נועם אלימלך

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נועם אלימלך
NoamElimelech.jpg
מהדורה ראשונה
מידע כללי
מאת אלימלך מליז'נסק
שפת המקור עברית
סוגה קודש
הוצאה
הוצאה דפוס שלמה רפאפורט
שנת הוצאה ספטמבר 1787, למברג
מספר עמודים 255
עורך אלעזר וייסבלום, יעקב דב הלוי רייס

נועם אלימלך הוא חיבורו המרכזי של רבי אלימלך מליז'נסק שהיה מראשוני מנהיגיה של החסידות. הודפס לראשונה בשנת 1787 בעיר למברג מיד אחר פטירת מחברו, ומאז נתחבב מאוד על החסידים והודפס במהדורות רבות.

ספר זה הוא נכס צאן ברזל בתנועת החסידות ורבים קובעים בו לימוד מדי שבת.

חיבור הספר[עריכת קוד מקור | עריכה]

הספר חובר על ידי בנו אלעזר, ובו עיקרי דרכו ושיטתו אשר קובצו יחד, ונערכו לפי סדר פרשיות השבוע. דברי התורה נאמרו על ידי רבי אלימלך בשבת ונכתבו לאחר מכן על ידי בנו, לאחר שקיבל מאביו את ברכתו.

בהקדמה לספר כותב בנו, שעל-פי ציוויו של אביו 'רבי אלימלך' לא הובא הספר לדפוס עד לאחר פטירתו בשנת 1787 "מטעם הכמוס".

רבי זאב וולף שהיה אב"ד בליזנסק, כתב בהסכמתו לספר, השערה בנוגע ל"טעם הכמוס" מחמתו ציווה שלא להדפיסו בחייו:

ואמרתי שגם מזה נודע גודל צדקתו וענותנותו, שלא רצה להתגלות את עצמו כל כך בחייו, כאשר היה דרכו תמיד להקטין את עצמו...

מדברי ר' זאב וולף בהסכמתו

מבנה הספר[עריכת קוד מקור | עריכה]

הספר מחולק לשני חלקים:

  • החלק הראשון והעיקרי מסודר לפי פרשיות התורה.
  • החלק השני, הנקרא ליקוטי שושנה הוא אוסף של רעיונות קצרים על פסוקי תנ"ך ומאמרי חז"ל.

ברוב מהדורות הספר ישנן עוד תוספות, והם:

  • שתי גרסאות של הנהגות האדם, הראשונה תחת הכותרת "הנהגות האדם מהרב המגיד, איש אלקי המפורסם מוהר"ר אלימלך זצ"ל, אלה הדברים אשר יעשה האדם וחי בהם", והשנייה נקראת "צעטיל קטן".
  • תפילת רבי אלימלך לפני התפילה.
  • אגרת הקודש, והם שני מכתבים מבנו רבי אלעזר.

תוכן הספר[עריכת קוד מקור | עריכה]

אף שהספר "נועם אלימלך" הוא פירוש על התורה, למעשה נכלל בו חומר רב המפרט את האידאולוגיה ואת דרך החיים של החסידות. רבי אלימלך מדגיש במיוחד בספרו את מושג ה"צדיק" ועל כן יש שכינוהו "ספרן של צדיקים".

שבחי הספר ומעלותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

רבים המזכירים תכופות ספר זה בחיבוריהם, ביניהם: רבי אברהם יהושע השל מאפטא, רבי קלונימוס בעל ה"מאור ושמש" ואחרים.

רבי נחמן מברסלב אמר: "קדושת מעלת הרב הקדוש רבי אלימלך ז"ל נשגבה למעלה למעלה ממה שנראה ומובן מתוך ספרו" (חיי מוהר"ן)

רבי מנדלי מרימנוב, גדול אדמו"רי גליציה, אמר כי רק אחרי שטובל במקווה בערב שבת הוא מסוגל להבין משהו ב"נועם אלימלך".

רבי השיל אב"ד טלוסט אמר: מי שיכול להבין ספר זה, יש ביכולתו להחיות מתים.

בעל התניא כינה ספר זה ספרן של צדיקים, והוסיף: לא כל מוח סובל זאת.

עוד נאמר עליו:

...מי יפאר גודל פאר גדולת רבינו הקדוש... החסיד והעניו אור ישראל וקדושו, יפה פרי תואר... וינהל אחריו כל בית ישראל בעודנו חי עמנו... והראוני מחצב של סנפירון אשר חצב באמרי פיו, ואשר דבר בקודשו דברים העומדים ברומו של עולם... דברים שנאמרו מסיני ועוקר ערים...

מתוך הסכמתו של רבי אליעזר הורוביץ מטארניגראד

הני מילי מילי מילין עילאין קדישין בספר ספירת דברים קדושים אשר מושכים את הלב ליראה וקדושה, ואורו עיני כי טעמתי מעט הדבש בקראי בו שנים ושלוש דלתות והמה מתוקים לחיך ונכנסים ללב.

מתוך הסכמתו של ר' זאב וולף, אב בית דין בליז'נסק

פולקלור[עריכת קוד מקור | עריכה]

בהווי החסידי בו נטייה רבה לרוחניות מייחסים לסגולות חלק חשוב ונכבד, וביניהם יש הנוהגים כסגולה, להניח את הספר 'נועם אלימלך' [במהדורה הראשונה] תחת מיטתם של חולים לשמירה ולהגנה, וכן תחת מיטתם של יושבת על המשבר ללידה קלה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]