נורת' אמריקן אוויאיישן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
נורת' אמריקן אוויאיישן
North American Aviation
NorthAmericanAviation.png
שנת הקמה: 1928
פירוק החברה: 1967 - מיזוג עם
רוקוול-סטנדארד קורפוריישן
1996 - מכירה לבואינג
מיקום המטה: ארצות הברית
מייסדים: קלמנט מלוויל קיז
ענפי תעשייה: תעשייה אווירית וחלל
מוצרים עיקריים: כלי טיס
המפציץ האסטרטגי העל-קולי XB-70 מתוצרת נורת' אמריקן אוויאיישן

נורת' אמריקן אוויאיישן (North American Aviation Inc) הייתה יצרנית כלי טיס אמריקאית שפעלה משנות השלושים עד 1967, אז התמזגה עם רוקוול-סטנדארד קורפוריישן ליצירת נורת' אמריקן רוקוול קורפוריישן. החברה הייתה אחראית למספר כלי טיס היסטוריים, לרבות מטוס האימון T-6 טקסן, מטוס הקרב P-51 מוסטנג, המפציץ B-25 מיטשל, מטוס הקרב הסילוני F-86 סייבר, והמטוס הרקטי X-15, כמו גם לתאי הפיקוד והשירות של החללית אפולו והשלב השני של רקטת סטורן 5 (S-II). חטיבות הביטחון והחלל של רוקוול אינטרנשיונל (הכוללות את נורת' אמריקן אוויאיישן וחטיבות רוקטדיין) נמכרה לבואינג ב-1996.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קלמנט קיז ייסד את נורת' אמריקן ב-6 בדצמבר 1928 כחברת אחזקות שקנתה ומכרה חלקים בחברות תעופה שונות וחברות הקשורות לתעופה. אולם, חוק הדואר האווירי של 1934 כפה את פירוקן של חברות אחזקה כאלו. כתוצאה מכך הפכה נורת' אמריקן לייצרנית ובראשה עמד ג'יימס קינדלברגר (שגויס מדאגלס איירקראפט קומפני), אף על פי שאיסטרן אייר ליינס נותרה בשליטתה עד 1938.

קינדלברגר העתיק את פעולת החברה לדרום קליפורניה, מה שאפשר לטוס כל השנה, והחליט להתמקד במטוסי אימון, מתוך הנחה שיהיה זה קל יותר מלנסות להתחרות עם חברות מבוססות. המטוסים הראשונים של החברה היו מטוס התצפית GA-15 ומטוס האימון GA-16, ובעקבותם ה-O-47 וה-BT-9. ה-BC-1 מ-1937 היה מטוס הקרב הראשון של נורת' אמריקן.

כמו יצרניות אחרות, החלה נורת' אמריקן בהכנות למלחמה ב-1940. אלו כללו פתיחת מפעלים בקולומבוס, דאלאס וקנזס סיטי.

בעקבות ה-BT-9 ייצרה נורת' אמריקן את מטוס האימון T-6 טקסן, ש-17,000 מסוגו נבנו, מה שהפך אותו למטוס האימון שנעשה בו השימוש הנרחב ביותר מעולם. המפציץ הדו-מנועי B-25 מיטשל זכה לתהילה בפשיטת דוליטל ושימש בכל הזירות. ה-A-36 אפאצ'י פותח כמטוס לתקיפת קרקע ומפציץ צולל, ובעקבות ההצעה של חיל האוויר המלכותי הבריטי לפיה תחליף נורת' אמריקן את מנוע ה"אליסון" שהניע אותו במקור במנוע רולס רויס מרליו יוצר ה-P-51 מוסטנג.

לאחר המלחמה, צנח מספר מועסקי נורת' אמריקן מ-91,000 ל-5,000 ב-1946. אף על פי כן, היא המשיכה לפתח מטוסים חדשים הכוללים את מטוס האימון והתקיפה T-28 טרוג'ן, ה-P-82 טווין מוסטנג היוצא דופן, המפציץ הסילוני B-45 טורנדו, מטוס הקרב FJ פיורי, ה-AJ סאבג', המפציץ האסטרטגי המהפכני XB-70 ולקירי בעל מהירות מרבית של מאך 3, השרייק קומנדר, ומטוס המנהלים הסילוני T-39 סברליינר.

חטיבת קולומבוס של נורת' אמריקן אוויאיישן הייתה אחראית לפיתוח ה-A-5 ויג'ילנט, מפציץ מהיר שנעשה בו שימוש רב במלחמת וייטנאם במשימות סיור ימי, ה-OV-10 ברונקו, המטוס הראשון שתוכנן במיוחד לפעילות כנגד התקוממות, ומטוס האימון הימי T-2 בוקאיי, ששירת משנות החמישים המאוחרות עד 2005 והוטס כמעט על ידי כל טייסי הצי האמריקני במשך ארבעה עשורים.

ה-F-86 סייבר החל כתכנון מחדש של ה"פיורי" וזכה לתהילה כשהפיל מיגים במלחמת קוריאה. למעלה מ-9,000 מטוסי F-86 יוצרו. יורשו, ה-F-100 סופר סייבר, זכה אף הוא לפופולריות.

חטיבת המנועים הרקטיים התפצלה לחברה נפרדת, רוקטדיין, ב-1955, אולם את ה-X-15 תכננה ובנתה נורת' אמריקן.

ביטול התוכניות F-107 ו-F-108 בסוף שנות החמישים, כמו גם ביטול תוכנית הטיל הבליסטי SM-64 נואחו, היו מכות לנורת' אמריקן מהן היא לא התאוששה לגמרי מעולם. ב-1960, המנכ"ל החדש לי אטווד החליט להתמקד בתוכנית החלל, והחברה הייתה הקבלנית הראשית לתא הפיקוד והשירות של החללית אפולו והשלב השני של משגר הסטורן 5. אולם, החברה הואשמה באחריות חלקית לשריפה באפולו 1 בינואר 1967, ובמרץ היא התמזגה עם רוקוול.

בדצמבר 1996, חטיבות הביטחון והחלל של רוקוול אינטרנשיונל (הכוללת את נורת' אמריקן אוויאיישן וחטיבות רוקטדיין) נמכרו לבואינג, ששילבה את קווי המוצרים לחטיבת מערכות הביטחון המוכללות שלה. רוקטדיין נמכרה לבסוף לפראט אנד ויטני, ב-2005.

כלי טיס[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]