לדלג לתוכן

נורית טל-טנא

הוספת קישורים
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
נורית טל-טנא
לידה 1974 (בת 52 בערך)
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה האוניברסיטה הפתוחה, אוניברסיטת תל אביב
https://www.nurit-tal-tenne.com/
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

נורית טל-טנא (נולדה ב-1974) היא אוצרת אמנות עצמאית, חוקרת ומרצה. מחברת הספרים "הדובה הגדולה – מדברות על דיכאון אחרי לידה", (2019), ו"אמא לא באמת מתה - שנת אבל" (2025), בהוצאת פרדס.[1][2]

ביוגרפיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

טל-טנא גדלה בפתח תקווה בבית דתי למשפחה חד הורית. בעלת תואר ראשון מטעם האוניברסיטה הפתוחה, ותואר שני בתולדות האמנות מטעם אוניברסיטת תל אביב.

אצרה תערוכות יחיד וקבוצתיות רבות מלוות מחקר בגלריות, מוזיאונים וחללים אלטרנטיביים, ביניהם: מוזיאון ארץ ישראל, מוזיאון ינקו דאדא, מוזיאון נחום גוטמן ועוד. רבות מהתערוכות מתמקדות בזיקה להיבטים חברתיים, חלקן במתן ביטוי בהיבט אוטוביוגרפי.

ההיבט החברתי מוצא את ביטויו באוצרות ובעשייתה האקטיביסטית בחיבור בין אמנים, תערוכות ועמותות. בשנת 2008 אצרה תערוכת מכירה בשיתוף בית המכירות סותבי'ס שהכנסותיה נועדו לעמותת A.L.S. בשנת 2012 אצרה תערוכה נוספת בשיתוף סות'ביס "לב שלם הוא לב שבור" לאמנים דניאלה ושי אזולאי שהכנסותיה נועדו לעמותת ת.מ.ר. ובשנת 2013 אצרה תערוכה לאמן דודו גרשטיין "רוכבים ברוח" שהכנסותיה נועדו לבי"ח אלי"ן לילדים. טל-טנא יזמה ואצרה במהלך עשור (2013–2022) את התערוכה השנתית "אמני העמק" בעמק יזרעאל בחסות המועצה, בה הציגו כשבעים אמנים, ביניהם: יעקב דורצ'ין, אלי שמיר, נירוונה דאבח ועוד לצד אמני 'ארט ברוט' מכפר תקווה. התערוכה הוצגה בשנותיה הראשונות בתמרת ובהמשך ב'מוזיאון העמק' בקיבוץ יפעת.[3]

בשנת 2011 אצרה את התערוכה "אי-מהות" אודות דיכאון אחרי לידה, בין האמניות המשתתפות היו פסי גירש, נועה צדקה, מירי נשרי וטלי בן בסט.[4][5][6]

כהמשך לעיסוקה במורכבות 'אידאת האם', בשנת 2015 אצרה את התערוכה הקבוצתית: "על שדי (י)ם ובקבוקים" בהשתתפות: שירה ריכטר, מירית כהן כספי, ועוד. בשיתוף נעמת וקרן רבינוביץ.[7][8] בשנת 2017 אצרה תערוכה רטרוספקטיבית לרקדנית והכוראוגרפית רנה שינפלד "לרקוד" בה עקבה אחר התפתחות יצירתה, בהתייחסות להשפעות פנים וחוץ אמנותיות, קשרים ביוגרפים, מוזיקליים, אמנותיים, חברתיים ואחרים.[9] המאגדים יחדיו ל”אנטומיה של מחול” ולעשייה האינדיבידואליסטית המיוחדת לה. והצגת יצירותיהם של אמנים שעסקו בדמותה, ביניהם: הצלם מולה הרמתי, רות צרפתי, משה שטרנשוס ועוד. [10] בשנת 2019 חיברה והוציאה את הספר "הדובה הגדולה - מדברות על דיכאון אחרי לידה" המלווה ביצירות אמנות ומכיל את סיפוריהן של נשים שחוו דל"ל ממגזרים שונים ביניהם: אחינועם ניני, קרוליין לנגפורד ועוד. בשנת 2019 אצרה במוזיאון ארץ ישראל את התערוכה "מיתולוגיות ארץ ישראליות" לצלם עדי נס ולצייר אלי שמיר. תערוכה זו הפנתה מבט על היבטיו המרובדים של מרחבי הארץ והשתלשלות מצבנו התרבותי, הלאומי והפוליטי, הציוני והפוסט-ציוני, החברתי והכלכלי.[11] בשנת 2020 אצרה במוזיאון ארץ ישראל את התערוכה "Data Mining" לאמן שחר מרקוס התערוכה הציבה את הקונפליקט המרכזי המתקיים בין הסקרנות לחשוף את הידע הקבור, לבין האחריות לשימורו העתידי.[12] מרקוס נוכח בעבודותיו בתפקיד "הגיבור" הראשי, מחליף זהויות ותפקידים בו זמנית.[13][14] בשנת 2020 אצרה בגלריית בסיס, תערוכה מיני רטרוספקטיבה "יש מצב" לצלם אלכס ליבק.[15] בשנת 2021 אצרה לצלם בועז לניר בשיתוף סרטוני ארכיון של קיבוץ שער העמקים של הצלם הלל לבני את התערוכה "קיבוץ שער העמקים - אנשים" - פסיפס היסטורי משותף, המתעד את פני הקהילה הקיבוצית המשתנה, שראשיתה כקולקטיב, כחברה שיתופית, עד לחברה המדגישה את האינדיבידואל, העוברת להפרטה.[16] "שער העמקים", שהוקם ב-1935 כמראה מקום, המדגים את פני החברה הקיבוצית המשתנה בנוף הישראלי. בשנת 2021 אצרה ב'מקום לאמנות' תערוכה שעסקה באונס ופגיעה מינית, "האיש בחליפה החומה – A tale to tell", היצירות הוצגו תחת הכפפה סובייקטיבית לטרמינולוגיה עצמאית, בבחינת "רדי-מייד אוצרותי", לטובת 'תזה' אוטוביוגרפית, האמנים שהציגו: פמלה לוי, אלכס ליבק, רעות פרסטר, חנאן אבו חוסיין ועוד. התערוכה הוצגה בשיתוף איגוד מרכזי הסיוע לנפגעי ונפגעות תקיפה מינית בישראל.[17][18] ב־2022 אצרה תערוכת יחיד לצלם אלדד רפאלי Alenby - Day for night שעסקה בתצלומים של חיי הלילה בתל אביב בשנות ה-90 מתארים את הסצנות חסרות הרסן, המבטאות תרבות אקסטטית ורדיקלית לזמנה – בהתייחסות למועדונים ובראשם "אלנבי 58" אשר הופך למוקד תסיסה חברתית ותרבותית היתוך בין הקהל ההטרוסקסואלי לבין הקהילה הגאה.[19][20][21]

בשנת 2022 עסקה בהיבט חברתי נוסף בתערוכה בהשראת נפגעת טרור, בהתייחסות ל"צלקת" בהשתתפות האמנים: ורדי כהנא, ראובן קופפרמן, פריד אבו שקרה, זיו קורן ועוד.[22] בשנת 2023 אצרה את התערוכה הרטרוספקטיבית בהיבט חברתי- פוליטי: "רות שלוס באום אל פחם - מאה שנה להולדתה", בגלריה אום אל פחם.[23].בשנת 2024 אצרה את התערוכה הרטרוספקטיבית לורדה ברגר והתערוכה "מיינדפולנס ברוטשילד". בשנת 2025 אצרה את התערוכה "אמא לא באמת מתה - שנת אבל"[24] בהיבט אוטוביוגרפי במקביל להוצאת ספרה השני, הנושא את שם התערוכה. בין האמנים שהציגו: ערן שקין, ליאב מזרחי, איילת כרמי ועוד, גלריה מנשר.

תערוכות נבחרות

[עריכת קוד מקור | עריכה]
* "נשים מספרות מלחמה: קולות מהחזית" עמותת עדן. אורלי לנדבר, אליסיה שחף, דלית פרוטר, יעל סרלין, ליאור שטיינר, לימור צרפתי מקס, לימור קליין טיבולי, מרב סודאי, נועה פיין.(2025-2026)
  • "אמא לא באמת מתה - שנת אבל": אילת כרמי, אירה פרוחורובה, גליה גור זאב, הדס לוי, הדר גד, ליאב מזרחי, ערן שקין, שרון רז, גלריה מנשר, (2025)
  • "גוף ראשון: נוכחת"- בשיתוף "איגוד מרכזי הסיוע לנפגעי ונפגעות תקיפה מינית". הסופרת מירי שטרן לב והצלמת אליסיה שחף, סינמטק ת"א (2024)
  • "פופאית" - טל טנא צ'צ'קעס, גלריה החווה חולון, (2024)
  • "Face it"- סיגל יער, בית האמנים ראשון לציון, (2024)
  • "מיינדפולנס ברוטשילד": מור אפגין, אורי זמיר, שני אביב, ישי חוג'סטה, נטע מוזס ועוד, גלריית מרכז אדמונד דה רוטשילד, ת"א. (2024).
  • "אות וכתם" - תערוכה רטרוספקטיבית לציירת ורדה ברגר, בית האמנים ת"א. (2024)
  • "היינו גחליליות" - רועי קורן, "מקום לאמנות", ת"א. (2024)
  • "ראי אדמה" – כליל ווקסלר ובלהה ברג, גלריה אלפרד, ת"א. (2024)
  • "תאיר בירה ז"ל - את שומעת, מצאתי את הציורים של תאיר!" (צעירה שנרצחה בשבעה באוקטובר), בית האמנים ת"א (2023)
  • "מקום בים" - רינה בובראוגלו, גלריה מאיה, ת"א (2023)
  • "אישה תעשייתית" - דפנה רבס, בית האמנים ת"א. (2023)
  • "רות שלוס באום אל פחם - מאה שנים להולדתה", רטרוספקטיבה, גלריה אום אל פחם. (2023)
  • "מאלפת המפלצות", שמואלי פרוין בוכניק, גלריה אגריפס, ירושלים. (2023)
  • "צלקת" בהשראת נפגעת טרור. האמנים: זיו קורן, פריד אבו שאקרה, ראובן קופרמן ועוד, בית האמנים, ת"א. (2022)
  • "הסוללים" הצלם בועז לניר - בית האמנים, ת"א. וגלריה "העמקים", קיבוץ שער העמקים. (2022)
  • יוזמת ואוצרת התערוכה השנתית "אמני העמק" במהלך עשור, מוזיאון העמק,מועצת עמק יזרעאל. (2013-2022)
  • "Day for Night"- הצלם אלדד רפאלי, גלריית המדרגות אסמבלז', ת"א. (2022)
 * "האיש בחליפה החומה A Tale to tell" - דרורה דקל, פמלה לוי, רעות פרסטר, אסף רהט, לני דותן ועוד. 'מקום לאמנות', ת"א. (2021)
  • "קיבוץ שער העמקים למרגלות הכרמל-אנשים", פרויקט משולב של הצלם הלל לבני סרטוני ארכיון 1937–1950 והצלם בועז לניר תצלומיו 1970–2023 התבוננות היסטורית-תיעודית לקהילת קיבוץ שער העמקים, פירמידה, חיפה. (2021)
  • "שאלות על מקום" - רעות דפנא, בית האמנים, ת"א. (2021)
  • "יש מצב" – אלכס ליבק – תערוכת יחיד מיני רטרוספקטיבה, גלריה בסיס, הרצליה. (2020)
  • "Data mining" - שחר מרקוס, מוזיאון ארץ ישראל, ת"א. (2020)
  • "שיערך הארוך נערה שיערך אקצר"- אמני כפ"ס - ניצה לאופר, צפי בירן, רונית סנפיר עוד, (2019)
  • "אלת הפריון" - טיפולי פוריות - סיגל יער, גלריה טובה אוסמן, ת"א. (2019)
  • "ארנב עם עלה של זית" - טובה פסח, מיצב, בית האמנים, ת"א. (2020)
  • "מיתולוגיות ארץ-ישראליות" - עדי נס ואלי שמיר. מוזיאון ארץ ישראל, ת"א. (2019)
  • "התבוננות" - "מכון אבני" לרגל 80 שנה להיווסדו, מוזיאון יפו לעתיקות. (2018)
  • "על שדי(י)ם ובקבוקים - הנקה ותחליפי חלב באמנות", קבוצתית: נועה צדקה, שרי גולן, שירה גפשטיין, נועה צדקה, יעל שחר ועוד, בשיתוף נעמת, ת"א. (2018)
  • "הייתי מתה להיות ציירת" - רטרוספקטיבית רחל אלקלעי, בית האמנים, ת"א. (2018)
  • "לרקוד - רנה שינפלד" - רטרוספקטיבית, האמנים: רותי צרפתי, מולה הרמתי, משה שטרנשוס ועוד, בית האמנים, ת"א. (2017)
  • "Banana Bunker"- קבוצתית: דוד טרטקובר, מורן שוב, צ'נציל בנגה, זאב אנגלמאייר ועוד, גלריה צדיק, יפו. (2016)
  • "שירה הנוער - דוד מערבי, חברו של נחום גוטמן מ'בצלאל", מוזיאון נחום גוטמן. ת"א. (2015)
  • "חלום על אורח ומעוף", דניאלה אזולאי, בית Sotheby's, ת"א. (2015)
  • "כנפיים" - מוטי מזרחי, צביקה קנטור ועוד, גלריית החווה, חולון. (2015)
  • "בית חם"- אודות התעללות בילדים. חיה גרץ רן, נורית ירדן, סיליא קא טונג, אריה ברקוביץ, ועוד, בית מאירוב, חולון. (2014)
  • "אמנות מבית" - אמנים עובדי וגמלאי "בנק הפועלים" – אוצרת התערוכה השנתית במהלך חמש שנים, בניין הנהלת הבנק, ת"א. (2013-2018)
  • "בא מאב", סמדר לומניץ, סטודיו האמנית, בתמיכת "מפעל הפיס", ר"ג. (2013)
  • "לִפֽנֵי-אַחֲרֵי לֵפָנַי-אַחֲרַי"', הדס לוי, גלריה מיקה, ת"א. (2012)
  • "לב שלם הוא לב שבור", תערוכת מכירה בשיתוף Sotheby's, לטובת עמותת ת.מ.ר, האמנים: דניאלה ושי אזולאי, בית Sotheby's - ת"א. (2012)
  • "אל תעשה", גלריית פרימה, ת"א, יואב ברנר, 2011.
  • "הרואיות קיבוצית נשכחת" - אילן שגב, חגיגות 100 שנה לקיבוץ, בית האמנים, ת"א. (2010)
  • "משבר החזירים" - תמר מייק לאופר, מוזיאון ינקו דאדא, עין הוד. (2010)
  • "מוזיאון החלומות" - יהודה פוליקר, מוזיאון ינקו דאדא, עין הוד. (2010)
  • אוצרת מכירה פומבית של אמנות ישראלית' לטובת עמותת IsrA.L.S, בשיתוף Sotheby's, ת"א. (2008)
  • "שלג בים המלח" - ברוך שחם, בית האמנים, ת"א. (2008)
  • "נופים צרובים" - שרון פרופ רשב"ם, "בית סוקולוב בית העיתונאים", ת"א. (2007)
  • אוצרת ויוזמת את פתיחת גלריה "פרימה" - כ-50 תערוכות במהלך שבע שנים, האמנים: אייל רדבינוביץ, נולי עומר, יואב ברנר, אילנה גל, נורית שני ועוד, מלון פרימה, ת"א. (2007-14)
  • "שדות פעולה" - אורה בריל, גלריה אלטרנטיב, יפו. (2007)
  • "מסכה - זהות" - חגית שחל, פהד חלבי, אחמד כנען ועוד, גבו, ת"א. (2007)
  • מים - חיים" - שמעון אבני, ניצן המרמן, זוהר כהן, שרית אכטנברג ועוד,

, "הגלריה החדשה במכון לאמנות בת-ים", בת-ים. (2005)

  • "רובוט, טכנולוגי, מקום לא כאן" - צח שיף, "הגלריה החדשה במכון לאמנות בת-ים", בת ים. (2004)
  • אוצרת ומנהלת בית המכירות "אלול", ת"א. (2004)

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא נורית טל-טנא בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ↑ נורית טל-טנא ואורנה פיטוסי אודות הספר "הדובה הגדולה" דיכאון אחרי לידה ב"עושים סדר", סרטון בערוץ "Sivan Tal", באתר יוטיוב (אורך: 06:25)
  2. ↑ 'הדובה הגדולה – מדברות על דיכאון אחרי לידה', מחברת: נורית טל-טנא, 2019, הוצאת 'פרדס' ו'אדמה'.
  3. ↑ תערוכת העשור של אמני העמק - גם כן תרבות Gam Ken Tarbut, באתר omny.fm
  4. ↑ RebeliousEye (2011-05-16), תערוכה בנושא דיכאון אחר לידה- ראיון בערב חדש
  5. ↑ נורית טל-טנא, אי-מהות, קטלוג, 8/5/2011,'ערב-רב',, באתר ערב-רב, ‏8/5/2011
  6. ↑ I Mahut, nurit-tal-tenne
  7. ↑ לכל אמא צריכה להיות את הבחירה האם להניק או לא, באתר און לייף, ‏2018-03-05
  8. ↑ About breastfeeding and nourishment, nurit-tal-tenne
  9. ↑ Dancing Rina Schenfeld, nurit-tal-tenne
  10. ↑ גם בגיל 79 רנה שינפלד לא מפסיקה לרקוד, באתר און לייף, ‏2017-03-22
  11. ↑ מיתולוגיות ארץ ישראליות, באתר מוזיאון ארץ ישראל
  12. ↑ DATA MINING, מוזיאון ארץ ישראל
  13. ↑ marcusshahar (2020-03-31), שחר מרקוס DATA MINING
  14. ↑ משלחות חקר לכריית מידע: שחר מרקוס במוזיאון ארץ ישראל, באתר "פורטפוליו", 26 בספטמבר 2019
  15. ↑ יונתן ריגר, התמונה הישנה של נתניהו - והסערה: "תנועת יד של תנועות פשיסטיות", באתר מאקו, 20 ביולי 2020
  16. ↑ Site Shaar Haamakim (2020-11-16), מתערוכתו של הצלם בועז לניר: "קיבוץ שער העמקים למרגלות הכרמל - אנשים", אוצרת: נורית טל-טנא
  17. ↑ האיש בחליפה החומה, באתר nurit-tal-tenne
  18. ↑ איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית, באתר איגוד ומרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית
  19. ↑ אתר למנויים בלבד אבי פיטשון, הלוקיישן שבחר אלדד רפאלי להצגת צילומיו מאלנבי 58 מתגמד מול חשיבותם, באתר הארץ, 16 בספטמבר 2021
  20. ↑ day for night - allenby, nurit-tal-tenne
  21. ↑ Day for Night[1 — Allenby], נורית טל-טנא
  22. ↑ 2.3K צפיות · 72 רגשות | 20 שנה אחרי שמיכל פז יעקובסון נפצעה אנושות בפיגוע – היא יזמה תערוכה קבוצתית בנושא שאותו למדה להכיר הכי מקרוב שאפשר: "צלקת" מוזמנים להביט בצלקות של כולנו, אלה שרואים ואלה שלא, עכשיו בבית האמנים בתל אביב Nechama Yehoshafat נורית טל-טנא Ziv Koren Eyal Bartov | סוכן תרבות
  23. ↑ exhibition-8 – הגלריה לאמנות אום אל-פחם
  24. ↑ אתר למנויים בלבד עוזי צור, טבע דומם של אבל, באתר הארץ, 17 בספטמבר 2025
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=נורית_טל-טנא&oldid=42642179"