נזלי סברי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נזלי סברי
نازلي صبري
Nazlicoronation.jpg
נזלי סברי מלכת מצרים
לידה 25 ביוני 1894
אלכסנדריה, מצרים עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 29 במאי 1978 (בגיל 83)
לוס אנג'לס, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה מצרים עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות הולי קרוס עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק פוליטיקאית עריכת הנתון בוויקינתונים
שושלת מוחמד עלי
אב עבדורחים סברי פאשא
צאצאים פארוק הראשון
פאוזיה פואד
Fathia Ghali
Faika of Egypt
פאיזה ראוף עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

נזלי סבריערבית: نزلي صبري / نازلى صبرى; 25 ביוני 1894 - 29 במאי 1978) הייתה מלכת מצרים מ-1919 עד 1936. הייתה אשתו השנייה של מלך מצרים, פואד הראשון. הייתה ידועה כ"מלכה בגלות", מאחר שעזבה את מצרים בימי שלטונו של בנה, המלך פארוק הראשון.

ראשית חייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נזלי סברי נולדה ב-25 ביוני 1894.[1] אביה היה עבדורחים סברי פאשא, שר החקלאות ומושל קהיר.[2] אמה הייתה טופיקה חאנום שריף. לנזלי סברי היו אחות ואח. אחיה של נזלי, שריף סברי פאשא, לימים היה לאחד מיועציו הקרובים של בנה של סברי: המלך פארוק הראשון.[2]

סברי היא נכדתו של גנרל מוחמד שריף פאשה, אשר כיהן בתפקיד ראש ממשלת מצרים שלוש פעמים תחת האימפריה העות'מאנית בסוף המאה ה-19, למרות מוצאו הטורקי. כמו כן, לסברי מוצא צרפתי, שכן הייתה הנינה של סולימאן פאשה אל-פראנסווי, מפקד צרפתי בכיר בצבאו של נפוליאון בונפרטה.[3]

מלכת מצרים: נישואיה למלך פואד הראשון[עריכת קוד מקור | עריכה]

מלך מצרים, פואד הראשון, פגש את נזלי סברי לראשונה בהופעת אופרה.[4] ב-12 במאי 1919 הוא הציע לה נישואין, אף על פי שסברי הייתה צעירה ממנו ב-25 שנים. ב-24 במאי 1919 התחתנו השניים בארמון בוסתן בקהיר. אלו היוו נישואין בפעם השנייה הן למלך והן לסברי.[4] לאחר החתונה, המלך איים על סברי כי אם לא תוליד לו יורש עצר, היא תוגבל ל"חרמליק" - החלק הפרטי/משפחתי בארמון, ולא תורשה להיכנס לחלק הציבורי. לאחר הלידה של בנם היחיד, פארוק, סברי עברה לארמון קובה יחד עם בעלה. אז קיבלה היא את התואר "מלכה". לאחר מכן ילדה ארבע בנות: פוזיה, פייזה, פייקה, ופתחייה.

על אף צייתנותה למלך, היא הייתה מוגבלת לשהות בארמון, ואושרה לה ההשתתפות באירועים מסוימים דוגמת מופעי אופרה ומופעים אחרים אשר "מיועדים לבנות המין הנשי". תוך בגרותה, זכתה סברי לחינוך, חשיפה לתרבות המערב וערכי חירות ושחרור, ועל כן ראתה בצורת חייה כנחשלים, מפגרים, ומחניקים.[5] מסופר כי כאשר סברי והמלך נקלעו למריבות, האחרון היה נוהג לסטור לה ולקרקע אותה לחדרה לתקופה של מספר שבועות. נאמר גם כי נזלי כביכול ניסתה להתאבד דרך בליעת כדורי אספירין.

עם זאת, בחניכת הפרלמנט ב-1924, סברי היוותה כחלק מהנציגים המלכותיים בטקס הפתיחה. כמו כן נזלי הצטרפה לבעלה במהלך סיוריו באירופה ב-1927, וביקרה בצרפת, ארץ המוצא של אבותיה.

שנים מאוחרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעקבות מותו של בעלה המלך פואד ב-1936, בנה פארוק נהיה למלך מצרים החדש, ונזלי סברי נהייתה המלכה האם. ב-1946, נסעה סברי לארצות הברית, שם עברה טיפול למחלת כליות שנתגלתה אצלה.

באוגוסט 1950, התערערו יחסיה של סברי נזלי עם בנה המלך פארוק. המלך החליט לשלול את זכויותיהן ואת תואריהן של אמו סברי נזלי ובתה פתחייה. זאת מאחר שהנסיכה התחתנה עם ריאד חאלי שהיה נוצרי קופטי. הנישואין זכו לתמיכה של נזלי סברי אך להתנגדות מצד המלך פארוק.

על כן, ב-1955 סברי רכשה אחוזה בת 28 חדרים בבוורלי הילס תמורת 63,000 דולרים, שם היא גרה עם בתה פתחייה, חתנה, ושני ילדיהם של הזוג. בארצות הברית סברי נהייתה פעילה חברתית.[6] היא אף התנצרה ושינתה את שמה למרי-אליזבת.[5]

על אף חילוקי הדעות, השתתפה סברי בהלווית בנה פארוק ברומא ב-1965.[4]

בעקבות גירושיה של בתה פתחייה מבעלה, נזלי עברה לגור בדירה קטנה בווסטווד, לוס אנג'לס. לאחר מכן בתה פתחייה הצרפה אליה, לאחר ששבה משהות זמנית בהוואי.[7][5]

כדי לכסות חובות אליה נקלעה, ב-1975 שלחה מספר תכשיטים למכירה פומבית של חברת סותבי'ס, ביניהם הכתר שלה (הכולל 720 יהלומים השוקלים 274 קרט), ומחרוזת צרפתית מ-1938.[8] השניים נמכרו 127,500 דולרים ו-140,000 דולרים בהתאמה. למרות זאת, נזלי ובתה החלו בהליכי פשיטת רגל. ב-1978 גם תכשיטיה של פתחייה נמכרו לשם כיסוי חובות.[9]

מורשת[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-2008, רואיה ראשיד הוציאה לאור ספר כל המלכה נזלי סברי, בשם נזלי, מליכה פיל מנפה (נזלי, מלכה בגלות).[4] ב-2010, תוך התבססות על הספר, סדרה בטלוויזיה המצרית סיפקה תיאור לחייה של המלכה סברי, המלכה בגלות, בכיכובה של השחקנית המצרית נדיה אל ג'ונדי.[10] המחרוזת של המלכה נזלי סברי הופיעה שוב במכירה של סותבי'ס בדצמבר 2015.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Montgomery-Massingberd, Hugh, ed. (1980). "The Royal House of Egypt".Burke's Royal Families of the World. Volume II: Africa & the Middle East. London: Burke's Peerage. pp. 20–37. ISBN978-0-85011-029-6. OCLC 18496936.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא נזלי סברי בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Samir Raafat (March 2005). "Women whose husbands ruled the realm" (PDF). Egyptian Europe Organization. .
  2. ^ 2.0 2.1 Hassan Hassan (1 January 2000). In the House of Muhammad Ali: A Family Album, 1805-1952. American Univ in Cairo Press. p. 46. ISBN 978-977-424-554-1.
  3. ^ "Weekend Nostalgia". The Middle East Journal. 31 May 2013.
  4. ^ 4.0 4.1 4.2 4.3 Ahmed Maged (6 February 2008). "Revealing book on Queen Nazli depicts her tragic life in exile". Daily News Egypt. Cairo.
  5. ^ 5.0 5.1 5.2 "Revealing book on Queen Nazli depicts her tragic life in exile". Daily News Egypt. 2008-02-05.
  6. ^ Snapshots of Hollywood Collected at Random The Milwaukee Sentinel, 18 April 1955
  7. ^ Goodkind, Mike "Ex-princess loses last of fortune", The Free Lance Star, 21 September 1976
  8. ^ Former Queen Selling Jewels, Spokane Daily Chronicle, 28 October 1975
  9. ^ Goodkind, Mike "Ex-princess loses last of fortune", The Nazli
  10. ^ "Nadia Al Jundi fails". Albawaba. 4 September 2010.