נורית כהן
 | |
| נורית כהן כבתיה נוימן בסדרה "החיים זה לא הכל", 2011 | |
| לידה | 26 באוקטובר 1939 |
|---|---|
| פטירה |
14 בפברואר 2013 (בגיל 73) פתח תקווה, ישראל  |
| מקום קבורה |
בית העלמין ירקון |
| מדינה |
ישראל |
| תקופת פעילות | 1954–2012 (כ־58 שנים) |
| עיסוק | משחק, דיבוב |
| בן או בת זוג |
מישה נתן |
| פרופיל ב-IMDb | |
  | |
נורית כהן (26 באוקטובר 1939 – 14 בפברואר 2013) הייתה שחקנית ומדבבת ישראלית. ידועה בעיקר בזכות משחקה בקומדיית המצבים הישראלית "החיים זה לא הכל", שם גילמה את דמותה של בתיה נוימן, אמו של גדי נוימן (אבי קושניר).
קריירה בתיאטרון, בקולנוע וכרקדנית
[עריכת קוד מקור | עריכה]כהן למדה בלט קלאסי אצל מיה ארבטובה מגיל צעיר מאוד, והחלה להופיע בתיאטרון בגיל 15 כרקדנית וכשחקנית. היא רקדה סגנונות רבים, ולימדה בלט במשך שנים בסטודיו של ארבטובה. בין השאר, לימדה בלט קלאסי את נבחרת ההתעמלות האמנותית של ישראל, ואף הייתה הפרטנרית של הרקדן הרוסי המפורסם רודולף נורייב.
ב-1974 הופיעה לראשונה בקולנוע בסרט הישראלי "צ'רלי וחצי" בתפקיד יפה, אשתו של ששון (זאב רווח). ב-1981 שיחקה בסרט "מסג'יסט הצמרת" כרוזה. ב-1982 גילמה את אנט מויאל בסרט "אדון ליאון". בשנת 1997 השתתפה במחזמר המצליח "הכל אגדה".
מאז 2001 גילמה - למשך תשע עונות, עד שנת 2011 - את בתיה נוימן, אימו של גדי נוימן (אבי קושניר) בסיטקום המצליח "החיים זה לא הכל" (רשת).
בתיאטרון שיחקה במשך שנים רבות את אמה של חנה'לה ואת הירח בהצגה שמלת השבת של חנה'לה, ואת התפקיד הראשי במחזה "אמי הגנרלית". היא השתתפה בהצגות רבות, בהן: "המכשפה", הצגות של חנוך לוין, "אשה, בעל, בית", "תמרה".
קריירת דיבוב
[עריכת קוד מקור | עריכה]כהן התחילה לדבב דמויות שונות בסדרת הטלוויזיה "הלב" (1984-1983). אחר כך, הייתה המדבבת המקורית בקלטת "פינוקי". מאז, דיבבה כהן בעשרות סרטים וסדרות טלוויזיה בישראל. בהם "כוח המחץ" (1989), "דמבו הפיל המעופף" (1991), "היפהפייה והיחפן" (1990), ב"רובין הוד", היא דיבבה את גברת קלאק, מולאן" (1998), "בילבי" (1999), "באטמן: הדור הבא" (2000), "מרד התרנגולים" (2000), "אטלנטיס: האימפריה האבודה" (2001), "המסע המופלא" (2003), "הארי פוטר והאסיר מאזקבאן" (2004), "גיבורי התנ"ך הגדולים" (2004), "קובי קובי" (2004), "ג'קי צ'אן" (בערוץ הילדים) "צ'רלי בממלכת השוקולד" (2005), "אחי הדוב 2" (2006), "החלילן מהמלין" (2006), "מכושפת" (2007), "לילו וסטיץ'" (2008), "אליס בארץ הפלאות" (2010), ("נומיאו ויוליה") ו"הלורקס" (2012).
חיים אישיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]כהן הייתה נשואה לשחקן מישה נתן עד פטירתו ב-29 ביולי 1995, ונולדו להם שתי בנות ונכדים.
כהן נפטרה ב-14 בפברואר 2013 ממחלת הסרטן ונטמנה בבית העלמין ירקון.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- נורית כהן, במיזם "אישים" לתיעוד היצירה הישראלית
נורית כהן, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)- נורית כהן, באתר "אידיבי", מאגר הידע העברי לקולנוע ישראלי ועולמי
- נורית כהן, בתוך: שמעון לב-ארי, "מדריך 100 שנה לתיאטרון העברי", באתר החוג לתיאטרון של אוניברסיטת תל אביב
- נורית כהן, בארכיון הבימה
- נורית כהן, בתוך: שמעון לב-ארי, "מדריך 100 שנה לתיאטרון העברי", באתר החוג לתיאטרון של אוניברסיטת תל אביב
- נורית כהן, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
- השחקנית נורית כהן הלכה לעולמה, באתר ynet, 14 בפברואר 2013
