נועם קניאל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תמונה חופשית

נועם קניאל (מחוץ לישראל מוכר בשמו הפרטי "נועם"; נולד ב-18 באוגוסט 1963 בישראל) הוא זמר ומלחין ישראלי החי היום בצרפת, שנחשב בילדותו לילד פלא. הוא הילד הראשון בישראל שהוציא תקליט אריך-נגן.

קורות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

קניאל נולד בתל אביב. אביו היה הפסנתרן והמלחין אלי קניאל, יליד מצרים.[1] קניאל התחיל לשיר ב-1971 בגיל 8 והתפרסם כשזכה במקום השני בפסטיבל שירי ילדים השני באותה שנה עם השיר "גלי", שכתבו אהוד מנור וקובי אשרת, והפך בביצועו ללהיט גדול. בעקבות הצלחתו בפסטיבל הוא החל לשיר כילד במועדונים, שיחק בהצגה "אני שאיש לא מכיר" וביצע את השיר "מודה אני לפניך" בפסטיבל הזמר המזרחי של 1973, שיר שזכה גם לגרסה של עדנה לב שגם זכתה להצלחה.

בעיצומה של מלחמת יום הכיפורים, נקרא קניאל לשיר מול החיילים יחד עם מייק בראנט, שהצליח מאוד בצרפת. בראנט האמין כי קניאל יכול לפתח קריירה מצליחה בצרפת, ושכנע את המפיק חיים סבן להביאו לשם כדי להקליט שירים. למרבה הפלא, השיר הראשון שהקליט בצרפת, "Difficile de Choisir", נכנס היישר לפסגת המצעדים. בשנים 19721978 הוציא קניאל בצרפת כמה סינגלים, הבולטים שבהם "Viens Maman on Va Danser" "Une Maman", "Lollipop", וכן שני אלבומים.

ב-1973 הוא הוציא בארץ תקליט בעברית שכלל את הלהיט "אמא שלי".

בשנת 1975 הוציא קניאל אלבום ביפן שבו שר 12 שירים ביפנית. הוא החל בסדרת מופעים, הראשון בטוקיו, וכן ביוהנסבורג ובמקומות אחרים בעולם.

בשנת 1978 ביצע את שיר הנושא של סדרת האנימה Goldorak, הראשונה ששודרה בצרפת. השיר זכה להצלחה גדולה והסינגל נמכר ביותר מ-4 מיליון עותקים עד תום שידור הסדרה. בסוף אותה שנה עבר קניאל עם הוריו ללוס אנג'לס שבארצות הברית, למד שם בבית ספר למוזיקה וכתב פסקולים לסדרות טלוויזיה. קניאל עבד יחד עם חיים סבן ושוקי לוי, שעברו גם הם לארצות הברית. סבן ולוי הפיקו שורה של סדרות אנימציה וקניאל ביצע עבורן את שירי הנושא.

בשנת 1980 כיכב קניאל בסרט הישראלי "כוכב השחר", שבו שיחק נער-זמר שאפתן שמנסה לעזור לאביו הדייג העני. הסרט, בבימויו של עקיבא ברקין, והשירים שבו לא זכו להצלחה.

בשנת 1988 הקליט את השיר "הפרפר שלי", לזכר אשתו קירה שמתה מסרטן בהיותה בת 23 ב-1987. לאחר מכן הפסיק כמעט לשיר ולהקליט.

לאחר היעדרות של יותר מעשור חזר קניאל לתחום המוזיקה כמלחין לאמנים ולסדרות טלוויזיה, אך הקריירה שלו דעכה והוא לא הצליח בקריירה מוזיקלית כמבוגר. הוא עבר לפריז ועוסק כיום בהלחנה וכתיבת שירים לזמרים בצרפת. ב-1998 חבר עם ג'וני ויליאמס ולואיס אלמנט להרכב בשם "מירנדה", תערובת של טכנופופ ודאנס פיוז'ן. הוא תרם את קולו לפתיח של סדרת הטלוויזיה קוד ליוקו.

קניאל מתגורר בפריז עם בת זוגו.

דיסקוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

סינגלים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 1974, Time to cry
  • 1974, Dessine-moi le bonheur
  • 1974, Difficile de choisir
  • 1975, Une maman
  • 1975, Viens maman on va danser
  • 1976, Lollipop
  • 1976, Prends cette rose
  • 1977, Rien ne vaut le mercredi
  • 1978, Goldorak סדרת אנימה, שיר הנושא.
  • 1978, Le Retour de Goldorak
  • 1978, Seul
  • 1979, Albator 78 סדרת מאנגה, שיר הנושא
  • 1979, הענק הירוק, סדרת אנימציה, שיר הנושא
  • 1979, ספיידרמן (סדרת אנימציה)
  • 1980, Je t'attends
  • 1988, My butterfly

אלבומים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 1975, L'homme et l'enfant
  • 1976, Bonjour...
  • 1976, Rien ne vaut le mercredi
  • Noam - Les Super Héros, 1979
  • 20 להיטי זהב של נועם קניאל, 2008

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ דודי פטימר, "יש עיר" - סיפורו של המוזיקאי אלי קניאל, בדודיפדיה -בלוג שימור המוזיקה הישראלית של דודי פטימר, 17 בדצמבר 2017