נוער מוסיקלי בישראל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
סמליל עמותת "נוער מוזיקלי בישראל"

נוער מוזיקלי בישראל הינה עמותה שנוסדה בסוף שנות ה-50 של המאה ה-20 ביוזמת התזמורת הפילהרמונית הישראלית והפיקוח על החינוך המוזיקלי במשרד החינוך. הראשון לכהן כיושב ראש הנהלת העמותה היה עמנואל עמירן, ששימש אז כמפקח על החינוך המוזיקלי. המנכ"ל היה משה הוך, שהתמיד בתפקידו עד 1983.

היו"ר הנוכחי הוא פרופ' צבי אבני ובתפקיד המנכ"ל כיהן עד 2013 ד"ר מאיר ויזל, שהיה נשיא הפדרציה הבינלאומית של הנוער המוזיקלי בשנים 1997-99. משנת 2013 מנכ"לית העמותה היא הגברת אביטל רפופורט.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראשיתו של "הנוער המוזיקלי" באגודה בשם זה, שנוסדה בבלגיה בראשית מלחמת העולם השנייה, בשנת 1940, לאחר כיבוש בלגיה בידי הנאצים. יוזם הרעיון היה מרסל קובלייה, מנהל החברה הפילהרמונית בבריסל, שהציב לו למטרה לגשר על פערי לאום, דת וגזע באמצעות המוזיקה, תוך יצירת עניין בקרב צעירים, שיפור טעמם והעשרת הידע שלהם בתחום המוזיקה. רעיון האגודה פשט בארצות רבות וכיום פועל הנוער המוזיקלי בכ-40 ארצות.

יעדים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מטרות העמותה הישראלית הן שמירה על ערכי המוזיקה, טיפוח ההערכה והעמקת הידע המוזיקלי בקרב קהל המאזינים, צעירים ומבוגרים כאחד, והרחבת הקשרים בין הציבור היהודי לערבי באמצעות המוזיקה. כן שואפת "עמותת "נוער מוזיקלי בישראל" לשפר את איכות חיי התרבות בישראל בעזרת מוזיקה, ליצירת חברה טובה, סובלנית ופתוחה. ליזום תהליכים של שמירה על ערכי מוזיקה איכותית ורב תרבותית, טיפוח הערכה, העמקת הידע והבנת שפת המוזיקה בקרב צעירים וכלל הציבור בישראל.

העמותה שמה לה למטרה להקים תנועה התנדבותית שחבריה יבואו מציבור מוזיקאים וחובבי מוזיקה צעירים ובוגרים, אשר תפעל:

  • להעצמת המודעות לערכים האסתטיים במוזיקה,
  • לטיפוח הצימאון לנגינה, להאזנה למוזיקה ולמעורבות בה,
  • לטיפוח ההכרה בכוח המוזיקה לטפח דיאלוג בין-תרבותי יצירתי, וכן לקידום תהליכי למידה וצמיחה בקרב הפרט.
  • להגדלת קהל המאזינים באולמי הקונצרטים בארץ.
  • להרחבת מעגלי ההתעניינות במוזיקה של העדות השונות ושל המגזר הערבי בארץ, וליצור שיתופי פעולה סינרגטיים ביניהם.
  • לעידוד ביצוע היצירה הישראלית המקורית ולקידום דרכי הבאתה אל הקהל.
  • לקידום מעמד החינוך המוזיקלי וההעשרה המוזיקלית בחברה הישראלית ובקרב השלטון המקומי והארצי ומקבלי ההחלטות בנושאי תקצוב ומשאבים.
  • ליזום פרויקטים המביאים מוזיקה איכותית ורב תרבותית לפני אוכלוסיות מיוחדות ובאזורי מצוקה.

עמותת נוער מוזיקלי מקיימת כ-200 מופעי מוזיקה בשנה למערכת החינוך, מחנות מוזיקה, תחרות ע"ש פאול בן חיים, מופעים לילדים ונוער ומשלחות נגנים לחו"ל. במסגרת העמותה פועלת התזמורת הערבית-יהודית בניצוחו של תייסיר אליאס וכן מתנהל מיזם "יש מ.צ.ב" (מוזיקאים צעירים בקהילה).

החזון[עריכת קוד מקור | עריכה]

הנוער המוזיקלי בישראל חותר לשיפור איכות חיי התרבות של הכלל והפרט בישראל, בעזרת המוזיקה. בבסיס קיומו עומדת מחויבות לאיכות מוזיקלית-אמנותית בכל סגנון, ומכוח מחויבות זו חוברים העובדים, ההנהלה והמועצה, האמנים והמורים, יחד עם מתנדבים ותורמים לצוות מלוכד הפועל למען המטרה המשותפת.

הנוער המוזיקלי בישראל מחויב למתן מיטב השירות, להתייחסות אישית, לאוזן קשבת לכל פונה תוך שמירה על ערכים של שוויון ואחווה, להתחדשות, לעדכון מתמיד של המטרות והכלים להשגתם, ליצירה וליוזמות חדשות על פי צורכי השעה ומיטב היכולות.

פעילויות העמותה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפעילות כיום כוללת:

  • כ-200 מופעים מוזיקליים של אמנים מקצועיים מדי שנה המופקים במיוחד למערכת החינוך
  • התזמורת הערבית-יהודית בניצוחו של פרופ' תייסיר אליאס
  • מחנות מוזיקה לנגנים וזמרים
  • התחרות ע"ש פאול בן חיים
  • משלחות נגנים לחו"ל
  • פרויקט יש מ.צ.ב. (מוזיקאים צעירים בקהילה)

התזמורת הערבית-יהודית[עריכת קוד מקור | עריכה]

התזמורת מונה כ- 20 נגנים צעירים, בגילאי 16 עד 26, מכל רחבי הארץ, ערבים ויהודים. היא הוקמה בשנת 2002, ביוזמת מנכ"ל הנוער המוזיקלי בישראל, ד"ר מאיר ויזל ובהובלת המנצח והמלחין ונגן העוד וויסאם ג'ובראן. ג'ובראן, יליד 1970, למד בשנת 1989 קומפוזיציה וניצוח בברית המועצות אצל המלחין אלפרד שניטקה במוסקבה, ואחר בשנת 1994 אצל ג'רג' ליגטי בברלין. החומר המוזיקלי נוצר במפגשי התזמורת שלא מתוך פרטיטורות כתובות, אלא כפי שג'ובראן מתאר: "נתתי למפגש לנשום ולהתבטא והקשבתי לו. רק אחר כך נכתבו היצירות". בשנת 2008 ג'ובראן התפטר מהניהול המוזיקלי של התזמורת בשל "עימות קונספטואלי עם הנהלת התזמורת".[1] החל מחודש ספטמבר 2008, יחד עם המנצח החדש, תייסיר אליאס, הצטרף לתזמורת גם האנסמבל הערבי-יהודי וכך נוצר מיזם משותף של הנוער המוזיקלי בישראל עם האקדמיה למוסיקה ולמחול בירושלים.

בחודש מאי 2012 חגגה התזמורת עשור להקמתה, בקונצרט שהתקיים בתיאטרון חולון, עם הסולנית הזמרת אחינועם ניני, ובהנחיית דן שילון. הקונצרט הוקלט ושודר ברדיו.

בתזמורת כלי נגינה המשלבים מזרח ומערב: כלי קשת, כלי נשיפה מעץ, כלי נשיפה ממתכת, עוד, קאנון, כינור (מערבי ומזרחי), חליל צד, חלילית וכלי הקשה.

המנצח כיום הוא פרופ' תייסיר אליאס, רב אמן בביצועים של מוזיקה מזרחית ומוזיקה מערבית כאחד בעוד ובכינור והופיע עם תזמורות בארץ ובחו"ל עם טובי האמנים בעולם. הרפרטואר כולל יצירות חדשות של מלחינים ישראלים יהודים ומלחינים ערבים, לצד עיבודים בסגנון מעורב של מוזיקה קלאסית מערבית.

בנוסף לקונצרטים ברחבי הארץ, הופיעה התזמורת במוזיאון לאמנות האסלאם, בפסטיבל העוד, בפסטיבל צלילים במדבר, בחג המוזיקה הישראלית, במרכז ון ליר בירושלים, באולם ימק"א ירושלים, בכנס של הליגה נגד השמצה בבית שגריר ארצות הברית, ב"פסטיבל סתיו תיאטרוני" בתל אביב, באירוע שלושת החגים ביפו ועוד, עם דגש על הופעות בפני קהלים ערביים ביישובים כמו נצרת, יפיע, כפר קרע, אום אל פאחם, חיפה ועכו. כמו כן, התזמורת מוזמנת מדי שנה לסיורי קונצרטים בחו"ל, ובכולם היא קוצרת הצלחה רבה. התזמורת ערכה סיורי קונצרטים בהולנד, בקרואטיה וסלובניה, בקפריסין, בספרד בקיץ 2008 ובאוקטובר 2008 בגרמניה, שם זכתה בפרס וורט היוקרתי. ערך מוסף לתזמורת הערבית-יהודית בא לביטוי בתזמורת הצעירה, המעצימה את מטרות החינוך והשילוב של התזמורת הבוגרת. בקיץ 2016 יצאה התזמורת יחד עם מנהלה המוזיקלי ומנצח פרופ' תייסיר אליאס לסבב קונצרטים במדריד וקצר שבחים רבים. בחודש מאי 2017, תסע התזמורת לסיבוב קונצרטים נוסף בתיאטרון קולון בואנוס איירס - ארגנטינה. בשנים האחרונות, זוכה התזמורת להכרה בינלאומית גם בקרב האקדמיות הידועות למוזיקה בעולם ומופיעה באוניברסיטאות בארץ בפני אורחים - אנשי הסגל האקדמי מתחום האומנות והמוזיקה הקלאסית והרב תרבותית.

פרויקט יש מ.צ.ב[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרויקט יש מ.צ.ב - מוזיקאים צעירים בישראל הינו פרויקט המביא מוזיקאים צעירים לפנימיות ברחבי הארץ למפגש בין התלמידים לנגנים. צעירים רבים בישראל עוסקים בנגינה ובזמרה, אם בלימוד מסודר בקונסרבטוריונים וחוגי מוזיקה, או באופן פרטי. הנגנים המממשים את יכולותיהם המוזיקליות בתרומתם לקהילה בהתנדבות, והקהלים שלהם חשובים המוזיקה כמו גם המגע והקשר עם הדור הצעיר.

הנגנים – מרחבי הארץ, גילאי 12 עד 25, ברמת נגינה גבוהה של 4 שנים ומעלה, בכל כלי נגינה, כולל זמרה. הנגנים נבחרים מתוך חניכי מחנות המוזיקה של הנוער המוזיקלי הנערכים בחופשות סוכות, חנוכה, פסח וקיץ, שם הם מקבלים את ההדרכה וההכשרה להופעות מידי מורים בכירים. הם מופיעים בהרכבים מצומצמים, מדואו ועד אנסמבל. הקהלים – במרכזים יישוביים כגון מרכזים קהילתיים, מרכזים תרפויטיים, בתי חולים, בתי אבות, בתי ספר מיוחדים, וכדומה.

מפגשי "יש מ.צ.ב." נערכו כבר בהצלחה רבה בבית החולים שיבא בתל השומר, בבית גולני בבאר שבע, ואפילו בין קרונות הרכבת מבאר שבע לתל אביב, שם הנעימו את שעתם של הנוסעים. כמו כן הופיעה קבוצת "יש מ.צ.ב." בכפר הנוער עיינות בקונצרט התרמה מיוחד לטובת ילדי "ימין אורד", במטרה לרכוש עבורם כלי נגינה, לאחר שהכלים שהיו בכפר ניזוקו בשרפה בכרמל. העמותה מקיימת מופעים במוסדות חינוך ברמות שונות.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ שלו, בן (5 בנובמבר 2012). "נגן העוד שסירב לאובמה". הארץ (בעברית). בדיקה אחרונה ב-6 במאי 2017.