נחום אדמוני

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
נחום אדמוני
Nachum Admoni.jpg
נחום אדמוני, 2015
נולד 21 בנובמבר 1929 (בן 86)
מקום לידה ירושלים
השתייכות המוסד
תקופת שירות 1954 - 1989
תפקידים בשירות

המשנה לראש המוסד, ראש המוסד

תפקידים אזרחיים

מנכ"ל מקורות, איש עסקים

נחום אדמוני (נולד ב-21 בנובמבר 1929[1]) היה ראש המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים בשנים 19821989.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אדמוני נולד בירושלים לאלימלך וסימה רוטבאום, שעלו מפולין. למד בגימנסיה העברית רחביה, ב-1946 הצטרף לארגון "ההגנה", עבר הכשרה בש"י ובמסגרת הגדוד השלישי של הפלמ"ח, לחם במלחמת העצמאות במסגרת הש"י, ולאחר מכן בחיל המודיעין, ב-1950 השתחרר בדרגת סגן. לאחר שחרורו למד יחסים בינלאומיים באוניברסיטת קליפורניה בברקלי, וחזר לישראל ב־1954. בשובו הצטרף לקהילת המודיעין. שירת במוסד בתפקידים שונים בהם נציג המוסד במזרח אפריקה, ראש אגף תבל, האגף המופקד על הקשרים המודיעיניים והדיפלומטיים וראש אגף המטה.

ב-1976 מונה למשנה לראש המוסד, יצחק חופי. ב-1982 נקבע כי מחליפו של חופי בראשות המוסד יהיה האלוף יקותיאל אדם, אך לאחר שאדם נהרג בתחילת מלחמת לבנון, נבחר אדמוני לראש "המוסד"‏[2]. מיד עם כניסתו לתפקיד אירע בלבנון טבח סברה ושתילה. ועדת כהן, ועדת החקירה הממלכתית שחקרה את העובדות והגורמים הקשורים בטבח, עסקה גם בתפקודו של אדמוני, וקבעה כי לא סיפק לממשלה "התרעה חד משמעית על הסכנה בקשר עם כניסת הפלנגות למחנות, כניסה שעליה לא העיר ראש המוסד דבר בהערכת המצב שנתן בישיבת הממשלה". חרף זאת החליטה הוועדה "שאין לייחס חומרה להימנעותו זו של ראש המוסד", והוא המשיך לכהן בתפקידו‏[3].

בעת כהונתו כראש "המוסד", לכד "המוסד" את מרדכי ואנונו והביאו לישראל‏[4], לאחר שזה העביר מידע סודי לעיתון "סאנדיי טיימס" (בשנת 1986). כן היה המוסד מעורב בחיסולו של אבו ג'יהאד בתוניס (בשנת 1988). פעולות נוספות שביצע המוסד בתקופתו היו העלאת יהודי אתיופיה ב"מבצע משה" ופעולות לסיכול התחמשותה של עיראק בנשק בלתי קונבנציונלי.

בעת כהונתו היה עדיין שמו של ראש "המוסד" אסור בפרסום, ושמו פורסם רשמית רק לאחר פרישתו מ"המוסד".

ב-1988 התכוון המקומון "העיר" לפרסם מאמר ביקורת על אדמוני. הכתבה נאסרה לפרסום על ידי הצנזורה הצבאית, אך בית המשפט העליון דחה את האיסור והתיר את הפרסום ("בג"ץ שניצר").

בתום שירותו במוסד מונה למנכ"ל "מקורות" (19891994), ולאחר מכן פנה לעסקים פרטיים. הוא דירקטור במספר חברות (שיכון ובינוי[5], סנפרוסט[6], בנק הפועלים[7]), ונחשב מקורב למשפחת אריסון[8].

בעקבות רצח יצחק רבין, מונה לראשות ועדה שקבעה מי האישים שאבטחתם תהיה בסמכות שירות הביטחון הכללי. לאחר מלחמת לבנון השנייה מונה בידי ראש הממשלה אהוד אולמרט לראש ועדה שתחקור את אירועי המלחמה, אך הוועדה פורקה בטרם החלה לפעול.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]