נורמן ג'ואיסון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
נורמן ג'ואיסון
Norman Jewison
נורמן ג'ואיסון (2019)
נורמן ג'ואיסון (2019)
לידה 21 ביולי 1926 (בן 96)
טורונטו, אונטריו, קנדה
שם לידה Norman Frederick Jewison עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה מועדפת חברה ופוליטיקה
מדינה קנדה
ארצות הברית
תקופת הפעילות 19502003 (כ־53 שנים)
עיסוק בימוי סרטים
מקום לימודים אוניברסיטת טורונטו
יצירות בולטות כחום הלילה
כנר על הגג
מוכת ירח
הנער מסינסינטי
הרוסים באים, הרוסים באים
ישו כוכב עליון
וצדק לכל
בת זוג מרגרט אן דיקסון
מספר צאצאים 3
פרסים והוקרה
  • דוב הכסף לבמאי הטוב ביותר (1988)
  • פרס הזיכרון על שם אירווינג ת'אלברג (1999)
  • שדרת הכוכבים של קנדה (1998)
  • פרס המושל הכללי לאמנויות המופע (2003)
  • כוכב בשדרת הכוכבים בהוליווד
  • מסדר אונטריו
  • שותף במסדר קנדה עריכת הנתון בוויקינתונים
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

נורמן ג'ואיסוןאנגלית: Norman Jewison;‏ 21 ביולי 1926) הוא במאי עבר קנדי שביים ו/או הפיק מעל 30 סרטי קולנוע וטלוויזיה החל משנות ה-60 ועד תחילת המאה ה-21. ג'ואיסון וסרטיו היו מועמדים (ואף זכו) למספר רב של פרסי הוקרה וביניהם פרס האוסקר, פרס גלובוס הזהב, פרס האקדמיה הבריטית לאמנויות הקולנוע והטלוויזיה ופרס דוב הכסף.

ברבים מסרטיו התייחס ג'ואיסון לסוגיות חברתיות ופוליטיות וניסה להנגיש נושאים שנויים במחלוקת או מסובכים לקהל המיינסטרים.

בנוסף לפעילותו כבמאי ומפיק פעל ג'ואיסון לקידום היצירה הקולנועית בקנדה במסגרת מרכז קולנוע שהקים.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נורמן ג'ואיסון נולד ב-1926 בטורונטו (קנדה) כבן יחיד לפרסי ג'וזף ג'ואיסון ולדורות'י אירנה לבית וויבר. הוריו היו נוצרים פרוטסטנטים שניהלו חנות נוחות ובית דואר. ג'ואיסון למד בבית הספר היסודי Kew Beach ובתיכון מלוורן (אנ') (שניהם בטורונטו) וכבר בתקופה זו החל לגלות עניין בתיאטרון ומשחק.

ב-1944 התגייס ג'ואיסון לחיל הים הקנדי ושירת במהלך מלחמת העולם השנייה עד שיחרורו מהצבא ב-1945. לאחר המלחמה נדד בדרום ארצות הברית שם נתקל בתופעות של ההפרדה הגזעית דבר שהשפיע יותר מאוחר על אופי סרטיו.

ב-1947 החל ללמוד תיאטרון באוניברסיטת טורונטו ובמהלך לימודיו היה מעורב, כשחקן וכבמאי, במספר הפקות תיאטרון. ב-1949, עם סיום לימודיו, נסע ג'ואיסון ללונדון שם עבד בעבודות מזדמנות עבור ערוץ הBBC. ב-1951 חזר לקנדה והחל לעבוד כבמאי מתלמד בערוץ 5 הקנדי (אנ') שהיה בעיצומן של הכנות לפתיחת ערוץ הטלוויזיה CBC (אנ').

קריירה אומנותית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בימוי תוכניות טלוויזיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1952 עלה הערוץ לאוויר וג'ואיסון עבד כעוזר במאי בהפקת תוכניות עבור ערוץ. ב-1958 נרכש ג'ואיסון על ידי רשת NBC ועבר לעבוד כבמאי (ולגור) בניו יורק. במסגרת תפקידו ביים מופעי טלוויזיה של כוכבים רבים וביניהם "המופע של אנדי וויליאמס" (אנ'), הארי בלפונטה, ג'קי גליסון, דני קיי ואחרים כששיאה של עבודתו הייתה ב-1961 כשביים את מופע החזרה לבמות של ג'ודי גרלנד בהשתתפות פרנק סינטרה ודין מרטין. באותה שנה פגש ג'ואיסון את השחקן טוני קרטיס שניסה לשכנעו לעבור מהטלוויזיה לבימוי סרטים.

בימוי סרטים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנות ה-60[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1962 נשכר ג'ואיסון על ידי חברת ההפקה של טוני קרטיס "קרטליי פרודקשנז" (אנ') לביים את הסרט צרור של צרות בכיכובו של קרטיס. הסרט, שמומן והופץ על ידי סרטי יוניברסל, היה הראשון שצולם בתחומי דיסנילנד.

ב-1963 הקים ג'ואיסון חברת הפקות משלו "סימקו פרודקשנז" (SImkoe Productions) אך המשיך את שיתוף הפעולה עם "סרטי יוניברסל". באותה שנה ביים את הסרט "הריגוש בכל זה" (אנ') בכיכובם של דוריס דיי וג'יימס גארנר. ב-1964 ביים את הסרט אל תשלח לי פרחים בכיכובם של דוריס דיי, רוק הדסון וטוני רנדל וב-1965 ביים את הסרט "אומנות האהבה" (אנ') בכיכובם של ג'יימס גארנר, דיק ואן דייק, אלקה זומר ואנג'י דיקנסון.

לאחר סדרת סרטי האהבה המתקתקים החליט ג'ואיסון לזנוח ז'אנר זה ולפנות לכוונים יותר מאתגרים וב-1965 ביים את הסרט הנער מסינסינטי, בכיכובו של סטיב מקווין, שעסק בבעיית ההימורים.

ב-1966 ביים וגם הפיק את הקומדיה הפוליטית הרוסים באים, הרוסים באים, בכיכובם של אלן ארקין ואווה מארי סיינט, בו הצביע על האבסורד במלחמה הקרה דבר שהביאו לסימונו כשמאלן על ידי האגף הימני של ארצות הברית.

ב-1967 חזר ג'ואיסון לעסוק בתחום החברתי וביים את הסרט כחום הלילה, בכיכובם של סידני פואטייה ורוד סטייגר, שעסק בנושא הגזענות במיסיסיפי שבדרום ארצות הברית. הסרט הצליח ברחבי העולם, זכה ב-5 פרסי אוסקר והפך לאחד מהסרטים המזוהים עם ג'ואיסון.

ב-1968 ביים והפיק ג'ואיסון את הדרמה הרומנטית "פרשת תומאס קראון" (אנ')[1] בכיכובם של סטיב מקווין ופיי דאנאוויי.

ב-1969 ביים והפיק את הקומדיה "גיילי, גיילי" (אנ'), בכיכובם של בו ברידג'ס ובריאן קית'.

שנות ה-70[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1970 עבר ג'ואיסון עם משפחתו לאנגליה לאחר שהתאכזב מהאווירה הפוליטית בארצות הברית. בהיותו שם סייע לידידו הבמאי האל אשבי להפיק את הסרט "דה לנדלורד" (אנ').

ב-1971 ביים והפיק את הסרט כנר על הגג בכיכובו של חיים טופול. הסרט שצולם ביוגוסלביה נערך באולפן בלונדון והיה מועמד ל-8 פרסי אוסקר וזכה בשלושה.

ב-1973 ביים והפיק ג'ואיסון את הסרט ישו כוכב עליון שצולם בישראל והתבסס על המחזמר של אנדרו לויד ובר וטים רייס ישו כוכב עליון. כשיצא הסרט למסכים הואשם ג'ואיסון בגזעות בעקבות הפרשנות שנתן לברית החדשה. ב-1974 המשיך ג'ואיסון להשתמש באתריה של ישראל כדי להפיק את הסרט בילי שני כובעים בכיכובו של גרגורי פק ובימויו של טד קוטשף (אנ').

ב-1975 ביים והפיק ג'ואיסון את המותחן העתידני "רולרבול" (אנ'), בכיכובו של ג'יימס קאן, בו ביקר את עוצמתם של התאגידים הכלכליים הגדולים ושליטתם בחיי האנושות.

ב-1978 ביים והפיק את הסרט "פ.י.ס.ט" (אנ'), בכיכובו של סילבסטר סטאלון, שעסק בנושא האיגודים המקצועיים והתבסס על הביוגרפיה של מנהיג איגוד העובדים ג'ימי הופה. באותה שנה חזר ג'ואיסון לקנדה שם רכש חווה חקלאית בה עבד במקביל להמשך עשייתו הקולנועית.

ב-1979 ביים והפיק את הסרט וצדק לכל, בכיכובם של אל פצ'ינו וג'ון פורסיית', הדן בדילמות מוסריות ובצדק משפטי.

שנות ה-80[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1980 ביים והפיק את הסרט "כלבי מלחמה" (אנ'), בכיכובם של כריסטופר ווקן וטום ברנג'ר ובבימויו של ג'ון אירווין (אנ'), שעסק בתופעת שכירי החרב והשפעת המערב על יציבות מדינות העולם השלישי.

ב-1982 ביים והפיק את הקומדיה הרומנטית "החברים הכי טובים" (אנ') בכיכובם של גולדי הון וברט ריינולדס.

ב-1984 ביים והפיק את הסרט סיפורו של חייל, בכיכובם של הווארד רולינס, אדולף סיזר ודנזל וושינגטון, שעסק בגזענות ובהפרדה הגזעית בצבא ארצות הברית והיה מועמד ל-3 פרסי אוסקר. באותה שנה הפיק ג'ואיסון גם את הסרט הבדיוני "אייסמן" (אנ'), בבימויו של פרד שפיסי (אנ') ובכיכובו של טימותי האטון, שמתייחס לפערים ולחוסר התקשורת בין מדענים מהעולם המודני לבין קהילות בהן נהוגות תרבויות עתיקות.

ב-1985 ביים והפיק ג'ואיסון את הסרט סיפורה של אגנס, בכיכובן של ג'יין פונדה, אן בנקרופט ומג טילי, שמטפל באופן שבו הכנסייה מנסה לטאטא מתחת לפני השטח מקרים של בעיות נפשיות ומקרי אונס שעוברות נזירות.

ב-1987 ביים והפיק ג'ואיסון את הסרט הרומנטי מוכת ירח בכיכובם של שר וניקולס קייג'. הסרט זכה להצלחה קופתית, קיבל 6 מועמדויות לאוסקר (כולל לבמאי הטוב ביותר) וזכה ב-3 פרסים.

ב-1989 ביים והפיק את הסרט "אין קאונטרי" (אנ'), בכיכובם של ברוס ויליס ואמילי לויד (אנ'), המטפל בניסיון של האמריקאים להדחיק ולהשכיח את טראומת מלחמת וייטנאם. באותה שנה שימש כמפיק של קומדיית הפשע "איש ינואר" (אנ') שביים פט אוקונור (אנ') בכיכובם של קווין קליין, מרי אליזבת מסטרנטוניו וסוזן סרנדון.

שנות ה-90[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1991 ביים והפיק ג'ואיסון את הסרט הולך על כל הקופה, בכיכובם של דני דה ויטו, פנלופה אן מילר וגרגורי פק, העוסק בקונפליקט בין בעלי עסקים משפחתיים כושלים ובין אנשי עסקים תאבי בצע המנסים להשתלט על אותם עסקים תוך גרימת פיטורי עובדים המוניים.

ב-1994 ביים והפיק את הקומדיה הרומנטית "רק את" (אנ'), בכיכובם של מריסה טומיי ורוברט דאוני ג'וניור, ומתרחשת רובה באיטליה הרומנטית.

ב-1996 ביים והפיק ג'ואיסון את סרט הפנטזיה "בוגוס" (אנ'), בכיכובם של וופי גולדברג, ז'ראר דפארדיה והיילי ג'ואל אוסמנט, המספר על חברות של נער יתום עם דמות בדיונית של קוסם צרפתי.

ב-1999 ביים והפיק את הסרט ההוריקן, בכיכובו של דנזל וושינגטון, שהתבסס על סיפור חייו של המתאגרף "רובין 'הוריקן' קרטר" (אנ') שהואשם ברצח משולש על לא עוול בכפיו ועסק שוב ביחס הגזעני כלפי האפרו-אמריקאים בארצות הברית.

המאה ה-21[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-2003 ביים והפיק ג'ואיסון את סרטו האחרון "דה סטייטמנט" (אנ'), בכיכובם של מייקל קיין וטילדה סווינטון, על האופן שבו מערכות שלטון מגוננות על שוטר צרפתי שבתקופת שלטון וישי הורה על הוצאה להורג של פעילי הרזיסטנס והצליח לחמוק ממאסר עד 1994.

המרכז הקנדי לקולנוע[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1986 יסד ג'ואיסון, בטורונטו, את המרכז הקנדי ללימודי קולנוע (אנ') בו נלמדים לימודי קולנוע מתקדמים כשמעל 1,700 תלמידים הוכשרו כבר במרכז. כמו כן משמש המרכז לסיוע לקולנוענים צעירים לקדם את תוכניתיהם לפיתוח תוכן יצירתי.

פילמוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנה סרט תפקיד הערות
1962 צרור של צרות במאי
1963 הריגוש בכל זה (אנ') במאי
1964 אל תשלח לי פרחים במאי
1965 אומנות האהבה (אנ') במאי
הנער מסינסינטי במאי
1966 הרוסים באים, הרוסים באים במאי ומפיק מועמדות ל-4 פרסי אוסקר
פרס גלובוס הזהב לסרט הטוב ביותר - קומדיה או מוזיקלי
1967 כחום הלילה במאי מועמדות ל-7 פרסי אוסקר (כולל הבמאי הטוב ביותר) וזכייה ב-5 פרסים
מועמד לפרס גלובוס הזהב לבימוי הטוב ביותר
מועמד לפרס באפט"א לסרט הטוב ביותר
1968 פרשת תומאס קראון (השוד המושלם) (אנ') במאי ומפיק 2 מועמדויות לפרסי אוסקר וזכייה בפרס אחד
1969 גיילי, גיילי (אנ') במאי ומפיק שלוש מועמדויות פרסי אוסקר
הסרט נודע גם בשם "שיקגו, שיקגו"
1970 דה לנדלורד (אנ') מפיק הבמאי האל אשבי
1971 כנר על הגג במאי ומפיק מועמדות ל-8 פרסי אוסקר (כולל הבמאי הטוב ביותר) וזכייה בשלושה פרסים
מועמד לפרס גלובוס הזהב לבימוי הטוב ביותר
1973 ישו כוכב עליון במאי, מפיק ותסריטאי מועמדות לפרס אוסקר אחד
1974 בילי שני כובעים מפיק בבימויו של טד קוטשף (אנ')
1975 רולרבול (אנ') במאי ומפיק
1978 פ.י.ס.ט (אנ') במאי ומפיק
1979 וצדק לכל במאי ומפיק מועמדות ל-2 פרסי אוסקר
1980 כלבי מלחמה (אנ') מפיק בבימויו של ג'ון אירווין (אנ')
1982 החברים הכי טובים (אנ') במאי ומפיק מועמדות לפרס אוסקר אחד
1984 סיפורו של חייל במאי ומפיק מועמדות ל-3 פרסי אוסקר
אייסמן (אנ') מפיק בבימויו של פרד שפיסי (אנ')
1985 סיפורה של אגנס במאי ומפיק מועמדות ל-3 פרסי אוסקר
1987 מוכת ירח במאי ומפיק מועמדות ל-6 פרסי אוסקר (כולל הבמאי הטוב ביותר) וזכייה בשלושה פרסים
פרס דוב הכסף לבימוי
דורג 8 בקטגוריית סרטי קומדיה רומנטית בדירוג מאה שנים... עשרת הגדולים
1989 אין קאונטרי (אנ') במאי ומפיק
איש ינואר (אנ') מפיק
1991 הולך על כל הקופה במאי ומפיק
1994 רק את (אנ') במאי ומפיק
1996 בוגוס (אנ') במאי ומפיק
1999 ההוריקן במאי ומפיק מועמדות אחת לאוסקר
מועמד לפרס גלובוס הזהב לבימוי הטוב ביותר
2003 דה סטייטמנט (אנ') במאי ומפיק

מועמדויות, פרסים ואותות הערכה[עריכת קוד מקור | עריכה]

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ג'ואיסון נישא ב-1953 לדוגמנית מרגרט אן דיקסון (Margaret Ann "Dixie" Dixon) ולזוג נולדו 3 ילדים (מיכאל, קווין וג'ניפר) שעסקו אף הם בעולם הבידור. ב-2004 נפטרה מרגרט וב-2010 נישא ג'ואיסון ללין סיינט דייוויד (Lynne St. David).

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • נורמן ג'ואיסון, This Terrible Business Has Been Good to Me - אוטוביוגרפיה, הוצאת אמזון, 2003[3]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא נורמן ג'ואיסון בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ בעברית נקרא הסרט "השוד המושלם" וב-1999 הופק רימייק לסרט בשם השוד המושלם
  2. ^ YouTube play button icon (2013–2017).svg זכיתו של נורמן ג'ואיסון בפרס תלברג ב-1999, סרטון באתר יוטיוב
  3. ^ האוטוביוגרפיה, באתר אמזון