נוער הגבעות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
נער בעל חזות האופיינית לנערי גבעות (2009)

נוער הגבעות הוא כינוי לצעירים יהודים, דתיים בדרך כלל, המתגוררים במאחזים או במבנים בודדים בשטחים פתוחים, בעיקר ביהודה ושומרון.

לעיתים קרובות חיים נערי הגבעות במסגרת קומונה ותחת הנהגתן של דמויות סמכותיות, כגון אברי רן, מאיר ברטלר או איתי זר. "נוער הגבעות" מתאפיין לרוב בגידול פאות רחבות וארוכות וזקנים, בכיפות סרוגות גדולות ובהבעת ביקורות שליליות על הממסד הישראלי. רבים מהם עוסקים ברעיית צאן או בעבודת אדמה.

מאפיינים[עריכת קוד מקור | עריכה]

המינוח "נוער הגבעות" מתייחס לקבוצות רבות של צעירים, חלקם בני נוער אך רובם בגיל 20 ומעלה, שחלקן שונות זו מזו במידה רבה.

חלק מהצעירים הם בני הדור השני בהתנחלויות הוותיקות שהולכים בדרכי הוריהם, כלומר מיישבים שטחים נוספים ביהודה ושומרון. אחרים הם צעירים דתיים, מהערים הגדולות. חלק מן הנערים משתייך למסגרות לימוד רשמיות, רשמיות למחצה או אלטרנטיביות, בתוך זרם החינוך הממלכתי דתי. לעיתים מסגרות אלו הן בעלות אופי שיקומי בלבד ולעיתים מיישמות גם תוכן חקלאי-התיישבותי.

נערי גבעות רבים קרובים לתופעת החסידות החדשה. ההתיישבות שלהם במקומות נידחים נובעת מרצונם לחיות באופן טבעי תוך גידול ואכילת מזון אורגני, רעיית צאן וכדומה.[דרושה הבהרה]

נוער הגבעות מורכב ממספר תתי-זרמים. לאחר ההתנתקות מגוש קטיף התאגדו רוב נוער הגבעות סביב תנועת "נוער למען ארץ ישראל". בהמשך הקבוצה התפלגה למספר זרמים: תנועת נחלה בראשות דניאלה וייס והרב משה לוינגר ותנועת "גרעיני הערים העבריות" בראשות מאיר ברטלר. עם השנים חדלה הפעילות של שתי התנועות בבניית הגבעות, ותנועת נחלה הסבה את פעילותה בעיקר לארגוני מחאה ציבוריים. במקביל, התחברו נערי הגבעות לתנועות אחרות, כגון תנועת אר"י ישאג בראשות הרב אברהם סגרון ותנועת דרך חיים בראשות הרב יצחק גינזבורג.

רבים מהם אימצו לעצמם מראה הכולל כיפות צמר גדולות, לבישת הציצית מעל הבגד, פאות עבותות ומסולסלות או שיער ארוך ופרוע. חלקם מתלבשים באופן השואב השראה מתיאורי הלבוש של ימי התנ"ך או תקופת בית שני. רבים מנערי הגבעות דוגלים בערכים ירוקים וסביבתיים הכוללים גידול ירקות אורגניים, המעטה בצריכת מותגים או מזון מהיר.

בדיון של וועדת החינוך של הכנסת בשנת 2016, טען נציג משרד החינוך כי רוב נערי הגבעות הם נוער בסיכון, אשר האידאולוגיה היא בשבילם כיסוי וטריגר להוצאת כעסים. לפי ד"ר סער הראל, מנהל אגף חינוך ונוער במשרד החינוך, נערי הגבעות מגיעים מכל הארץ ולא רק מיהודה ושומרון, רובם מהחינוך הממלכתי-דתי, כ-20% מהחינוך החרדי ומיעוטם מהחינוך הממלכתי[1].

מחקר משנת 2018[2] מחלק את נוער הגבעות לשתי קבוצות עיקריות: "אידיאליסטים", שהגיעו עם השקפה אידאולוגית מוצקה, כהגשמה של האידיאלים שעליהם חונכו, ובדרך כלל מקיימים קשרים טובים יותר עם הוריהם; ו"אינדיבידואליסטים", שהתגלגלו לגבעות מסיבות אישיות. בקרב הסוג השני יש מי שבעקבות החיים בגבעה מצאו משמעות והתקדמו בגיבוש זהותם, ויש מי שנמצאים במשבר אישי ולא מצאו את מקומם גם בגבעה.

בעקבות מותו של אהוביה סנדק התייחס הרב יעקב מדן לנוער הגבעות ואמר: "רוב גדול מאוד של נערי הגבעות הם נערים ובחורים ישרים, העושים ציונות אמיתית בחוות חקלאיות יהודיות השומרות על קרקעות יהודיות בשטחי C נגד הפעילות האירופית הנדיבה להשליט את הערבים בצורה בלתי חוקית בשטחים אלו, נוכחות שתסכן את היישובים היהודיים. ... אך ישנם עשרות מעטות של נערי גבעות המדברים גם בשפה של הרס וחורבן, בשפה הגובלת יום יום בדיני נפשות."[3]

לדברי איתי זר יש יחס בין מידת ההתנכלות של כוחות הביטחון לנערים לבין התנהגות הנערים: "היו תקופות שכל שבוע באו בלשים והם לא נתנו לנו לישון, אז אנשים נהיים אנטי ממסדיים וממלכתיים...".

אידאולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

יישוב ארץ ישראל ובמיוחד באזורי יהודה ושומרון, כדי לקבוע עובדות בשטח, הוא מרכיב חשוב באידאולוגיה של נוער הגבעות. רבים מהם רואים ביישוב ארץ ישראל ובהקמת מאחזים חדשים יסוד מרכזי בקיום רצונו של האלוהים ובהחשת הגאולה[4].

רבים מהצעירים הקרויים "נוער הגבעות" מתגוררים בבקתות עץ או אוהלים. אצל חלקם הדבר נובע מתפיסה של נוחות, אסתטיקה ומהירות בנייה (גישתה של תנועת "נחלה"). במקרים אחרים הדבר נובע מחוסר אמצעים לאחר שכוחות הביטחון הורסים את המבנים שבהם הם גרים. מסיבה זו הם גרים לעיתים גם ללא קורת גג.

רבים מהם מחזיקים בעמדות ימין רדיקלי וחלקם שואפים להקים מחדש את מלכות ישראל על פי התורה. חלקם מעורבים בהתנגדות אקטיבית לפינויי מאחזים ביהודה ושומרון ורבים מבני הדור הקודם אף השתתפו בפעולות המחאה כנגד תוכנית ההתנתקות.

לקראת ראש השנה תשפ"א, פרסם העיתונאי שחר גליק רשימה שהופצה לדבריו בקרב אנשי נוער הגבעות, בה מופיע סיכום של פעולות תג מחיר שבוצעו לכאורה על ידיהם במהלך השנה, בהם הצתת עשרות רכבים, פגיעה באלפי עצים, תקיפת ערבים וכדומה. גליק הדגיש שמדובר ב"הודעת גאווה" לא רשמית ושהמשטרה סרבה לספק נתונים על אמיתית המספרים[5].

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ חדשות הכנסת, ינואר 2016
  2. ^ רוני מש, שרה בן דוד, פנינית ברוקנמן ""הגבעות" ביהודה ושומרון: חממה לתהליך עיצוב זהותם של מתבגרים", בהוצאת אוניברסיטת אריאל בשומרון 2018
  3. ^ יעקב מדן, המרדף אחרי הצעירים הסתיים בנורא מכול. הייתה זו תאונה מבצעית חמורה ויש להסיק ממנה מסקנות. היא בשום פנים לא הייתה רצח, באתר ערוץ 7, 29 בדצמבר 2020
  4. ^ ברוח דברי הרב יעקב משה חרל"פ, מעייני הישועה, עמ' קצו: "בכל תקופה ותקופה ישנה נקודה מיוחדת, שדרך הנקודה ההיא מאיר כל הטוב ומתוכה מתנוצצים כל קיומי התורה והמצוות שבתקופה ההיא... ובעקבתא דמשיחא הנקודה העיקרית היא ארץ ישראל וממנה נובע הכל, ומבלעדי ההתאחזות בה אין שום השפעה של קדושה בעולם".
  5. ^ שחר גליק, סיכום תשפא ותשפ, Twitter, ‏9 בספטמבר 2021