נועם אלימלך

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
נועם אלימלך
מהדורה ראשונה
מהדורה ראשונה
מידע כללי
מאת אלימלך מליז'נסק
שפת המקור עברית
סוגה קודש
הוצאה
הוצאה דפוס שלמה רפאפורט
תאריך הוצאה ספטמבר 1787 (למברג)
מספר עמודים 255
עורך אלעזר וייסבלום, יעקב דב הלוי רייס

נועם אלימלך הוא אוסף דברי תורה של רבי אלימלך מליז'נסק שהיה מראשוני מנהיגיה של החסידות. הספר נדפס לראשונה בשנת ה'תקמ"ח (1787) בעיר למברג בשנה שלאחר פטירת מחברו[1] על ידי בנו רבי אלעזר. הנדפס מאז במהדורות רבות. הספר נחשב כנכס צאן ברזל בתנועת החסידות ורבים קובעים בו לימוד מדי שבת.

תוכן ומבנה הספר[עריכת קוד מקור | עריכה]

רבי אלימלך עצמו לא הכין את הספר לדפוס. בנו רבי אלעזר ותלמידו רבי זכריה מענדל מירוסלב[2] ליקטו את הדברים שאמר רבי אלימלך בשבתות ובחגים וערכו אותם לדפוס לפי סדר פרשיות השבוע לאחר שקיבל מאביו את ברכתו[3]. בהקדמה לספר כותב בנו, שעל-פי ציוויו של אביו לא הובא הספר לדפוס בחייו "מטעם הכמוס". רבי זאב וולף שהיה אב"ד בליזנסק, כתב בהסכמתו לספר, השערה בנוגע ל"טעם הכמוס" מחמתו ציווה שלא להדפיסו בחייו:

ואמרתי שגם מזה נודע גודל צדקתו וענותנותו, שלא רצה להתגלות את עצמו כל כך בחייו, כאשר היה דרכו תמיד להקטין את עצמו...

מדברי ר' זאב וולף בהסכמתו

בחיבור חומר רב המפרט את האידאולוגיה ואת דרך החיים של החסידות.

ספרו של רבי אלימלך עוסק במיוחד בדמותו של הצדיק[4] ועל כן יש שכינוהו "ספרן של צדיקים".

שמו של הספר נועם אלימלך נגזר משמותם של שני האחים הקדושים הרב המחבר רבי אלימלך ואחיו רבי משולם זושא מאניפולי שזושא תרגומו "נועם"[5].

חלקי הספר[עריכת קוד מקור | עריכה]

הספר מחולק לשני חלקים: החלק הראשון והעיקרי מסודר לפי פרשיות התורה. החלק השני נקרא ליקוטי שושנה הוא אוסף של רעיונות קצרים על פסוקי תנ"ך ומאמרי חז"ל. בנוסף נדפסו עם הספר ספר אגרת הקודש שנדפס כבר בחייו[6] של רבי אלימלך ובו שני מכתבים מרבי אלעזר ומאת רבי זכריה מנדל.

ברוב מהדורות הספר שנדפסו מאוחר יותר ישנן עוד תוספות, והם: א. שתי גרסאות של החיבור הנהגות האדם, הראשונה תחת הכותרת "הנהגות האדם מהרב המגיד, איש אלקי המפורסם מוהר"ר אלימלך זצ"ל, אלה הדברים אשר יעשה האדם וחי בהם"[7], והשנייה נקראת "צעטיל קטן"[8]. ב. תפילת רבי אלימלך לפני התפילה[9] תחת הכותרת "תפלה קודם התפלה, תפלה זו יש לאומרה קודם התפלה, יסדה הרב החסיד המפורסם, איש אלהי, מהור"ר אלימלך, בעל המחבר ספר 'נועם אלימלך' זצ"ל".

שבחי הספר ומעלותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

רבים המזכירים תכופות ספר זה בחיבוריהם, ביניהם: רבי אברהם יהושע השיל מאפטא, רבי קלונימוס בעל ה"מאור ושמש"[10] ואחרים.

רבי נחמן מברסלב אמר:[11] "קדושת מעלת הרב הקדוש רבי אלימלך ז"ל נשגבה למעלה למעלה ממה שנראה ומובן מתוך ספרו".

רבי מנדלי מרימנוב, גדול אדמו"רי גליציה, אמר[12] כי רק אחרי שטובל במקווה בערב שבת הוא מסוגל להבין משהו ב"נועם אלימלך". כן אמר גם האדמו"ר השפע חיים מצאנז בשם זקינו הדברי חיים מצאנז[13].

רבי השיל אב"ד טלוסט אמר:[דרוש מקור] מי שיכול להבין ספר זה, יש ביכולתו להחיות מתים.

בעל התניא כינה[דרוש מקור] ספר זה ספרן של צדיקים, והוסיף: לא כל מוח סובל זאת.

עוד נאמר עליו:

...מי יפאר גודל פאר גדולת רבינו הקדוש... החסיד והעניו אור ישראל וקדושו, יפה פרי תואר... וינהל אחריו כל בית ישראל בעודנו חי עמנו... והראוני מחצב של סנפירון אשר חצב באמרי פיו, ואשר דבר בקודשו דברים העומדים ברומו של עולם... דברים שנאמרו מסיני ועוקר ערים...

מתוך הסכמתו של רבי אליעזר הורוביץ מטארניגראד

הני מילי מילי מילין עילאין קדישין בספר ספירת דברים קדושים אשר מושכים את הלב ליראה וקדושה, ואורו עיני כי טעמתי מעט הדבש בקראי בו שנים ושלוש דלתות והמה מתוקים לחיך ונכנסים ללב.

מתוך הסכמתו של ר' זאב וולף, אב בית דין בליז'נסק

הרבי ה"ישועות משה" מויז'ניץ אמר כי הלימוד בספר מסוגל לרפואה[14].

מהדורות הספר[עריכת קוד מקור | עריכה]

פולקלור[עריכת קוד מקור | עריכה]

בהווי החסידי בו נטייה רבה לרוחניות מייחסים לסגולות חלק חשוב ונכבד, וביניהם יש הנוהגים כסגולה, להניח את הספר 'נועם אלימלך' [במהדורה הראשונה] תחת מיטתם של חולים לשמירה ולהגנה, וכן תחת מיטתם של יושבת על המשבר ללידה קלה[22].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ רבי אלימלך נסתלק בשנת ה'תקמ"ז, וראה הקדמת בנו רבי אלעזר שכותב בהקדמת הספר אודות אביו "הריני כפרת משכבו" מה שכותבים בתוך שנה לפטירה. ראה "נחלת יעקב יהושע" גיליון תקמ"ח, עמוד ב.
  2. ^ על פי הנדפס בהסכמות לספר
  3. ^ רבי מנחם מנדל מרימנוב, ספר דברים ערבים, מערכת הרב רבי אלימלך אותיות יז-יח
  4. ^ בשונה לספר התניא שהודפס כתשע שנים לאחר מכן על ידי אדמו"ר הזקן ועוסק בעיקר בדמותו של הבינוני.
  5. ^ רבי אליעזר שלמה שיק, שיחות מוהרא"ש, חלק טז, עמוד רו.
  6. ^ ההשערה היא שנדפס בפעם הראשונה בשנת ה'תקמ"ה.
  7. ^ נוסף רק החל מדפוס ה'תקנ"ט בזאלקאווא, על ידי ר' יעקב ב"ר נפתלי הירץ מבראד
  8. ^ נדפס לראשונה בשנת ה'תר"ט
  9. ^ נדפס פעם הראשונה בשנת ה'תק"פ
  10. ^ ראה בשיעור הרב שמעון שפיצר לקריאה באתר קול הלשון.
  11. ^ ספר חיי מוהר"ן. רבי אליעזר שלמה שיק (המוהרא"ש), שיחות מוהרא"ש, חלק יד, עמוד שכו.
  12. ^ אהל אלימלך, קצב.
  13. ^ נחלת יעקב יהושע, גיליון תקמט, עמוד ח.
  14. ^ רויטל ישראל, ‏איך ניצלים מהמגפה על פי ה'נועם אלימלך'?, באתר כיכר השבת, 22.02.2022
  15. ^ צילום תמונת השער באתר בית המכירות הפומביות ווינרס
  16. ^ צילום דף השער באתר בית המכירות תפארת
  17. ^ אלימלך בן אליעזר ליפמן, מליזנסק, נועם אלימלך, תרכ"ו, 1866, לבוב, באתר היברובוקס
  18. ^ צילום דף השער באתר בית המכירות הפומביות קדם
  19. ^ אלימלך בן אליעזר ליפמן, מליזענסק, נועם אלימלך, ניו יורק, תש"ב, באתר היברובוקס
  20. ^ תמונת דף השער באתר בית המכירות ווינרס
  21. ^ עמוד הספר באתר סימניה
  22. ^ אהל אלימלך, אות רפט. הדרת קודש, עמוד מז.