נורד נורקרין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
נורד נורקרן
F-BHTF Nord N.1203 Norecrin II (7344509374).jpg
נורד II/1203 נורקרן
מאפיינים כלליים
סוג מטוס תיור ואימון דו מושבי[1]
ארץ ייצור צרפתצרפת  צרפת
יצרן נורד אוויאסיון
טיסת בכורה 15 בדצמבר 1945
צוות 1
נוסעים 3
יחידות שיוצרו 378
ממדים
אורך 7.21 מטרים
גובה 2.90 מטרים
מוטת כנפיים 10.22 מטרים
שטח כנפיים 13 מ"ר
משקל ריק 652 ק"ג
משקל המראה מרבי 1,050 ק"ג
ביצועים
מהירות שיוט 119 קשר (220 קמ"ש)
מהירות מרבית 174 קשר (322 קמ"ש)
קצב נסיקה 985 רגל לדקה (300 מטרים לדקה)[1]
טווח טיסה מרבי 900 ק"מ
סייג רום 16,400 רגל (כ-5000 מטרים)
דחף 135 כוח סוס
הנעה
מנוע בוכנה מדגמים שונים, ראו להלן

נורד נורקרין (צרפתית: Nord Norécrin) היה מטוס קל בעל שניים עד ארבעה מושבים מתוצרת צרפת, שנבנה על ידי חברת נורד אוויאסיון בסוף שנות ה-40 ותחילת שנות ה-50 של המאה ה-20.

פיתוח ואפיון[עריכת קוד מקור | עריכה]

המטוס נבנה כמענה לתחרות לפיתוח מטוסים קלים בחסות משרד התחבורה של צרפת. תכנונו של המטוס הושפע מתכנון המטוס הגרמני מסרשמידט BF-108 טייפון.[1][2] הנורקרין הוא מטוס חד כנפי, בעל כנף נמוכה הנתמכת בקורה מרכזית. למטוס כן נסע מתכנס בעל שלושה גלגלים. מנוע המטוס מותקן בחרטומו, ולכתחילה נועד להיות מנוע בוכנה של חברת מאת'יס מדגם G4-R, בעל 100 כוחות סוס, אך בטיסתו הראשונה, ב-15 בדצמבר 1945 צויד במנוע מתוצרת רנו מדגם 4Pei.

בגירסת הייצור היו במטוס שלושה מושבים, ונקראה נורד 1201 נורקרין I. פותחו מספר גרסאות ולהן מנועים שונים, ובגרסאות המאוחרות יותר נוסף למטוס מושב רביעי. גרסה צבאית בעלת שני מושבים סומלה נורד 1203 נורקרין V, שהייתה חמושה במקלעים ורקטות. המטוס זכה ככלל להצלחה, ויוצרו 378 יחידות ממנו, על תתי הדגמים השונים.

שני מטוסי נורקרין, מדגמים שונים, נתרמו לחיל האוויר הישראלי על ידי משפחה יהודית מצרפת, למטרות פינוי רפואי. המטוסים הדיעו לישראל בספטמבר 1948, וסימולם היה ב-45 ו-ב-46. מאוחר יותר, עם שינוי שיטת הסימול, שונה מספרם ל0701 ו-0702. המטוסים שימשו למטרות תובלה קלה - טיסות בין בסיסים ותובלת מפקדים.[1]

לאחר מלחמת העצמאות הוצאו המטוסים מהשירות בחיל האוויר והועברו לקלוב התעופה לישראל. המטוסים שימשו להדרכה במשך כמה שנים, עד שהוצאו משירות.

גרסאות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • נורקרין 1200
אב טיפוס, מנוע רנו 4Pei בעל 140 כוחות סוס.
  • נורקרין 1200 I
גרסה לייצור בעלת שלושה מושבים ומנוע רנו 4P-01 בכל 140 כוחות סוס. נבנו 22 מטוסים.
  • נורקרין 1202
אב טיפוס לדגם בעל ארבעה מושבים ומנוע פוטז 4D-01 בעל 160 כוחות סוס.
  • נורקרין 1203 II
גרסה לייצור עם מנוע רנייר 4L-00 בעל 135 כוחות סוס.
  • נורקרין 1203 III
נורקרין II עם שינויים בכן הנסע.
  • נורקרין 1203 IV
גרסה עם מנוע רנייר 4L-02 בעל 170 כוחות סוס.
  • נורקרין 1203 V
גרסה צבאית, חמושה במקלעים ורקטות.
  • נורקרין 1203 IV
גרסה לייצור, 1955, עם מנוע רנייר 4L-14 בעל 160 כוחות סוס.
  • נורקרין 1203 M1
אב טיפוס עם מנוע לייקומינג 0-360 בעל 180 כוחות סוס (עוצמת המנוף הופחתה ל-160 כוחות סוס).
  • נורקרין 1204
גרסה עם מנוע קונטיננטל C-125 בעל 125 כוחות סוס
  • נורקרין 1204/II
גרסה עם מנוע קונטיננטל C145-2 בעל 145 כוחות סוס

מפעילות[עריכת קוד מקור | עריכה]

OMTA, חברת תעופה - מטוס אחד בלבד

מפכילים צבאיים:

משמר החופים של ארגנטינה
חיל האוויר הצרפתי
הצי הצרפתי
חיל האוויר הישראלי - שני מטוסים
חיל האוויר השווייצרי

נתונים כלליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

נתונים לדגם נורקרין 1203/II

מאפיינים כלליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • צוות: 1
  • אורך: 7.21 מטר
  • מוטת כנפיים: 10.22 מטר
  • גובה: 2.90 מטר
  • שטח כנף: 13 מ"ר
  • משקל ריק: 1437 ליברות (652 ק"ג)
  • משקל ההמראה מקסימלי: 2,314 ליברות (1,050 ק"ג)
  • הנעה: מנוע בוכנה מקורר אוויר רנייר 4L-00,‏ 135 כוח סוס

ביצועים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מהירות מקסימלית: 174 קשר (280 קמ"ש)
  • טווח: 900 ק"מ
  • תקרת שירות: 16,405 רגל (כ-5,000 מטרים)

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • דני שלום: מטוסי חיל האוויר, מהטייגר מות' עד הסופה. באוויר - פרסומי תעופה וחלל, ראשון לציון. תשס"ן, 2005.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא נורד 1200 בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 1.2 1.3 דני שלום, עמ' 79.
  2. ^ Nord 1203/II Norecrin I באתר jewishvirtuallibrary.org.