נועם סגל
 | |
| לידה |
10 ביוני 1981 (בת 42) אילת, ישראל  |
|---|---|
| מדינה |
ישראל |
| השכלה | |
| האתר הרשמי | |
  | |
נועם סגל (נולדה ב־10 ביוני 1981) היא אוצרת עצמאית וחוקרת אמנות ישראלית, המתגוררת בברוקלין, ניו יורק.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
נועם סגל נולדה באילת בשנת 1981. למדה לתואר ראשון במדע המדינה ופילוסופיה באוניברסיטת תל אביב (2007), ותואר שני ודוקטורט בלימודי הרמנויטיקה ופרשנות באוניברסיטת בר-אילן (2017).
סגל החלה את דרכה האוצרותית כעוזרת אוצרת ב"גלריה החדר" בתל אביב, שם עבדה עם מילנה גיצין אדירם בשנים 2005–2007. בשנת 2008 עברה לעבוד באופן פרטי כעוזרת אוצרת של שרית שפירא, שהייתה בין היתר האוצרת לאמנות עכשווית ישראלית במוזיאון ישראל. משנת 2009 סגל התחילה לפעול כאוצרת עצמאית, והקימה, ניהלה ואצרה את חלל האמנות ללא מטרות רווח 'רוטשילד 69' בתל אביב, שהיה פעיל בין השנים 2009–2012. התערוכה הראשונה שסגל אוצרת ב'רוטשילד 69', יחד עם האוצרת המנוחה נעמי אביב, הייתה "ניאו ברבריזם" (2010), תערוכה קבוצתית הכוללת עבודות ומיצבי וידאו של 17 אמנים ישראלים.[1] סגל גם הייתה מצוות המקימים של מגזין האמנות הדו-לשוני 'פרוגרמה', בו שמשה כעורכת תוכן בין השנים 2009–2011.
לאורך השנים לימדה סגל במוסדות חינוך שונים בישראל ומחוץ לה, בהם מנשר לאמנות, תל אביב, המדרשה לאמנות, בית ברל, בצלאל אקדמיה לאמנות ועיצוב, ובבית הספר לאמנויות על שם טיש (אנ'),באוניברסיטת ניו יורק.
תערוכות שאצרה[עריכת קוד מקור | עריכה]
- 2011: ניאו ברבריזם, אוצרות משותפת עם נעמי אביב, תערוכה קבוצתית, רוטשילד 69, תל אביב.
- 2011: פרויקט סוטה, תערוכת יחיד לעפרי כנעני, רוטשילד 69, תל אביב.
- 2011: אל לה למכונת העבודה לרצות לנגן בכינור, תערוכת יחיד לגיא בר אמוץ, רוטשילד 69, תל אביב.
- 2012: פרפורמנס, תערוכת יחיד למרים כבסה, רוטשילד 69, תל אביב.
- 2012: מסינגולריות לריבוי הפשטה כהתנגדות, תערוכה קבוצתית, המוזיאון לצילום עכשווי, שיקגו, אילינוי.
- 2012: קרב, קליניקה בית, תערוכת יחיד לגיא ינאי, רוטשילד 69, תל אביב.
- 2013: סימני דרך, תערוכת יחיד לאולה פון ברנדנבורג, מוזיאון הרצליה לאמנות עכשווית.
- 2013: פרדה לבנה, תערוכת יחיד לליהי תורג'מן, רוטשילד 69, תל אביב.
- 2013: קרב, קליניקה בית, תערוכת יחיד לגיא ינאי, מרכז וולן לאמנות עכשווית, טורינו, איטליה.
- 2013: מעלה קרחות, תערוכת יחיד לשחר פרדי כסלו, מוזיאון הרצליה לאמנות עכשווית.
- 2013: כמיטב יכולתנו, תערוכת יחיד לעינת אמיר, מוזיאון פתח תקווה לאמנות.
- 2013: כמיטב יכולתנו, תערוכת יחיד לעינת עמיר, פרפורמה 13', הביאנלה לפרפורמנס, מנהטן, ניו יורק.
- 2013: עיין ערך שחקן, תערוכה קבוצתית, מוזיאון פתח תקווה לאמנות.
- 2014: לבנדה 56, תערוכת יחיד לסיגל פרימור, גלריה שלוש, תל אביב.
- 2014: צורות חסרות צורה, תערוכה קבוצתית, גלריה ארן קרייבי, לוס אנג'לס.
- 2014: בלי שמות, בלי כותרת, תערוכת יחיד לאנרי סאלה, ביתן הלנה רובנשטיין לאמנות בת זמננו, מוזיאון תל אביב לאמנות.
- 2015: חד גדיא, תערוכה קבוצתית, הגלריה האוניברסיטאית לאמנות, בצלאל תוכנית לימודי התואר השני, תל אביב.
- 2015: הדימוי הנעלם, תערוכה קבוצתית, הגלריה האוניברסיטאית לצילום, בצלאל הר הצופים.
- 2015: משכן, אוצרות משותפת עם גליה בר אור, תערוכת יחיד לשרון גלזברג, המשכן לאמנות עין חרוד.
- 2016: וולטר בנימין: ארכיון / גלות, אוצרות משותפת עם רפאל זגורי-אורלי, תערוכה קבוצתית, מוזיאון תל אביב לאמנות.
- 2016: מרכז כבידה, תערוכת יחיד לליהי תורג'מן, גלריה זומר לאמנות עכשווית, תל אביב.
- 2018: אינטר-פאסיביטי'ס, פרויקט יחיד לג'ספר ג'אסט, באם, ניו יורק.
- 2018: אינטר-פאסיביטי'ס, פרויקט יחיד לג'ספר ג'אסט, הבלט הדני המלכותי, קופנהגן.
- 2018: האויב של האויב שלי, אוצרות משותפת עם גיום ד'סאנש ומרילו ת'יאובלד, תערוכת יחיד לניל בלופה, פלה דה טוקיו, פריז.
- 2018: יום עסל יום בסל, תערוכת יחיד להיילי סילברמן, גלריה זומר לאמנות עכשווית, תל אביב.
- 2018: דבר אחרי דבר, תערוכת יחיד לפופ אל, לה פנסה, מונטפלייה.
- 2019: גחליליות פצועות וברקים בצנצנת, מוזיאון פתח תקווה לאמנות.
- 2020: Afterwards was already before, אורורה ביאנלה לאמנות סאונד, פרפורמנס וניו מדיה, דאלאס, טקסס.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אתר האינטרנט הרשמי של נועם סגל.
אלי ערמון-אזולאי, נועם סגל מנסה למצוא קצת אמנות ישראלית, באתר הארץ, 6 ביולי 2013
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ דוד שפרבר, בשאיפה למשמעות פעורה, באתר ערב רב, 23/12/2010