה את השם האמצעי טוהר.

את שירותה בצה"ל עשתה בלהקת חיל חינוך, שם הבינה שאמנויות הבמה הן התחום המתאים עבורה, והיא החלה לחפש בתי ספר למשחק בארצות הברית עוד בזמן השירות.

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

הופעתה הטלוויזיונית הראשונה, בגיל 15, הייתה בשנת 1990 בסדרת הילדים "קריאת כיוון" לצדו של רוני פינקוביץ'. בנעוריה השתתפה במחזמר "מאחורי הקולות של המוזיקה". במסגרת חברותה בלהקת הנוער התל אביבית "השכנים של צ'יץ'" השתתפה בהפקה הראשונה של המחזמר התנ"כי "דוד" מאת ירון כפכפי בתפקיד אביגיל, אשתו של דוד המלך. כשנה מאוחר יותר הנחתה את תוכנית הנוער, "אולפנוער" בערוץ 2, וגם הקימה להקה משלה בשם קקטוס.

בשנים 19951999 שיחקה תשבי באופרת הסבון הישראלית "רמת אביב גימל", בתפקיד מעצבת האופנה דפנה מאור. בתקופה זו למדה בארץ משחק מול מצלמה ופיתוח קול.

בשנת 1996 הקימה ביחד עם בן-זוגה דאז, המוזיקאי גל אשר, את להקת "נונה (Nona)", הרכב ישראלי אשר יצר מוזיקה בסגנון מיינסטרים ופופ בשפה האנגלית. הלהקה הוציאה אלבום אחד בשנת 1997 בחברת "הליקון", שנקרא בפשטות "Nona" ובו בלטו בעיקר השירים "Swim" (לו צולם וידאו קליפ בבימויו של גיא שגיא) ו-"Leave Me Alone" (לו נעשו שש גרסאות רמיקס שהודפסו על גבי סינגל שנשלח לתחנות הרדיו), והתפרקה כשנה לאחר צאת האלבום עקב פרידתה של תשבי מאשר ועזיבתה לחו"ל.

בתחום המשחק השתתפה בגרסה הישראלית למחזמר "סיפור הפרברים" בתפקיד אניטה.

בשנת 1997 השתתפה בדיבוב העברי של הסרט "הרקולס" של חברת וולט דיסני, בתפקיד מגארה.

בשנים 19971998 הנחתה את תחרות מלכת היופי.

בשנת 2007, תשבי הנחתה את תוכנית המציאות הישראלית "הדבר הגדול הבא" ששודרה בערוץ 2 בזכיינית רשת, והשתתפה במספר פרקים בסדרת הדרמה הקומית הישראלית "לא הבטחתי לך" ב-yes.

בין השנים 20102014 התארחה תשבי שלוש פעמים כפאנליסטית בתוכנית "מצב האומה".

בנובמבר 2011 דורגה במקום השלישי ברשימת הדוגמניות המרוויחות בישראל של כתב העת "פורבס ישראל", עם הכנסה מוערכת של 740,000 ש"ח.[4]

כיכבה בקמפיין מקומי לעידוד התיירות.[5]

החל משנת 2016 תשבי נהפכה לפרזנטורית של חברת הטיפוח "גאיה קוסמטיקס". ב-2017 פרסמה את מותג העיצוב "מיכל נגרין".

היא הנחתה את טקס קבלת הפנים על השטיח האדום באירוויזיון 2019 שהתקיים בתל אביב.[6]

בנוסף ב-2019 הנחתה את האירוע לציון 70 שנה לתחרות מלכת היופי.

בארצות הברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1997 תשבי ירדה מישראל ועברה להתגורר בארצות הברית. בתחילה נרשמה ללימודים בבתי ספר פרטיים בלוס אנג'לס למשחק, ריקוד ופיתוח קול.

בשנת 2003 החלה לקבל תפקידים, לרוב חד-פעמיים, בסדרות טלוויזיה בארצות הברית. הסדרה הראשונה בה השתתפה הייתה "המופע של דרו קארי", ולאחר מכן השתתפה בסדרות טלוויזיה אמריקאיות נוספות, בהן "מכושפות", "CSI: מיאמי", "מסע בין כוכבים: אנטרפרייז", "ניפ/טאק", "מיס מאץ'", "זיווגים" ועוד.

תשבי השתתפה גם במספר סרטים הוליוודיים, כשבקיץ 2005 שיחקה בסרט המדע-הבדיוני "איילנד" ("האי") בבימוי של מייקל ביי. ב-2006 גילמה מרגלת בסרט האימה "הצהרה חוקית" בכיכובן של לורן הולי ולייסי שאבר.

בשנים 2006 ו-2007 שימשה כמפיקה בפועל לגרסה האמריקאית של "בטיפול" ברשת HBO, אותה הצליחה למכור ל-HBO ביחד עם יוצר הסדרה המקורית הישראלית, חגי לוי.

בשנת 2009 הופיעה בארבעה פרקים בעונה השלישית של הסדרה האמריקאית "אהבה גדולה" ברשת HBO, בה גילמה דמות של עורכת דין ישראלית. באותה שנה בסדרת העוקץ גילמה לפרק אחד סוכנת מוסד לשעבר בשם מיכל דיין שעובדת עם נוכלים, ואף מקללת בעברית.

ב-2015 שיחקה את ליאת בסדרה האמריקאית "דיג", שנוצרה על ידי התסריטאי והבמאי הישראלי גידי רף.

בשנת 2017 הופיעה בפרק ארבע בעונה הרביעית של הסדרה האמריקאית "הרומן" ברשת Showtime, שהישראלי חגי לוי היה אחד מיוצריה וממפיקיה בפועל, בה גילמה דמות של מטפלת EMDR.

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-2008 נישאה נועה תשבי למנחה הטלוויזיה והרדיו האוסטרלי ממוצא יהודי, אנדרו (אושר) גינסברג (אנ'). בסוף 2011 השניים התגרשו.

בשנת 2013 החלה בזוגיות עם איש העסקים האמריקאי רוס הינקל (Ross Hinkle),[5] ובנובמבר 2015 נולד בנם הבכור. אולם ב-2021 השניים נפרדו.[7]

מאז 1997 התגוררה בעיקר בארצות הברית.

פעילות ועמדות פוליטיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בינואר 2017 עוררה סערה כשהחליטה להגיב לצו איסור הכניסה (צו נשיאותי 13769 - "הגנה על האומה מפני כניסת טרוריסטים זרים לתוך ארצות הברית") לאזרחים משבע מדינות מוסלמיות (מתוך 50 מדינות מוסלמיות בעולם) עליו חתם נשיא ארצות הברית הנכנס דונלד טראמפ, עקב אזהרות טרור,[8] ובעקבותיו תשבי פרסמה פוסט בו היא קראה להמון להשמיע את קולו ומשווה את המתחולל באמריקה לשואה: "השואה סבבה סביב הפתרון הסופי ומחיקת כל היהודים, בדיוק כמו שהאיסור הזה הוא נגד כל המוסלמים".[9] פוסט זה גרר תגובות שליליות רבות נגדה בקרב מגיבים פרו-ישראלים.[10] בהמשך תשבי עוררה הדים בתקשורת בישראל כשכינתה את נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ "לאומן לבן ואוהד נאצים",[11] ש"נותן לאנטישמיות לחזור".

בבחירות בארצות הברית 2020 תשבי פנתה לעוקביה הרבים ברשתות החברתיות, צירפה תמונה שלה עם הסטיקר האמריקאי "הצבעתי" וכתבה: "הצביעו לערכים שלכם, לא לפחדים", ותייגה את מועמד המפלגה הדמוקרטית, ג'ו ביידן.[12]

באפריל 2021, הוציאה ספר בשם "Israel: A Simple Guide To The Most Misunderstood Country On Earth" ("ישראל: המדריך הפשוט למדינה הכי לא מובנת בעולם").[13]

פילמוגרפיה והצגות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מחזות זמר והצגות[עריכת קוד מקור | עריכה]

תוכניות טלוויזיה ישראליות[עריכת קוד מקור | עריכה]

תפקידים בסדרות טלוויזיה אמריקאיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

סרטים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • "חמש דקות בהליכה", 2001
  • "קישור נקודות", 2003
  • "איש השלד", 2004
  • "פאטווה", 2005
  • "איילנד", 2005
  • "אקסיות לכל הרוחות"
  • הרקולס 1997

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]