התחיה

התחיה
מדינה	ישראל
מייסד	יובל נאמן
מנהיגים	גאולה כהן, יובל נאמן
תקופת הפעילות	1979–1992 (כ־13 שנים)
אפיון	מפלגת ימין
כנסות	הכנסת התשיעית (1979) – הכנסת השתים עשרה (1992)
ממשלות	19, 20, 24
אותיות	ת
שיא כוחה	5 מנדטים (הכנסת ה-11)
שפל כוחה	לא עברה את אחוז החסימה
נוצרה מתוך	הליכוד
מיקום במפה הפוליטית	ימין

ערך זה עוסק במפלגת ימין ישראלית. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו התחיה (פירושונים).

התחיה הייתה מפלגת ימין בישראל שהוקמה באוקטובר 1979, והתפרקה בשנת 1992 לאחר שבבחירות לכנסת השלוש עשרה לא הצליחה לעבור את אחוז החסימה^[1].

היסטוריה

הרקע להקמת המפלגה

"המהפך" בבחירות לכנסת התשיעית, הביא לראשונה, בניצחון גדול, את קולו של הימין אל עמדות מנהיגות, ואת מנחם בגין אל משרת ראש הממשלה. תנועת הליכוד הייתה שילוב של תנועת החרות והתנועה למען ארץ ישראל השלמה, עם אלמנטים מתונים יותר בהם: המפלגה הליברלית הישראלית, הרשימה הממלכתית והמרכז החופשי.

בעקבות חתימת הסכמי קמפ דייוויד, ב-18 בספטמבר 1978, אשר התייחסו אף אל יישום "תוכנית האוטונומיה" לפלסטינים, וחתימת הסכם השלום בין ישראל למצרים, ב-26 במרץ 1979, שהפך את הוויתור הטריטוריאלי בסיני לעובדה, הלך השבר האידאולוגי בתוך הליכוד וגדל. קבוצה של תומכי הימין ואידאולוגיית "ארץ ישראל השלמה", אשר גרסה כי אין לוותר על אף חלק מחלקי המולדת (אם כי בראיית בגין סיני לא נחשבה כחלק מארץ ישראל), חשו כי בגין ותומכיו אינם מייצגים אותם יותר^[2].

עמידתו של הליכוד מאחורי מנהיגו במהלך המשא ומתן שקדם להסכם השלום, כאשר ברור היה כי מדובר בוויתור טריטוריאלי, הביאה לשבר אידאולוגי. שניים מחברי הכנסת של הליכוד, גאולה כהן, אשר הייתה פעילה במחתרות הלח"י והאצ"ל, ומשה שמיר, הסופר ואיש התנועה למען ארץ ישראל השלמה, ייצגו את הקו הבלתי מתפשר^[3]. במהלך כהונת הכנסת התשיעית, ב-15 במאי 1979 פרש משה שמיר מן הליכוד, וב-17 ביולי 1979 פרשה גאולה כהן מן הליכוד. השניים הקימו בנובמבר 1978 את תנועת בנא"י (ברית נאמני ארץ ישראל)^[4], אשר הצטרפה ליובל נאמן שהקים את מפלגת "התחיה" באוגוסט 1979^[5].

המפלגה המאוחדת קיבלה את השם "התחיה - ברית נאמני ארץ ישראל". כנס הייסוד שלה נערך ב-8 באוקטובר 1979⁩ בירושלים, בכנס נדון מצע המפלגה ונבחרה הנהלה המונה 71 חברים^[6]^[7]. ליושב ראש המפלגה נבחר צבי שילוח ולמזכ"ל גרשון שפט^[8]. אחת הפעולות הראשונות של המפלגה החדשה הייתה ניסיון להרחיב את תחום קריית ארבע, באופן הפגנתי, על ידי התנחלות על גבעה מעבר לתחום השיפוט שלה והתעמתות עם חיילי צה"ל שהגיעו לפנותם^[9]

הכנסת העשירית

אל הבחירות לכנסת העשירית התייצבה התחיה כשבראשה פרופסור יובל נאמן. נאמן, מדען בעל שם עולמי, ואל"ם במיל, אשר עד אז שימש בתפקידים ממלכתיים ואקדמיים, הביא לתנועה מכובדות וממסדיות, אשר נדרשו על מנת להביאה לתודעה כאלטרנטיבה אידאולוגיות לתנועת הליכוד, שהייתה ממפלגת ימין לתנועת שלטון. אל התנועה הצטרפו רבים מאנשי גוש אמונים, ואנשי תנועות הימין. התחיה הייתה מזוהה עם "התנועה לעצירת הנסיגה מסיני", תנועה חוץ-פרלמנטרית שהחתימה על עצומות ופעלה כנגד נסיגת ישראל מסיני. סמלה של התנועה היה צילומו של צעיר שחור בלורית המניף את דגל ישראל. הצילום רוטש מצילום ישן של הסופר יעקב שבתאי בנעוריו, כאשר השתתף בפעילות של השומר הצעיר^[10]. שבתאי פנה למפלגה וביקש שתחדל משימוש בתמונתו. למרות זאת בבחירות הבאות ב-1984 שוב השתמשה "התחיה" בצילום, למרות הבטחה לא להשתמש בו^[11]. רק לאחר פנייה של אלמנתו ותלונה לוועדת הבחירות, "התחיה" הסכימה להחליף את הצילום^[12].

בבחירות עצמן, שהתקיימו ב-30 ביוני 1981 זכתה התנועה בשלושה מנדטים.

ממשלתו של מנחם בגין הייתה מחויבת לנסיגה מסיני על פי ההסכמים עם מצרים, ולפיכך נותרה התחיה באופוזיציה, כאשר הליכוד הקים ממשלה עם המפלגות הדתיות, המפד"ל, אגודת ישראל ומפלגתו של אהרן אבוחצירא, תמ"י. האופוזיציה הייתה מורכבת ברובה מאנשי השמאל, מפלגת העבודה והמפלגות שמשמאל לה, והשפעתה של תנועת התחיה הייתה קטנה, והתבטאה במיוחד בקו החד-משמעי והעיקש שנקטה בעניין הנסיגה מסיני. עם ביצוע הנסיגה עצמה, באפריל 1982 ירדו אנשי התנועה אל העיר ימית והיו בין המתנגדים לפינוי. בראשם עמדו שלושת חברי הכנסת של התנועה יובל נאמן, גאולה כהן וחנן פורת.

מלחמת לבנון הראשונה הביאה בעקבותיה שינוי. קו השבר בין הימין והשמאל נמתח מחדש, כאשר התחיה תמכה במלחמה ובצעדי הממשלה, ואילו אנשי השמאל התנגדו לה. במהלך המלחמה, ב-26 ביולי 1982 הצטרפה התחיה לממשלה, ונאמן מונה לשר המדע והפיתוח וליו"ר ועדת השרים להתיישבות, תפקיד שבו דאג לאישור התנחלויות רבות^[13].

בנובמבר 1982 נערכה הוועידה הראשונה של המפלגה; שנועדה, לאחר שלוש שנות פעילות, לקבוע מצע, לנסח את חוקת התנועה ולקבוע תקנון קבוע לתנועה. בנוסף נידנו תנאי המפלגה להמשך השותפות עם הממשלה^[14].

בבחירות לרשויות המקומיות באוקטובר 1983 הציבה "התחיה" רשימה שהתמודדה למועצת עיריית ירושלים, בראשות גרשון סלומון כמועמד לתפקיד ראש העיר, אך לא עברה את אחוז החסימה^[15].

הכנסת ה-11 והכנסת ה-12

בבחירות לכנסת האחת עשרה זכתה "התחיה" להישג נאה. אל התנועה הצטרף הרמטכ"ל לשעבר רפאל איתן שעמד בראש תנועה חוץ פרלמנטרית שכונתה "צומת". בבחירות אלו רצה התנועה בשם "התחיה-צומת", אם כי ביוני 1986 אוחדו התנועות לתנועה אחת בשם "התחיה". בבחירות, שהתקיימו ב-23 ביולי 1984 זכתה התנועה לחמישה מנדטים.

לאחר הבחירות שוב מצאה עצמה התנועה באופוזיציה, עקב הקמת ממשלת אחדות לאומית בראשות שמעון פרס (ולאחר מכן יצחק שמיר), ממשלה אשר נשענה על רוב פרלמנטרי מוצק של 97 חברי כנסת. השפעתה של המפלגה הייתה מועטה, והסכסוכים הפנימיים בה בין מחנה כהן למחנה איתן גברו, ולבסוף הביאו לפרישת איתן ואנשיו ב-16 בנובמבר 1987. בבחירות אלו השתתף אף מאיר כהנא בראש תנועת כך וזכה לראשונה להיכנס לכנסת. לראשונה לא הייתה התחיה תנועת הימין הרדיקלי היחידה בבית, אם כי כהנא נחשב למוקצה, והתחיה נראתה לעומתו כתנועה מתונה וממסדית.

אל הבחירות לכנסת השתים עשרה התייצבו מספר תנועות ימין. תנועתו של כהנא נפסלה מלהשתתף בבחירות, אולם תנועות "מולדת" בראשותו של רחבעם זאבי ו"צומת" בראשותו של איתן, השתתפו, וזכו להישגים. התחיה לא הייתה עתה לבדה במאבק על קולו של המצביע הנמצא מימין לליכוד. המפד"ל אף היא התיימרה לייצג את המצביע הדתי-לאומי, אותו מגזר עצמו אשר התחיה התמודדה על ייצוגו. איש התחיה לשעבר חנן פורת התמודד בבחירות אלו מטעם המפד"ל. אומנם התחיה ייצגה עדיין אלמנטים מרכזיים בציבור זה, ומטעמה התמודד הרב אליעזר ולדמן אך תחושתם של מצביעים רבים הייתה כי עליהם לתת את קולם למפלגה שתייצג אותם הן מן הבחינה הדתית והן מן הבחינה הלאומית. בבחירות, שנערכו ב-1 בנובמבר 1988 זכתה התחיה לשלושה מנדטים. תקוותה לקבל מנדט נוסף בבחירות חוזרות שהתקיימו בקלפיות בבני ברק ב-15 באפריל 1991 נכזבה והמנדט נשאר בידי דגל התורה^[16].

לאחר הבחירות הוקמה שוב ממשלת אחדות, בראשותו של יצחק שמיר. ממשלה זו הייתה על בסיס רעוע ומעורער מיסודו, כאשר כל אחד ממרכיביה הביט הצידה, לעבר מפלגות הלוויין האידאולוגיות, וניסה להקים ממשלות אלטרנטיביות ולדחוק את שותפתו אל האופוזיציה. במרץ 1990 נכשל ניסיונו של שמעון פרס להקים ממשלה צרה בראשותו, המכונה "התרגיל המסריח", וב-8 ביוני 1990 הקים יצחק שמיר ממשלת ימין-דתיים צרה, שאליה צורפה התחיה. יובל נאמן מונה לשר האנרגיה והתשתית, וגאולה כהן קיבלה את משרת סגן שר המדע והטכנולוגיה. באותה תקופה מונה דני דיין למזכ"ל המפלגה, והוא שימש בתפקיד עד פירוקה ב–1992^[17].

הפלת ממשלת שמיר, והבחירות לכנסת ה-13

ערך מורחב – הבחירות לכנסת השלוש עשרה

מלחמת המפרץ הביאה לשינויים מהותיים במזרח התיכון. יצחק שמיר ייצג אומנם קו אידאולוגי נוקשה, ודגל בשימור המצב הקיים בכל מחיר, המשך ההתנחלות, ואי הכרה באש"ף, אך גם ממשלתו בה ניתן ייצוג למפלגות ימין שהיו אף רדיקליות מן התחיה כגון מפלגת "מולדת", הסתגלה אל השינויים, והכירה במצב החדש שנוצר.

לחץ אמריקני מאסיבי שהפעיל נשיא ארצות הברית ג'ורג' בוש (האב) ומזכיר המדינה ג'יימס בייקר הביא לכינוסה של ועידת מדריד באוקטובר 1991. שמיר היה מתנגד חריף לכינוסה של ועידה בין-לאומית לדיון בענייני המזרח התיכון, אך אף הוא ויתר בנקודה זו, והצטרף אל הוועידה, לקול מחאות אנשי הימין^[18]. בעקבות הוועידה נפתחו שיחות דו-צדדיות, ביניהן שיחות עם הפלסטינים. בשיחות אלו שהתקיימו בוושינגטון בין משלחת ישראלית בראשותו של אליקים רובינשטיין ובין משלחת ירדנית - פלסטינית במסגרתם הוצע ליישום את תוכנית האוטונומיה^[19], ראו אנשי הימין את מדינת ישראל כמתקדמת בדרך מסוכנת, וכמחאה על קיומן של השיחות פרשו "מולדת" ו"התחיה" ממשלת שמיר ב-16 בינואר 1992, וזאת לאחר ש"צומת" פרשה מספר ימים לפני כן^[20]. פרישה זו הביאה לנפילת הממשלה ולהקדמת מועד הבחירות בארבעה חודשים.

כאשר נראו הבחירות באופק, נראה היה כי תתמודדנה מספר מפלגות ימין קיקיוניות, ביניהן מפלגת "התורה והארץ" של משה לוינגר^[21], אשר תפצלנה את הקול הימני הרדיקלי. לאור סכנה זו פעלו אנשי ימין, בהם ישראל אלדד ומשה שמיר, ללא הצלחה. לאיחוד של "התחיה", "צומת" ו"מולדת"^[22]. במקביל יזמו המפלגות הגדולות, הליכוד והעבודה, את העלאת אחוז החסימה, במטרה לשפר את יציבות השלטון ולמנוע ממפלגות קטנות להיות לשון המאזניים^[23], והוא עלה מאחוז אחד לאחוז וחצי^[24].

בבחירות עצמן התמודדו מספר מפלגות ימין. מפלגת מולדת זכתה להישג, ומפלגת "צומת" הגיעה להישג של שמונה מנדטים. התחיה לא עברה את אחוז החסימה, אם כי התחיה הייתה זוכה להיכנס לכנסת לו היה אחוז החסימה נותר ללא תיקון החוק (אחוז החסימה עמד על 39,253, אך התחיה קיבלה רק 31,957)^[25].

פירוק המפלגה

לאחר כישלון המפלגה בבחירות לכנסת השלוש עשרה לא שרדה המפלגה^[1], ובבחירות לכנסת הארבע עשרה לא התמודדה (אם כי תנועת "מולדת" הכריזה על עצמה כ"תנועת נאמני ארץ ישראל ויוצאי התחיה"). מספר מאנשיה כגאולה כהן הצטרפו אל הליכוד, ואחרים מצאו את עצמם בתנועת המפד"ל ובתנועת "מולדת".

נוער התחיה

במסגרת המפלגה הוקמה בדצמבר 1980 תנועת נוער - "נוער התחיה"^[26]. עיקר פעילותה היה בשנים 1981–1992, מרבית בני הנוער היו בני כיתות י'–י"ב, חילונים ודתיים מכל הארץ^[27]. נוער התחיה היה מעורב בהקמת משמרות מחאה, כתיבה לעיתונים, והתנדבות בפעילות התיישבותית ביהודה, שומרון ועזה. נוער התחיה פעל בעיקר בסניפים ירושלים, תל אביב, חיפה והצפון, חולון, רעננה, פתח תקווה, נתניה ובאר שבע. בין הפעילים הבולטים מקרב בני הנוער נמנים: נפתלי בנט, צבי האוזר וגדעון סער^[28].

נציגי המפלגה בכנסת

כנסת	חברי כנסת	הערות
הכנסת התשיעית (1977)	2 מנדטים: גאולה כהן, משה שמיר	הסיעה נוצרה ב-17 ביולי 1979 בשם "בנא"י" לאחר פרישת חבריה מהליכוד. ב-20 בנובמבר 1979 שונה שמה ל"התחייה-בנא"י".
הכנסת העשירית (1981)	3 מנדטים: יובל נאמן, גאולה כהן, חנן פורת, צבי שילוח	ב-7 במרץ 1984 פרש מהכנסת חנן פורת. החליף אותו צבי שילוח.
הכנסת ה-11 (1984) במסגרת התחייה-צומת	4 מנדטים (מתוך 5 לרשימה כולה): יובל נאמן, רפאל איתן, גאולה כהן, אליעזר ולדמן, גרשון שפט	ב-2 ביוני 1986 התמזגה מפלגת צומת בתוך מפלגת התחייה, ושם הסיעה שונה ל"התחייה". ואולם, ב-16 בנובמבר 1987 פרש נציג צומת רפאל איתן, וב-30 בנובמבר באותה השנה הקים את סיעת צומת.
הכנסת ה-12 (1988)	3 מנדטים: יובל נאמן, גאולה כהן, אליעזר ולדמן, גרשון שפט, אליקים העצני	ב-30 בינואר 1990 פרש מהכנסת יובל נאמן. החליף אותו גרשון שפט. ב-31 בינואר 1990 פרש מהכנסת אליעזר ולדמן. החליף אותו אליקים העצני.

קישורים חיצוניים

סיעת תחייה-בנא"י בכנסת התשיעית, באתר הכנסת
סיעת תחייה בכנסת העשירית, באתר הכנסת

הערות שוליים

^ ¹ ² הילה טוב, עמוק, עמוק. העצב בעיניים - ארץ ישראל השלמה לא עברה את אחוז החסימה, חדשות, 25 ביוני 1992
^ "קבוצת ארץ ישראל" בכנסת נגד תוכנית המממשלה לשלום, מעריב, 26 בינואר 1978
^ משה שמיר: אפרוש אם יאושר הסכם השלום, דבר, 29 בנובמבר 1978
^ אריה כנרתי, הוקמה "ברית נאמני ארץ' ישראל", דבר, 2 בנובמבר 1978
^ דמויות בחדשות - פרופ' יובל נאמן הכריז ביום ו' על הקמת מפלגת התחיה, אשר הוא יעמוד כראשה, מעריב, 3 בספטמבר 1979
^ תחיית המתים - בשם בן גוריון, אלתרמן וז'בוטינסקי התקבצו פליטי כל המפלגות, "העולם הזה", גיליון 2197 מ-10 באוקטובר 1979, עמוד 48
^ מאיר הר ציון השתתף בכנס הייסוד של מיפלגת התחייה, "העולם הזה", גיליון 2198 מ-17 באוקטובר 1979, עמוד 23
^ "התחיה" לימין מתנחלי אלון מורה, דבר, 13 בנובמבר 1979
^ לפיד חי בחברון, "העולם הזה", גיליון 2194 מ-19 בספטמבר 1979, עמוד 53
^ נחום ברנע, גניבה ספרותית, דבר, 5 ביוני 1981
^ התחיה ויעקב שבתאי: איזה אנשים, כותרת ראשית, 27 ביוני 1984
^ נילי שחק־בופמן, תגובה - "חידלו להשתמש בדמותו" - עם עדנה שבתאי, אלמנת הסופר יעקב שבתאי, על המשך השימוש בתמונת בעלה בתעמולת התחיה, חדשות, 27 ביוני 1984
מנוחה ליעקב שבתאי, מעריב, 29 ביוני 1984
תחית הסמל - בעקבות פניית השופט בך, וכדי למנוע עוגמת נפש ממשפחת הסופר יעקב שבתאי ז"ל, החליט מטה הבחירות של תנועת התחיה, שלא להשתמש בדיוקנו של שבתאי (הנושא את הדגל) בסמל התנועה. המטה פנה לחברת הפרסום למצוא פתרון אחר לסמל המזהה של התנועה, תוך שמירת אופיו של הסמל הקיים. ממטה התחיה אמרו: "ההחלטה התקבלה בהבנה ובכאב", חדשות, 25 ביוני 1984
^ הישובים שהקמתם אושרה בוועדת השרים להתיישבות, מעריב, 30 בדצמבר 1982
^ ישראלה דורי, לקראת ועידת התחיה - הקו האדום ,והקו הירוק, העיר, 5 בנובמבר 1982
^ להרים את דגל התחיה גם בירושלים, כל העיר, 21 באוקטובר 1983
התחיה לעירייה, כל העיר, 14 באוקטובר 1983
^ רק 27 קולות - מנעו אבדן מנדט - מ"הליכוד" ל"תחיה", כתבה על תוצאות הבחירות החוזרות
^ חנה קים, "רק 2,000 התפקדו לתחיה", חדשות, 2 בדצמבר 1991
^ חנה קים, קמפ־דייוויד, נופלת לפני מדריד - שר בליכוד: נלך לוועידה גם אם צומת ומולדת יפרשו מהקואליציה, חדשות, 21 באוקטובר 1991
^ אלי דנון, שמיר טען שהאוטונומיה עוד רחוקה אבל נאמן וזאבי – לא השתכנעו, מעריב, 16 בינואר 1992
חנה קים, זאבי הודיע כי מולדת והתחיה יפרשו את יוחלט להסמיך את המשלחת לדון באוטונומיה בשטחים, חדשות, 6 בינואר 1992
^ מיכל קדם, זאבי ונאמן: ביום ראשון ־ נפרוש מהממשלה - שרי התחיה ומולדת ייפגשו היום עם שמיר, בניסיון אחרון להגיע להבנה בעניין האוטונומיה. אם לא ישתכנעו שבשיחות בוושינגטון נדונו רק ענייני נוהל, יפרשו מהממשלה, חדשות, 15 בינואר 1992
אבינועם בר־יוסף, המסמך שהוצע לפלשתינים וגרם לפירוק הקואליציה "תיאום ושיתוף פעולה בהיבטים הקשורים לירדן", מעריב, 16 בינואר 1992
^ שלמה דרור, הרב לוינגר שלוף רשימה לכנסת - הוא רוצה שהצעד הזה יכריח את רסיסי הימין לרוץ איתו בגוש אחד. אם ייכשל, יתמודד בנפרד ויצליח לגזול מהתחייה והמפד"ל כמה אלפי קולות, חדשות, 13 במאי 1992
^ מנחם רהט, נכשל הנסיון לאיחוד מפלגות הימין; גוש אמונים: החלשת המחנה הלאומי, מעריב, 16 במרץ 1992
^ המפלגות הגדולות הסכימו להעלות את אחוז החסימה, מעריב, 30 בינואר 1992
התקדמות ממשית בדיוני העבודה־ליכוד על העלאת אחוז החסימה, מעריב, 3 בפברואר 1992
אמנון לוי, הביטחון שהאחוז לא יועלה מביא את רודפי הפופולריות להצהיר על תמיכתם בו, חדשות, 3 בפברואר 1992
^ צבי לביא, לא לדחוף, כולם רצים לכנסת, מעריב, 17 במרץ 1992
^ שוקי לבנון, חלוקת הקולות בבחירות לכנסת ה-13, לפי מפלגות:, חדשות, 29 ביוני 1992
^ אבי בטלהיים, הוקמה תנועת נוער של מפלגת "התחיה", מעריב, 7 בדצמבר 1980
^ בני אבני, יציאות - העיקר לא לפחד - כנס נוער התחיה, העיר, 5 בפברואר 1982
^ לילך ויסמן, ‏פרופיל עסקי אנשי הקשר של גדעון סער, באתר גלובס, 2 בספטמבר 2010

[חדשות-1] ¹ ² הילה טוב, עמוק, עמוק. העצב בעיניים - ארץ ישראל השלמה לא עברה את אחוז החסימה, חדשות, 25 ביוני 1992

[2] "קבוצת ארץ ישראל" בכנסת נגד תוכנית המממשלה לשלום, מעריב, 26 בינואר 1978

[3] משה שמיר: אפרוש אם יאושר הסכם השלום, דבר, 29 בנובמבר 1978

[4] אריה כנרתי, הוקמה "ברית נאמני ארץ' ישראל", דבר, 2 בנובמבר 1978

[5] דמויות בחדשות - פרופ' יובל נאמן הכריז ביום ו' על הקמת מפלגת התחיה, אשר הוא יעמוד כראשה, מעריב, 3 בספטמבר 1979

[6] תחיית המתים - בשם בן גוריון, אלתרמן וז'בוטינסקי התקבצו פליטי כל המפלגות, "העולם הזה", גיליון 2197 מ-10 באוקטובר 1979, עמוד 48

[7] מאיר הר ציון השתתף בכנס הייסוד של מיפלגת התחייה, "העולם הזה", גיליון 2198 מ-17 באוקטובר 1979, עמוד 23

[8] "התחיה" לימין מתנחלי אלון מורה, דבר, 13 בנובמבר 1979

[9] לפיד חי בחברון, "העולם הזה", גיליון 2194 מ-19 בספטמבר 1979, עמוד 53

[ברנע-10] נחום ברנע, גניבה ספרותית, דבר, 5 ביוני 1981

[11] התחיה ויעקב שבתאי: איזה אנשים, כותרת ראשית, 27 ביוני 1984

[12] נילי שחק־בופמן, תגובה - "חידלו להשתמש בדמותו" - עם עדנה שבתאי, אלמנת הסופר יעקב שבתאי, על המשך השימוש בתמונת בעלה בתעמולת התחיה, חדשות, 27 ביוני 1984
מנוחה ליעקב שבתאי, מעריב, 29 ביוני 1984
תחית הסמל - בעקבות פניית השופט בך, וכדי למנוע עוגמת נפש ממשפחת הסופר יעקב שבתאי ז"ל, החליט מטה הבחירות של תנועת התחיה, שלא להשתמש בדיוקנו של שבתאי (הנושא את הדגל) בסמל התנועה. המטה פנה לחברת הפרסום למצוא פתרון אחר לסמל המזהה של התנועה, תוך שמירת אופיו של הסמל הקיים. ממטה התחיה אמרו: "ההחלטה התקבלה בהבנה ובכאב", חדשות, 25 ביוני 1984

[13] הישובים שהקמתם אושרה בוועדת השרים להתיישבות, מעריב, 30 בדצמבר 1982

[14] ישראלה דורי, לקראת ועידת התחיה - הקו האדום ,והקו הירוק, העיר, 5 בנובמבר 1982

[15] להרים את דגל התחיה גם בירושלים, כל העיר, 21 באוקטובר 1983
התחיה לעירייה, כל העיר, 14 באוקטובר 1983

[16] רק 27 קולות - מנעו אבדן מנדט - מ"הליכוד" ל"תחיה", כתבה על תוצאות הבחירות החוזרות

[17] חנה קים, "רק 2,000 התפקדו לתחיה", חדשות, 2 בדצמבר 1991

[18] חנה קים, קמפ־דייוויד, נופלת לפני מדריד - שר בליכוד: נלך לוועידה גם אם צומת ומולדת יפרשו מהקואליציה, חדשות, 21 באוקטובר 1991

[19] אלי דנון, שמיר טען שהאוטונומיה עוד רחוקה אבל נאמן וזאבי – לא השתכנעו, מעריב, 16 בינואר 1992
חנה קים, זאבי הודיע כי מולדת והתחיה יפרשו את יוחלט להסמיך את המשלחת לדון באוטונומיה בשטחים, חדשות, 6 בינואר 1992

[20] מיכל קדם, זאבי ונאמן: ביום ראשון ־ נפרוש מהממשלה - שרי התחיה ומולדת ייפגשו היום עם שמיר, בניסיון אחרון להגיע להבנה בעניין האוטונומיה. אם לא ישתכנעו שבשיחות בוושינגטון נדונו רק ענייני נוהל, יפרשו מהממשלה, חדשות, 15 בינואר 1992
אבינועם בר־יוסף, המסמך שהוצע לפלשתינים וגרם לפירוק הקואליציה "תיאום ושיתוף פעולה בהיבטים הקשורים לירדן", מעריב, 16 בינואר 1992

[21] שלמה דרור, הרב לוינגר שלוף רשימה לכנסת - הוא רוצה שהצעד הזה יכריח את רסיסי הימין לרוץ איתו בגוש אחד. אם ייכשל, יתמודד בנפרד ויצליח לגזול מהתחייה והמפד"ל כמה אלפי קולות, חדשות, 13 במאי 1992

[22] מנחם רהט, נכשל הנסיון לאיחוד מפלגות הימין; גוש אמונים: החלשת המחנה הלאומי, מעריב, 16 במרץ 1992

[23] המפלגות הגדולות הסכימו להעלות את אחוז החסימה, מעריב, 30 בינואר 1992
התקדמות ממשית בדיוני העבודה־ליכוד על העלאת אחוז החסימה, מעריב, 3 בפברואר 1992
אמנון לוי, הביטחון שהאחוז לא יועלה מביא את רודפי הפופולריות להצהיר על תמיכתם בו, חדשות, 3 בפברואר 1992

[24] צבי לביא, לא לדחוף, כולם רצים לכנסת, מעריב, 17 במרץ 1992

[25] שוקי לבנון, חלוקת הקולות בבחירות לכנסת ה-13, לפי מפלגות:, חדשות, 29 ביוני 1992

[26] אבי בטלהיים, הוקמה תנועת נוער של מפלגת "התחיה", מעריב, 7 בדצמבר 1980

[27] בני אבני, יציאות - העיקר לא לפחד - כנס נוער התחיה, העיר, 5 בפברואר 1982

[28] לילך ויסמן, ‏פרופיל עסקי אנשי הקשר של גדעון סער, באתר גלובס, 2 בספטמבר 2010

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]

[18]

[19]

[20]

[21]

[22]

[23]

[24]

[25]

[26]

[27]

[28]

ח"כים בסיעה בכנסות שבהן פעלה