נורת'רופ F-20 טייגרשארק

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נורת'רופ F-20 טייגרשארק
F-20 flying.jpg
נורת'רופ F-20 בטיסה
מאפיינים כלליים
סוג מטוס קרב
ארץ ייצור ארצות הברית
יצרן נורת'רופ
טיסת בכורה 30 באוגוסט 1982
תקופת שירות אין – הפרויקט בוטל
צוות 1
יחידות שיוצרו 3
ממדים
אורך 14.4 מטר
גובה 4.20 מטר
מוטת כנפיים 8.13 מטר
שטח כנפיים 18.6 מטר רבוע
משקל ריק 5,964 קילוגרם
משקל טעון 7,021 קילוגרם
משקל המראה מרבי 12,474 קילוגרם
ביצועים
מהירות מרבית 2,124 קמ"ש (מאך 2 או 1,320 מייל לשעה)
קצב נסיקה 255 מטר/שנייה
טווח טיסה מרבי 2,759 קילומטר (עם 3 מכלי דלק נתיקים)
סייג רום 16,800 מטר (55,000 רגל)
עומס כנף 395 ק"ג/מ"ר
חימוש
תותחים 2 תותחי 20 מילימטר מדגם M39A2
טילים 2 X ‏AIM-9 סיידוויינדר בקצות הכנפיים
עד 4 X‏AIM-7 ספארו תחת הכנפיים
AGM-65 מאבריק על נקודות תלייה
פצצות מגוון פצצות שימוש כללי
פצצות מצרר
רקטות 2 X ‏ פודי רקטות מדגם CRV7 או
2 X ‏פודי רקטות מדגם LAU-10 עם 5 X רקטות מדגם Zuni ‏(127 מ"מ כל אחד) או
2 X‏ פודי רקטות מדגם Matra עם 18 X‏ רקטות מדגם SNEB ‏(68 מ"מ) כל אחד
הנעה
1 X טורבו סילון ג'נרל-אלקטריק F404-GE-100, ‏17,000 ליברת-כוח

הנורת'רופ F-20 טייגרשארקאנגלית: Northrop F-20 Tigershark) היה מטוס קרב אשר תוכנן ופותח כפרויקט פרטי של חברת נורת'רופ האמריקאית. פיתוח המטוס החל ב-1975 כהמשך למטוס הקרב נורת'רופ F-5 טייגר II שהציג מנוע חדש, אשר שדרג את ביצועי המטוס, ומערכות אוויוניקה מודרניות, שכללו מכ"ם רב עוצמה.

בהשוואה ל-F-5, היה ה-F-20 מהיר בהרבה, בעל יכולת של ירי טילים מעבר לקו האופק וכושר נשיאה של מרבית סוגי החימוש שבידי ארצות הברית למטרות תקיפה קרקעית. בזכות יכולותיו המשופרות, התחרה ה-F-20 ב-F-16 פייטינג פלקון, ואף היה זול יותר לרכישה ולתפעול.

פיתוח ה-F-20 בוצע בחסות משרד ההגנה האמריקאי, בפרויקט שכונה "FX". ‏FX ביקש לפתח מטוסי קרב אשר יהיו מסוגלים ללחום כנגד מטוסי הקרב של הסובייטים, אך ללא שימוש בטכנולוגיות רגישות הנמצאות בשירות חיל האוויר האמריקאי. FX היה תוצר של מדיניות הייצוא של ממשל קרטר אשר ביקש לצייד מדינות זרות בנשק איכותי ללא החשש שטכנולוגיות קו-ראשון אמריקאיות ייפלו לידיים סובייטיות. נורת'רופ קיוותה להצליח עם ה-F-20 בשוק הבינלאומי, אך שינוי המדיניות לאחר בחירתו של רונלד רייגן לנשיא גרם לכך שהמטוס נאלץ להתחרות מול מכירות ה-F-16 אשר פותח על ידי חיל האוויר האמריקאי. תוכנית הפיתוח ננטשה ב-1986 לאחר בניית שלושה אבות טיפוס ומטוס נוסף שבנייתו לא הושלמה.

פרויקט ה"טייגרשארק"[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרויקט Northrop Tigershark (בעברית כריש הנמר) הוא פרויקט אמריקאי להחלפת מטוס ה-F5. הפרויקט בוטל עקב חוסר קונים.

יצירת הפרויקט התחילה ב-1975,

הטייגר-שארק היה מטוס מתקדם של הנורת'רופ F-5.

F20 בטיסה
F20 בטיסה

מאפיינים כלליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מהירות[עריכת קוד מקור | עריכה]

המנוע של ה-F20 סיפק 60% דחף מאשר הפלט.

המנוע נתן מהירות מעל מאך 2.0, יש כמה בעיות הטמונות בגודלו הקטן. הכנפיים הנמוכות התכוונו לכך שישנה סחיטה קרקעית מוגבלת, ומיקום הנחיתה פירושו היה צורך להציב עומסים לעבר הקצוות החיצוניים של הכנפיים.

תא הטייס של מטוס ה-F20
Northrop F-20 Tigershark בתערוכת המדע של קליפורניה בלוס אנג'לס
Northrop F-20 Tigershark בתערוכת המדע של קליפורניה בלוס אנג'לס

טיסת הבכורה[עריכת קוד מקור | עריכה]

טיסת בכורה התבצעה על ידי רוס סקוט, למטוס יוצרו שלושה אבות טיפוס.

הF20 בצבעים הראשונים שלו
ה-F20 בצבעים הראשונים שלו

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]