נורית שני (ציירת)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
נורית שני
נורית שני, 2014
נורית שני, 2014
לידה 22 בפברואר 1956 (בת 65)
גבת, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

נורית שני (נולדה ב-22 בפברואר 1956, י' באדר תשט"ז) היא ציירת ואמנית ישראלית רב-תחומית.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נורית שני נולדה לסופר יוסל בירשטיין ורעייתו מרגנית (1956) בקיבוץ גבת. בגיל חמש עברה עם הוריה ואחותה לקריית טבעון ולמדה בבית הספר היסודי "רימונים" (1961–1969) ובבית ספר תיכון עיוני ע"ש חיים גרינברג (1970–1974) בקרית טבעון. בגיל 18 התגייסה לצבא ושירתה כמורה חיילת בבית-ספר שדה שדה-בוקר בניהולם של הפסל עזרא אוריון ושלום אורן.

שני נישאה בגיל 24 לאהוד שני ונולדו להם שתי בנות.

למדה באקדמיה בצלאל בירושלים לתואר BFA‏ (1980-1976); למדה בחוג למחשבת ישראל באוניברסיטה העברית; תרפיה באמנות בסמינר דוד ילין; כמו כן השתלמה בדמיון מודרך אצל קולט מוסקט ובתיאטרון תמונע (1992- 1989), בשנים אלה התגוררה במושב בית זית ובכפר הערבי אבו גוש. משנת 1997 עד שנת 2010 התגוררה בצור הדסה, ובשנים אלה ציירה אנשים במרחב הציבורי. בשנת 2004, בעידודו של הצייר יוסל ברגנר פתחה סטודיו לציור, יצרה את הסדרות: 'חלונות ראווה', אשר נרכשה על ידי אולפני הטלוויזיה JCS בירושלים. בהשראת מאורעות האינתיפאדה יצרה את הסדרה 'אינתיפאדה' שהוצגה בשנת 2002 בגלריה הישראלית בניו יורק. את הסדרה 'קיץ ישראלי' הכוללת נוף הרי יהודה והגליל והגדלות של אצטרובלים פרחי בר ופרחי שקד, שהוצגה בתל אביב בשנת 2010, באוצרות של נורית טל טנא.

בשנת 1993 החלה דרכה כשחקנית ומספרת סיפורים למבוגרים יחד עם אביה הסופר ומספר הסיפורים יוסל בירשטיין. היא השתתפה עמו במופע 'אבא בת חיוך ורגל עקומה' שהציג ברחבי הארץ מטעם אמנות לעם כמו כן, ביימה ושיחקה בהצגות הילדים 'הנסיכה שנעלמה' ו'נוצת הזהב', בתיאטרון ילדים 'סיפורן' שהקימה בשנת 1994 ופעל עד שנת 2000 בו הוצגו בעיקר הצגות שתורגמו מסיפורים ביידיש ושירי ממורשת מזרח אירופה, שהוזמנו על ידי אגף הנוער במוזיאון ישראל ובית שמואל בירושלים. בין השנים 1997–2004 היא יזמה תרומה של יצירות אמנות קהילתיות בפרויקט: “Connecting Through Art”, בו נוער יהודי מניו יורק ונוער ירושלמי יצרו יחדיו יצירות אמנות במימון הסוכנות היהודית - "שותפות 2000" - ניו יורק ירושלים, לשינוי פני הסביבה במבני ציבור כמו מתנ"ס תלפיות מזרח, מתנ"ס קריית היובל, אגף הנוער עיריית ירושלים, בית ספר קשת, בית חולים אלין, אתר זיכרון לנופלים בקטמון ועוד.[1]

בשנת 2004, בעידודו של הצייר יוסל ברגנר פתחה סטודיו לציור, וב-2010 עברה לתל אביב, שם הקימה סטודיו עצמאי בו יצרה סדרת נופים של חופי תל אביב ומכרה ציורים דרך גלריה מונטפיורי. ציורים מסדרה זו נמצאים באוספים כגון אוסף עזריאל, שץ, שלוש ואחרים. שני הציגה במשך השנים בתערוכות שונות, בישראל, ניו-יורק והבסבורג וציוריה נמכרים לאספנים ישראליים, מטעם גלריות ובבתי המכירות הפומביות. בשנים האחרונות היא יוצרת סדרות חדשות העוסקות במציאויות מקבילות ושינוי פרדיגמה.

שני הציגה במשך השנים בתערוכות שונות, בישראל, ארצות הברית וגרמניה. ציוריה נמכרים לאספנים ישראליים, בגלריות ובבתי המכירות תירוש ומונטפיורי.[2]

יצירתה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שני מציירת ציורים פיגורטיביים, בטכניקה של שמן על בד. הדימויים נלקחים מהמרחב הציבורי וההוויה הישראלית. בסדרת 'קיץ ישראלי' האורנים האלונים, ופרחי השקד המאפיינים את עונות השנה, בסדרה "חופים" תושבי תל אביב ונופשים על חוף הים. בסדרה החדשה 'שינוי פרדיגמה' ('Partadigm shift), שני יוצרת דימויים של ערים ידועות בעולם בהם התרחשו אירועי טרור ואפשר לצפות בהם משתי נקודות מבט כשהציור ניצב או הפוך. בסדרה 'מציאות בין הדימוי להשתקפות' The reality between its image and its reflection סצנות מהמרחב הציבורי משתקפות ומגלות טפח ממרחב מדומיין בציורים עם שתי נקודות מבט ניצב והפוך. בסדרות העכשוויות שני עוסקת במציאויות מקבילות ושינוי פרדיגמה. שני מעוררת מחשבה על ההוויה האנושית המתקיימת במרחבי פיזי ומנטלי המורכב מריבוי מציאויות.

תערוכות בגלריות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • גלריה לאונרדו, תל אביב
  • גלריה פרימה רויאל, הירקון תל אביב
  • גלריה מונטפיורי, גורדון 36 בתל אביב
  • סלון יפו לאמנות, נמל יפו תל אביב
  • גלריה סי אנד סאן
  • גלריה E&D נמל יפו תל אביב
  • גלריה של שי פלד בנוה צדק תל אביב
  • גלריה הצוק נתניה

תערוכות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 'נופים', רעננה, ישראל.
  • תערוכה קבוצתית בית האמנים, ירושלים.
  • 'נופי מדבר'- מדרשת שדה בוקר.
  • 'ארכיון האמנית'- מושב חגור, ישראל.
  • 'מצבים בשחור לבן'- בית האמנים, ירושלים. ותיאטרון קריית גת.
  • מיצג ביער ירושלים מטעם קק"ל.
  • 'דמויות מהרחוב הישראלי', צור הדסה, הגלריה ב- YMCA ירושלים.
  • 'עקבות', מרכז מורשה רוממה ירושלים.
  • בתערוכה ניידת ומפגשי אמן, מטעם אמנות לעם בבתי ספר ומתנ"סים שונים בארץ.
  • 'דמויות', גלריית אורט בראנדה, כרמיאל, אוצרת יהודית ברוידה.
  • 'אינטיפאדה', הגלריה הישראלית בניויורק, ניו יורק 2000
  • מייצג בגלריה 'הסוס הכחול' הבסבורג, גרמניה.
  • 'נשים'- במסעדות שונות בירושלים.
  • 'חלונות ראווה'- אוסף של 30 יצירות ברשות משרדי אולפני הבירה ירושלים (JCS)
  • 'עיטורים'- גלריית האמנים בעין הוד 2004
  • 'מחיצות' – הגלריה בתיאטרון ירושלים 2004
  • 'צקרות' – הגלריה בבית הקפה הקומקום בירושלים.
  • 'שלוש דתות'- הגלריה של בית מלון פרימה רויאל בירושלים.
  • 'צל על הקיר' – גלריית אלקרה בדלית אל-כרמל.
  • 'אדמה'- הגלריה של אוניברסיטת בר-אילן, אוצר: גיא עולמי.
  • 'עציצים'- בנימינה, אוצרת: דורית טלמון.
  • 'שירת העשבים'- גלריה לאונרדו, תל אביב, אוצרת: מרים ביטמן. 2009
  • 'קיץ ישראלי' – הגלריה של מלון פרימה תל אביב, אוצרת: נורית טל טנא, 2010-2009
  • 'עצים'- מרכז אבניו, שדה התעופה בלוד 2010
  • 'ים תל אביב בדימונה'- תיאטרון דימונה, אוצר עדי יקוטיאלי 2010
  • תערוכה קבוצתית- גלריה מונטפיורי, תל אביב. 2012
  • נופים- תערוכה עומדת כאמנית הגלריה סלון יפו לאמנות, נמל יפו 2011–2012
  • "הצבעים של הים" - גלריה מונטיפיורי, 2014[3]

גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא נורית שני בוויקישיתוף

כתבות ופרסומים במדיה

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ קישורים לידיעון שותפות 2000 בירושלים: [1], [2]
  2. ^ [3], [4]
  3. ^ נורית שני - הצבעים של הים, ‏2014 (ארכיון)