נושאי כליו של הרמב"ם

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

נושאי כליו של הרמב"ם הוא שמם הקיבוצי של פרשניו של ספר משנה תורה שחיבר הרמב"ם. המונח שאול מתחום הלוחמה העתיקה, כאשר לוחם חמוש בכבדות היה נזקק גם לנער הנושא את כלי מלחמתו. במונח זה משתמשים לרוב לפרשנים המודפסים "על הדף" של ההוצאות הקלאסיות של ספר משנה תורה; עתים מורחב המושג גם לכלל הפרשנים של הספר, ולעתים נכללים בו גם כאלה אשר מטרתם הייתה הפוכה: להשיג על פסקי רמב"ם ולדון בעיקר נגדם (אם כי לעתים הם משמשים גם כפרשנים).

הסיבות להופעת החיבורים הרבים על "משנה תורה"[עריכת קוד מקור | עריכה]

שתי סיבות עיקריות להופעת חיבורים אלו הינן:

  • חשיבותו של הספר 'משנה תורה' - הספר נתקבל בהערצה בקרב חכמי ישראל בכל המקומות. לכך תרמו הן גדולתו של הרמב"ם, והן הסדר הייחודי של הספר. הרמב"ם סידר את הלכותיו לפי נושאים, לעומת חכמי הדורות הקודמים שכתבו את הלכותיהם לפי הסדר המופיע בתלמוד, כגון הרי"ף. ממילא, טבעי הוא שרבים נמשכו לכתוב פירוש על ספר זה.
  • היעדר המקורות בספר - הרמב"ם לא ציין מקורות להלכותיו, דבר שהקשה על הפוסקים לקבל את פסיקותיו של הרמב"ם במקום שבו סתרו את דבריו מקורות קדומים. נושאי הכלים מרבים להתייחס לשאלת מקורותיו של הרמב"ם בכל הלכה.

נושאי הכלים על ה'"משנה תורה"[עריכת קוד מקור | עריכה]

להלן הסבר קצר על החיבורים העיקריים שנכתבו כפירוש על משנה תורה ונדפסים בהוצאות הרגילות של הספר. רבים מהחיבורים כוללים את המילה "משנה" בשמם בשל שמו של ה"משנה תורה".

השגות הרמ"ך[עריכת קוד מקור | עריכה]

נכתבו על ידי ר' משה הכהן מלוניל, בן דורו של רמב"ם. רמב"ם עצמו השיב על השגותיו, אך אין בידנו תשובות אלה.

כתבי יד של השגות הרמ"ך היו בידי מחברים שונים המזכירים אותן, אך לא הובאו לדפוס עד ימינו. כיום ישנן מהדורות, כגון מהדורת פרנקל, שבהן מודפסות השגות הרמ"ך.

השגות הראב"ד[עריכת קוד מקור | עריכה]

נכתבו על ידי ר' אברהם בן דוד מפושקירה, בן דורו של רמב"ם. כתיבתו של חיבור זה, כשמו, הייתה מעין מתקפת נגד לחיבור משנה תורה.

בהשגותיו להקדמת רמב"ם למשנה תורה, מתייחס הראב"ד לבעיה שהזכרנו לעיל, ומאריך שם בהשלכותיה: "הוא עזב דרך כל המחברים אשר היו לפניו, כי הם הביאו ראיה לדבריהם וכתבו הדברים בשם אמרם..."

דרכו של הראב"ד בהשגותיו, היא להעיר בקצרה על דברי רמב"ם. את דבריו הוא פותח, בדרך כלל, במילים 'אמר אברהם', שנזכרות בראשי תיבות א"א.

מקובל לומר, שבמקומות שלא כתב הראב"ד את השגותיו, הסכים לדעת רמב"ם. וכשמשתמש בלשון 'יש מי שאומר' בהשגתו, ייתכן שהוא עצמו לא סבר כך.

במקרים רבים התאפיינו השגותיו של הראב"ד בניסוח חריף וביקורתי.

מגדל עוז[עריכת קוד מקור | עריכה]

חיבורו של ר' שם טוב אבן גאון, נכתב כמאה שנה לאחר מות רמב"ם (1300 לספה"נ). כתיבתו של חיבור זה הייתה לשם הגנה מפני השגותיו של הראב"ד. כמו כן, היה ר' שם טוב הראשון שעסק בציון מקורותיו של רמב"ם.

בכמה מן המקומות דוחה ר' שם טוב את השגותיו של הראב"ד, על ידי הבאת נוסח מקורי של דברי רמב"ם שהיה ברשותו.

הגהות מימוניות[עריכת קוד מקור | עריכה]

חיבורו של ר' מאיר הכהן מרוטנבורג (בעזרתו של רבי שמשון בן צדוק), נכתב כמאה שנה לאחר מות רמב"ם (1300 לספה"נ). ר' מאיר ראה חשיבות להוסיף על דברי רמב"ם את מנהג אשכנז. בעיקר מזכיר את פסיקות רבו המהר"ם מרוטנבורג ושאר בעלי התוספות.

מגיד משנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

חיבורו של ר' וידאל די טולושא, נכתב כמאה וחמישים שנה לאחר מות רמב"ם (1350 לספה"נ). בחיבור זה המשיך ר' וידאל את דרכו של ספר 'מגדל עוז', יישב את קושיות הראב"ד וציין את מקורותיו של רמב"ם. אמנם, חיבור זה מקיף ורחב יותר מקודמו. חיבור זה הוא כנראה החשוב מבין נושאי כליו של רמב"ם.

בידנו ספרי 'מגיד משנה' על שישה בלבד מספרי משנה תורה (שהם ארבעה-עשר, וכפי שמכנים אותם: הי"ד החזקה): זמנים, נשים, קדושה, נזיקין, קנין ומשפטים.

כשלא מסכים ר' וידאל עם דעתו של רמב"ם, הוא מציין זאת בדבריו, שלא מצא ראיה לדברי רמב"ם. כשהוא מזכיר את רמב"ם בלשון 'המחבר', ולא מכנה אותו 'רבנו', זהו סימן שאין דעתו נוחה בדברי רמב"ם.

ר"י קורקוס[עריכת קוד מקור | עריכה]

רבי יוסף קורקוס חיבר פירוש על משנה תורה על ארבעת הספרים העוסקים במצוות שאינן נוהגות בזמן הזה או בחו"ל, זרעים, עבודה, קרבנות, טהרה. על ספרים אלו, ה"מגיד משנה" לא חיבר את פירושו, וככל הנראה הר"י קורקוס רצה להשלים את הפירוש. ספרו על זרעים הודפס במאה ה-18, ושאר ספריו הודפסו במהדורת שבתי פרנקל. מספרו על טהרה נותרו קטעים קטנים בלבד.

רבי יוסף קורקוס נוהג לפרש את הרמב"ם בדרך הפשט, תוך התמקדות במקורות הקשורים ישירות לעניינים הנדונים.

ספר זה נכתב כשלוש מאות שנה לאחר מות רמב"ם (1500 לספה"נ).

יקר תפארת[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספרו של ר' דוד בן זמרה (שם החיבור מפורסם יותר בשם מחברו: רדב"ז). ספר זה נכתב כשלוש מאות שנה לאחר מות רמב"ם (1500 לספה"נ).

הרדב"ז כתב פירוש על החלקים במשנה תורה, שלא נכתב עליהם פירוש 'מגיד משנה'.

כסף משנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספרו של ר' יוסף קארו, מחבר השולחן ערוך, בן דורו של הרדב"ז.

בהקדמתו כותב ר' יוסף קארו, שמטרות הספר הן: להשיב לראב"ד ולרמ"ך בהשגותיהם על רמב"ם, ולציין את מקורותיו בכל הלכה. פירוש ה'מגיד משנה' נתן רק תשובה חלקית לבעיות אלו, כיון שנכתב על חלק מועט מהלכות רמב"ם.

לחם משנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נכתב בידי ר' אברהם די בוטון, כשלוש מאות וחמישים שנה לאחר מות רמב"ם (1550 לספה"נ). בשעת כתיבת הספר, לא ראה ר' אברהם את פירוש ה'כסף משנה', שהגיע לידו מאוחר יותר.

ספר זה מפורסם בהיקפו, וכן בסגנונו המהיר והנמרץ, ומשמש כאחד המפרשים החשובים ביותר של רמב"ם.

משנה למלך[עריכת קוד מקור | עריכה]

חיברו ר' יהודה רוזאניס, בסביבות שנת 1700 לספה"נ. הספר נכתב מתחילה כחידושי תורה לפי נושאים שונים, ורק לאחר מכן, נערך על ידי תלמידו של ר' יהודה, ר' יעקב כולי, כפירוש על רמב"ם.

חיבורים נוספים על ה'משנה תורה'[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעלי אלשרח[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – בעלי אלשרח

בתימן קיבל הרמב"ם מעמד מיוחד, יהודי תימן קיבלו אותו עליהם כפוסק המרכזי. פירושים רבים נתחברו סביב חיבוריו. ספרו משנה תורה זכה לעשרות חכמים שהחלו מבארים אותו, יצירותיהם לא זכו לצאת לאור מחמת חסרון בית דפוס בתימן.

שער המלך[עריכת קוד מקור | עריכה]

חיברו רבי יצחק נוניש בילמונטי. הספר מרחיב ומחדש בסוגיות התלמוד.

מרכבת המשנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נכתב על ידי הרב שלמה מחעלמה.

אור שמח[עריכת קוד מקור | עריכה]

נכתב על ידי הרב מאיר שמחה הכהן מדווינסק.

צפנת פענח[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – צפנת פענח (על הרמב"ם)

נכתה על ידי הרב יוסף רוזין. מתאפיין בלשונו הקצרה ובהפניותיו הרבות.

חידושי רבנו חיים הלוי[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – חידושי רבנו חיים הלוי

נכתב על ידי הרב חיים הלוי סולובייצ'יק רב העיר בריסק, אבי שיטת הלימוד הבריסקאית וממנהיגי הצבור החרדי. הספר מאופיין בניתוח דק ולמדני על מנת לבאר להסביר ולתרץ את דברי הרמב"ם ודברי הראב"ד בעל ההשגות על הרמב"ם.

חידושי מרן רי"ז הלוי[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – חידושי מרן רי"ז הלוי

נכתב על ידי הרב יצחק זאב הלוי סולובייצ'יק, שהיה ראש ישיבה בעיר בריסק ואחר כך בירושלים, ומילא את מקום אביו הרב חיים הלוי סולובייצ'יק ברבנות בריסק. ספרו בנוי כמתכונת ספרו של אביו וניחן אף הוא בסברות דקות ומעמיקות.

אבן האזל[עריכת קוד מקור | עריכה]

נכתב על ידי הרב איסר זלמן מלצר.

אבי עזרי[עריכת קוד מקור | עריכה]

נכתב על ידי הרב אלעזר מנחם מן שך.

דרך אמונה ודרך חכמה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספרים הערוכים במתכונת המשנה ברורה על הלכות זרעים וקדשים. נכתבו על ידי הרב חיים קניבסקי.

הרב יוסף קאפח[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – יוסף קאפח

כתב פירוש מקיף ביותר על משנה תורה אותו הוא הוציא במהדורתו בה הוא גם הציע את הנוסח הנכון על פי כתבי התימניים אותם הוא החשיב למדויקים ביותר. בפירושו, הרב קאפח את הפירושים שהיו לפני ומביא ממקורות נוספים ברמב"ם, אותם לעתים הוא מתרגם מחדש. בתוך ציטוט דברי הפרשנים האחרים מצרף הרב קאפח לעתים את דעתו, וזאת ללא ציון ברור לכך בגוף הטקסט.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]