נחום גרינהויז

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הרב נחום גרינהויז
לידה תרכ"ו
פטירה כ"א באדר ה'תרע"ה (בגיל 49 בערך)
השתייכות יהדות חרדית ליטאית

הרב נחום גרינהויז (תרכ"ב - כ"א אדר תרע"ה, 1862 - 7 במרץ 1915[1]) היה רב העיר טרקאי בליטא, וחתנו של הרב שלמה הכהן (בעל החשק שלמה).

תולדותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בשנת ה'תרכ"ב לרב אהרן זליג לוריא[2].

בהיותו בן עשרים נישא לחיה ברכה בתו של הרב שלמה הכהן מווילנא, ושנתיים לאחר מכן מונה לרבה הרשמי של העיר טרקאי מטעם הממשלה, בה הייתה קהילה יהודית מהוותיקות בליטא. בסוף 1908, במהלך נסיעה עם הרב ריינס בענייני הישיבה בלידא, חלה בשבץ שהשאירה אותו מרותק למיטה במשך שבועות רבים[3].

בשנת ה'תרע"א נפצע בתאונת רכבת ועקב כך נעשה משותק, ובכ"א באדר ה'תרע"ה נפטר לאחר יסורים קשים.

את מקומו ברבנות העיר מילא חתנו הרב צבי אריה פרצוביץ אביו של הרב נחום פרצוביץ.

נכדו הוא הרב שלמה שוסטר, ששימש לאחר השואה רבה של לודז'.

משנתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

היה אוהב ארץ ישראל נלהב והתמסר מאד להפצת רעיון הציונות. הוא הקים סניף של חובבי ציון בעירו והטיף לשיתוף פעולה של חרדים וחופשיים למען יישוב ארץ ישראל[4]. הוא תמך בציונות מעשית של העלאת יהודים לאט לאט וקרא לקנות מתוצרת היישוב היהודי בארץ ישראל[5]. הוא פרסם מספר מאמרים בעד הציונות[6][7] ונגד מתקיפיה[8] בעיתונות התקופה. היה בין מייסדי המזרחי בשנת 1902[9], השתתף בכינוסיה[10] ובקונגרסים ציוניים[11] ונחשב בין רבניה הגדולים[12], עד כדי שהרב יצחק יעקב ריינס הועידו ליורשו[13]. באוגוסט 1904 נבחר למועצה של 23 ראשי המזרחי[14]. בסביבות שנת 1905-1906 הוא פרש בשקט מפעילות במזרחי. בשנת 1911 הוא פרסם מאמר בשם "טעות לעולם חוזר" הקורא שלא לתרום לועד האודסאי בגלל שהוא תומך בגימנסיה הרצליה, הנותן חינוך שקרא לו כפרני, הכולל את ביקורת המקרא [15]. אחד מצאצאיו כתב שהוא שינה את עמדתו כלפי הציונות במיוחד בעקבות הקמת גימנסיה הרצליה[16]. כן סופר שהוא פרסם את המאמר בשנת 1911 בעקבות חשבון נפש שעשה לאחר שלקה בשבץ[17].

בתחילת 1913 פרסם מאמר נגד חברת מרבי השכלה[18].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ הרב ר' נחום גרינהויז ז"ל, הצפירה, 11 במרץ 1915; המשך
  2. ^ שם המשפחה המקורי של המשפחה הוא לוריא והם מיוחסים לאר"י הקדוש. לא ידוע סיבת שינוי שם המשפחה לגרינהויז.
  3. ^ כרוניקה מקומית, הזמן, 3 בינואר 1909
  4. ^ טראקי, הצפירה, 29 באוגוסט 1890
  5. ^ אסיפת המזרחי בפרסבורג, הצפירה, 28 באוגוסט 1904
  6. ^ בירחון שיבת ציון שנת ה'תרנ"א עמ' 60-68.
  7. ^ הרבנים והציונים, המליץ, 24 בפברואר 1898
  8. ^ גילוי דעת, המליץ, 1 באפריל 1900
  9. ^ יצחק ניסנבויםהדת והתחיה הלאומית, המזרחי, 15 ביולי 1919
  10. ^ לשכת הסתדרות המזרחי, הצפירה, 15 באוגוסט 1904
  11. ^ תוצאות הקונגרס, המצפה, 11 באוגוסט 1905
  12. ^ שמואל טשרנוביץמכתב אל המו"ל, המליץ, 2 באוקטובר 1899
  13. ^ כך כתבו צאצאיו בספר הזיכרון בנין נחום לזכר נכדו הרב פרצוביץ בפרקי הזיכרון עמ' תשכז.
  14. ^ אסיפת המזרחי בפרסבורג, המצפה, 26 באוגוסט 1904
  15. ^ טעות לעולם חוזר, המודיע, 23 בספטמבר 1911
    וראו: שלמי תודה, המודיע, 13 באוקטובר 1911
  16. ^ הרב מאיר שולביץ, ‏קוים לדמותו של הרב נחום פרצוביץ זצ"ל, ישורון כב, עמוד קמ"ח, הערה 46, באתר HebrewBooks
  17. ^ מעשה איש, חלק ג', עמוד רמ"ז, באתר HebrewBooks. עם זאת, יש לשים לב שהוא לקה בשבץ קרוב לשלוש שנים לפני פרסום המאמר. וראו הגרסה ב-הרב מאיר שולביץ, ‏קוים לדמותו של הרב נחום פרצוביץ זצ"ל, ישורון כב, עמוד קמ"ח, באתר HebrewBooks
  18. ^ כנגד המפיצים, המודיע, 7 בפברואר 1913