נורית פריד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
נורית פריד
נורית פריד
נורית פריד
לידה 19 במרץ 1942 (בת 82)
א' בניסן תש"ב
ירושלים עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה האוניברסיטה העברית, ברוקלין קולג'
פרסים והוקרה פרס שאול ליברמן ליצירתיות ויוזמה בתוכניות חינוכיות, פרס ירושלים לחינוך
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

נורית פריד (נולדה ב-19 במרץ 1942) היא מייסדת המכון לטוענות רבניות. פריד קיבלה את פרס שאול ליברמן על יצירתיות ויוזמה בתוכניות לימודים חינוכיות בשנת 1993, ואת פרס ירושלים לחינוך בשנת 2021.[1]

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פריד נולדה כדור שביעי בירושלים, אביה, הרב ברוך רקובר היה נכדו של הרב שמחה מנדלבוים (מנדלבאום) שעל שמו נקרא שער מנדלבאום. אמה, שרה לבית זוננפלד, הייתה נכדתו של הרב יוסף חיים זוננפלד.

הוריה נפרדו כשהייתה בת שש. היא עברה לפנימייה של עליית הנוער, שם גרה יחד עם בנות יתומות ששרדו את השואה.

היא למדה בבית הספר "בית יעקב" ובשנת 1961, קיבלה תעודת הוראה מסמינר "בית יעקב", ואף לימדה בו.

בגיל 22 נישאה לרב יוחנן פריד, דרכו הכירה את עולם הציונית הדתית. לימדה באולפנת חורב ויזמה את לימודי בית המדרש לבנות במסגרת לימודי בית הספר התיכון. לימים הפכה תוכנית זו למובילה בלימודי יהדות במערכת החינוך הדתי בבתי הספר התיכוניים לבנות. על כך קיבלה את פרס שאול ליברמן [2] בשנת 1993 ליצירתיות ויוזמה בתוכניות לימודיות ייחודיות. זו הייתה הפעם הראשונה, שתלמידות תיכון למדו בבית מדרש במסגרת הלימודים הרגילים, כמו לימודי בית מדרש בבתי הספר לבנים. כמו כן כתבה תוכנית לימודית ייחודית לבחינת הבגרות בתנ"ך ובספרות.[3]

פריד הייתה בין היוזמות להקמת מכללה ירושלים, שנוסדה בשנת 1964 ואף לימדה שם. נשים חרדיות וחרדיות-לאומיות חיפשו מסגרות לימוד תורניות לנשים, והרב קופרמן, שביתו היה צר מלהכיל את כל הנשים שצבאו על ביתו כדי לשמוע את שיעוריו, נענה לבקשות והקים את המכללה.

בשנת 1974, פריד סיימה בהצטיינות תואר ראשון בספרות ובחינוך מהאוניברסיטה העברית. אז היא הקימה את תוכנית לימודי יהדות לבוגרות תיכון לפני גיוסן לצה"ל ושירות לאומי במוסדות "אור תורה" של הרב ריסקין, ולימדה תנ"ך ואגדות חז"ל במדרשת לינדנבאום (מדרשת ברוריה). בשנת 1989 סיימה תואר שני בהצטיינות בלימודי יהדות בברוקלין קולג' בניו יורק.

בשנת 1991, פריד הקימה מכון להכשרת טוענות רבניות במדרשת לינדנבאום ועמדה בראשו. בשנים 1993–1997 הייתה בעלת מכון כושר "מכון 8" לנשים בירושלים ובאפרת. היא לימדה תנ"ך ומדרש במת"ן, וכן לימדה תנ"ך בקמפוס טל, השלוחה הנשית של מכון לב.

פריד משמשת חברת הנהלת בית הספר לקולנוע ולטלוויזיה "מעלה" מאז היווסדו. בשנים 1999–2003 שימשה כחברת מועצת הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו 1999-2003, וכן היא חברת ההנהלה הציבורית של בית הדין "משפט והלכה בישראל" במכון הגבוה ללימודי יהדות "ארץ חמדה" ירושלים.[3]

בשנת 2021 פריד קיבלה את פרס ירושלים לחינוך על עיסוקה במשך שנים רבות בחינוך תלמידות והקמת מוסדות אקדמיים ותורניים הנחשבים ביותר בחינוך הדתי במדינת ישראל.

פריד עוסקת בהוראת אגדות חז"ל במסגרות שונות של הגיל השלישי.[4]

משפחתה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעלה הוא הרב יוחנן פריד, שהיה רב מושב בית מאיר במשך 20 שנה, וראש האגף לתרבות תורנית במשרד החינוך. לבני הזוג שישה ילדים והם סבים לנכדים ונינים.

פרסומיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. נורית פריד, נערה הייתי וגם זקנתי בתוך קוראות מבראשית עמ' 187–193 עורכת רותי רביצקי הוצאת ידיעות אחרונות תל אביב 1999
  2. נורית פריד, טוענות רבניות והעצמת נשים, אישה, חווה אדם: נשיות יהודית בין התפתחות למסורת, ראובן מס, תשס"ח, עמ' 14–129

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • יורם קירש, מהפכות בהלכה, ירושלים, ספרית מעריב, 2000
  • חדד א., השווה כתוב אישה לאיש על מעמדן של הנשים בבתי הדין הרבניים, ירושלים: המכון הישראלי לדמוקרטיה, תשע"ג
  • שמיר ר, שטראי מ, אליאסנ: שליחות פמיניזם ופרופסיונליזם טוענות: טוענות רבניות בקהילה הדתית–אורתודוקסית, מגמות לח 3( תשנ"ז(, עמ' 313–348.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ הרבנית פריד, ממייסדות עולם לימוד התורה לנשים, עסקה במשך שנים רבות בחינוך תלמידות והקמת מוסדות אקדמיים ותורניים, באתר ערוץ 7, 2414 במרץ 2021
  2. ^ מכון ליברמן
  3. ^ 1 2 נורית פריד, טוענות רבניות והעצמת נשים, אישה, חווה אדם: נשיות יהודית בין התפתחות למסורת, ראובן מס, תשס"ח, עמ' 14–1292
  4. ^ נורית פריד