נחום אויסלנדר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נחום אויסלנדר

נחום אויסלנדר (1893 חודורקובו - 1962 מוסקבה) היה משורר יידי ומבקר ספרות.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אויסלנדר נולד ב-1893 בכפר חודורקובו ליד קייב. הוא נולד למשפחה של סוחרי עצים, בין 19061911 למד בגימנזיות של אודסה וקייב. למד רפואה באוניברסיטאות של ברלין וקייב, לאחר סיום הלימודים הוא גויס לצבא האדום, שם שירת בתור רופא צבאי בין 19191922.

החל לפרסם את שיריו ועבודות בקורת ספרותית ב-1917 בכתבי עת ועיתונים יידיים, כגון: נייע צייט ודער עמעס. בתקופת שרותו הוא פרסם מאמרים וסיפורים קצרים בעיתונות של הצבא האדום. בשנת 1921 הוא יסד וערך יחד עם יצחק נוסינוב ודוד גופשטיין את סדרת ספרי שירה ליריק, במסגרתה יצאו לאור 10 ספרים. בין 19221925 הוא היה עורך של מאסף ספרותי "שטראל" (קרן אור). היה ראש אגף לספרות יידיש באקדמיה הבלארוסית למדעים במינסק בין השנים 1925 - 1926, בין 1926 - 1931 עבד במכון לתרבות יהודית בקייב. הוא לימד באוניברסיטאות של מינסק וקייב וערך את אוסף עבודותיו של שלום-עליכם שיצא לאור בחרקוב.

בזמן מלחמת העולם השנייה הוא היה חבר בוועידה ההיסטורית של הוועד היהודי האנטי-פאשיסטי. לאחר המלחמה הוא עסק בחקר הספרות, התרבות והפולקלור היהודי בברית-המועצות במסגרת הוועידה ההיסטורית בקייב עד סגירתה ב-1948.

עד 1961 הוא עסק בעבודות מזדמנות, ב-1961 הוא החל לעבוד בכתב העת היידי סאוועטיש היימלאנד, שם עבד עד יום מותו שנתיים לאחר מכן.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]