נוער הגבעות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נער בעל חזות האופיינית לנערי גבעות (2009)

נוער הגבעות (מכונים גם גבעונים) הוא כינוי לבני נוער, דתיים בדרך כלל, המתגוררים במאחזים או במבנים בודדים בשטחים פתוחים, בעיקר ביהודה ושומרון.

לעיתים קרובות חיים נערי הגבעות במסגרת קומונה ותחת הנהגתן של דמויות סמכותיות, כגון אברי רן, מאיר ברטלר או איתי זר. "נוער הגבעות" מתאפיין לרוב בגידול פאות וזקנים, בכיפות גדולות, ובהתנגדות לממסד הישראלי. רבים מהם עוסקים ברעיית צאן או בעבודת אדמה.

מאפיינים[עריכת קוד מקור | עריכה]

המינוח "נוער הגבעות" מתייחס לקבוצות רבות של צעירים, שחלקן שונות זו מזו במידה רבה.

חלק מנערי ונערות הגבעות הם בני הדור השני בהתנחלויות הוותיקות שהולכים בדרכי הוריהם, כלומר מיישבים שטחים חדשים וריקים ביהודה ושומרון. אחרים הם צעירים דתיים, מהערים הגדולות. חלק מן הנערים משתייך למסגרות לימוד רשמיות, רשמיות למחצה או אלטרנטיביות, בתוך זרם החינוך הממלכתי דתי. לעיתים מסגרות אלו הן בעלות אופי שיקומי בלבד ולעיתים מיישמות גם תוכן חקלאי-התיישבותי.

נערי גבעות רבים קרובים לתופעת החסידות החדשה. ההתיישבות שלהם במקומות נידחים נובעת מרצונם לחיות באופן טבעי תוך גידול ואכילת מזון אורגני, רעיית צאן וכדומה. הזדהות צעירים אלו עם אופנת הניו אייג' מתבטאת גם בלבושם ובסגנונות המוזיקה שהם שומעים. הזמרים סיני תור (מתגורר ברמת השרון), ביני לנדאו (מתגורר בחוות מעון) והראל טל (מתגורר ביד בנימין) הם דוגמה לקבוצה זו.

נוער הגבעות מורכב ממספר תתי-זרמים. לאחר ההתנתקות מגוש קטיף התאגדו רוב נוער הגבעות סביב תנועת "נוער למען ארץ ישראל". בהמשך הקבוצה התפלגה למספר זרמים: תנועת נחלה בראשות דניאלה וייס והרב משה לוינגר ותנועת "גרעיני הערים העבריות" בראשות מאיר ברטלר. עם השנים חדלה הפעילות של שתי התנועות בבניית הגבעות, ותנועת נחלה הסבה את פעילותה בעיקר לארגוני מחאה ציבוריים. במקביל, התחברו נערי הגבעות לתנועות אחרות, כגון תנועת אר"י ישאג בראשות הרב אברהם סגרון ותנועת דרך חיים ברשות הרב יצחק גינזבורג. חלק מנערי הגבעות אינם קשורים לתנועה כלשהי.

רבים מהם אימצו לעצמם מראה הכולל כיפות צמר גדולות, לבישת הציצית מעל הבגד, פאות עבותות ומסולסלות או שיער ארוך ופרוע. חלקם מתלבשים באופן השואב השראה מתיאורי הלבוש של ימי התנ"ך או תקופת בית שני. רבים מנערי הגבעות דוגלים בערכים ירוקים וסביבתיים הכוללים גידול ירקות אורגניים, המעטה בצריכת מותגים או מזון מהיר.

אידאולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

יישוב ארץ ישראל ובמיוחד באזורי יהודה ושומרון, כדי לקבוע עובדות בשטח, הוא מרכיב חשוב באידאולוגיה של נוער הגבעות. רבים מהם רואים ביישוב ארץ ישראל ובהקמת מאחזים חדשים יסוד מרכזי בקיום רצונו של הקב"ה כיום ובהחשת הגאולה.[1]

רבים מבני נוער הגבעות מתגוררים בבקתות עץ או אוהלים. אצל חלקם הדבר נובע מתפיסה של נוחות, אסתטיקה ומהירות בנייה (גישתה של תנועת "נחלה"). במקרים אחרים הדבר נובע מחוסר אמצעים לאחר שכוחות הביטחון מחריבים את הגבעות שבהן הם גרים. מסיבה זו הם גרים לעיתים גם ללא קורת גג.

רבים מבני נוער הגבעות מחזיקים בעמדות ימין רדיקלי וחלקם שואפים להקים מחדש את מלכות ישראל על פי התורה. חלקם מעורבים בהתנגדות אקטיבית לפינויי מאחזים ביהודה ושומרון ורבים מהם השתתפו בפעולות המחאה כנגד תוכנית ההתנתקות. גורמים בממשל ובכוחות הביטחון בישראל סוברים כי חלק מנערי הגבעות משתתף בפעולות המכונות "תג מחיר".[2]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ברוח דברי הרב יעקב משה חרל"פ, מעייני הישועה, עמ' קצו: "בכל תקופה ותקופה ישנה נקודה מיוחדת, שדרך הנקודה ההיא מאיר כל הטוב ומתוכה מתנוצצים כל קיומי התורה והמצוות שבתקופה ההיא... ובעקבתא דמשיחא הנקודה העיקרית היא ארץ ישראל וממנה נובע הכל, ומבלעדי ההתאחזות בה אין שום השפעה של קדושה בעולם".
  2. ^ אבי אשכנזי, השרים ימליצו לרה"מ: להכריז על נוער הגבעות כארגון טרור, 14.12.2011, באתר nrg.