לדלג לתוכן

נועם אמיר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
נועם אמיר
אמיר ביוני 2013
אמיר ביוני 2013
לידה 3 בספטמבר 1974 (בן 51) עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראלישראל ישראל
מעסיק עכשיו 14
רשתות חברתיות
טוויטר (X) noamamir74
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

נועם אמיר (נולד ב-3 בספטמבר 1974) הוא עיתונאי ישראלי המשמש כפרשן צבאי בערוץ עכשיו 14, ושדרן רדיו 90FM.

קורות חיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד כנועם אמזלג בצפת. יש לו אח אחד. את השירות בצה"ל עשה כלוחם בשייטת ספינות הטילים. במילואים הוא משרת כמודיע נפגעים של מערך הנפגעים בדרגת רב-סרן,[1] וכמרצה לתקשורת בקורס קציני הנפגעים של צה"ל משנת 2005.

החל את דרכו העיתונאית בשנת 2000 בתחנת הרדיו מיקס 104.5fm, שהייתה בעבר בבעלות רדיו חיפה. באותן שנים שידר גם בתחנת רדיו חיפה בעיקר ברצועת הלילה תחת המותג "רדיו 1". לדבריו[2], כשהגיע לרדיו ב-1999 נאמר לו שיש בתחנה שלהם כבר בוזגלו אחד וחייבו אותו לשנות את שם משפחתו מאמזלג לאמיר.

בין השנים 20012003 סיקר בעיתון "הארץ" שתי קבוצות ספורט צפוניות: עירוני קריית שמונה בכדורגל ועירוני נהריה בכדורסל.

בשנת 2003 התחלפו הבעלים בתחנה ורדיו ללא הפסקה לקח חסות על התחנה שהפכה לרדיו צפון ללא הפסקה. אמיר קיבל את משרת מגיש תוכנית הבוקר "קפאין", מנהל התקליטייה והעורך הראשי ומגיש מבזקי החדשות. במהלך השנים שידר מגוון תוכניות כמו "ספורט באוויר" תוכנית ספורט יומית, "יש מצב" תוכנית בידור שבועית, ו"חשיפה לצפון" יומן הצהריים של התחנה.

בשנת 2007 עבר לחדשות המקומיות בצפון לתקופה של שלוש שנים, שם עבד ככתב בצפון, עורך משנה ומגיש המהדורה המקומית של הערוץ הראשון. לאחר תקופה זו חזר לרדיו צפון ללא הפסקה והגיש תוכניות אקטואליה וחדשות מקומיות.

בתחילת 2013, החל לפעול "maariv.co.il" - אתר האינטרנט של העיתון "מעריב השבוע", המאגד גם תכנים מתחנות הרדיו אקו 99 FM, רדיו ללא הפסקה ורדיו צפון ללא הפסקה, ומהעיתונים סופהשבוע, וג'רוזלם פוסט. אמיר הצטרף למערכת האתר ככתב בצפון.

החל משנת 2014 שימש כתב לענייני צבא וביטחון של "מעריב השבוע". החל מחודש מארס 2017 שימש כתב לענייני צבא וביטחון של "ערוץ 20".

החל מיולי 2019 הוא משמש הכתב הצבאי של העיתון מקור ראשון.

החל מפברואר 2023 הוא שימש פרשן אורח לענייני צבא וביטחון בערוץ 14. באפריל 2024 עזב את תפקידו ככתב צבאי בעיתון מקור ראשון, והצטרף לערוץ 14 כפרשן לענייני צבא וביטחון.[3]

בחודש אוקטובר 2024 בציון שנה למתקפת הפתע של חמאס על ישראל הביע חרטה וחשבון נפש על כך שלא מספיק אתגר את מערכת הביטחון בסיקור התקשורתי שלו לפני מאורעות המתקפה של חמאס.[4]

ביוני 2025 פרסם טענה לפיה מבנה ממולכד בחאן יונס שבו נהרגו ארבעה חיילים לא הותקף מהאוויר לפני כניסת הכוחות בשל הנחיות של הפרקליטה הצבאית הראשית. דובר צה"ל הבהיר בתגובה כי לא הייתה כל הנחיה של הפרקליטות הצבאית שלא לתקוף את המבנה שקרס, וכינה את הטענות של אמיר "שקריות, מרושעות ונטולות כל יסוד". גם הרמטכ"ל אייל זמיר גינה את הפרסום של אמיר.[5][6][7]

ביולי 2025 פרסם אמיר כתבה בלעדית בערוץ 14, שחשפה לראשונה לציבור את פעילותה של יחידת מיתר – יחידת איסוף והשמדה מסווגת בצה"ל. הכתבה כללה תיעוד ממבצעי היחידה במהלך מלחמת חרבות ברזל, לרבות סגירת מעגל על חוליות טרור באמצעות הכטב"ם "דוהר שמיים". הייתה זו הפעם הראשונה בה נחשפה היחידה לציבור באופן רשמי.[8]

בדצמבר 2025 נחשף שבמהלך מלחמת חרבות ברזל אמיר שידר ידיעות מפוברקות הקשורות בקטאר, כחלק מפרשת הקשר בין לשכת נתניהו לממשלת קטר וללא הצלבת מקורות.

חיים אישיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

אמיר נשוי ואב לשניים. מתגורר בכפר יונה.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]