נחום צמח

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף נחום דוד צמח)
נחום צמח
Наум Цемах
נחום צמח
נחום צמח
נחום צמח
לידה 1887
וולקוביסק, האימפריה הרוסית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה ספטמבר 1939 (בגיל 52 בערך)
ניו יורק, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה האימפריה הרוסית, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות 19091939 (כ־30 שנה)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
נחום צמח בתפקיד הנביא בהצגה "היהודי הנצחי"
נחום צמח בתפקיד הצדיק בהצגה "הדיבוק"

נחום דוד צֶמַחרוסית: Наум Лазаревич (Нахум Давид) Цемах;‏ 1887ספטמבר 1939) היה מורה לעברית, שחקן ובמאי תיאטרון יהודי-רוסי, ממקימי התיאטרון העברי הראשון "הבימה" בשנת 1917 ואחד משחקניו הראשונים של תיאטרון הבימה במוסקבה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

צמח נולד ברוגוז'ניצי (ליד ביאליסטוק) ברוסיה הלבנה, בנם של אליעזר וחיה זיסל צמח[1]. בשנת 1909 ייסד את "הבימה ביאליסטוק" כלהקת תיאטרון המופיעה בעברית, אולם לאחר שהשלטונות אסרו הצגות בעברית, נאלצה הלהקה לנדוד. בשנת 1913 לקח צמח את הלהקה להופיע בפני הקונגרס הציוני ה-11 בווינה, אולם לא זכה מהם לתמיכה כספית שביקש.

בשנת 1914 ניסה להפעיל את להקתו בוורשה, לאחר שכרת ברית עם מנחם גנסין ופנה עמו יחד תחילה לחנה רובינא, שהצטרפה להחלטה, אך רק בשנת 1917 פעלו למימוש החלטתם. את פעילותם בוורשה קטע פרוץ מלחמת העולם הראשונה. בשל כך נסע למוסקבה, שם הצליח לקיים את להקתו, הוא החליט לגייס את תמיכתו של הרב יעקב מזא"ה ולשחק בשפה העברית, כשארץ ישראל היא היעד.

צמח נפגש עם הבמאי והמורה הרוסי המפורסם קונסטנטין סטניסלבסקי וביקש את סיועו בהקמת התיאטרון. סטניסלבסקי הסכים להפוך את "הבימה" לסטודיו של התיאטרון האמנותי של מוסקבה והעמיד לרשותו את אחד מתלמידיו הטובים ביותר, הבמאי הארמני יבגני וכטנגוב, כדי שישמש מדריך אמנותי לקבוצת הצעירים העבריים. על הרישיון להקמת התיאטרון חתום השר לענייני לאומים בברית המועצות דאז, יוסיף סטלין.

פעילותו של צמח הייתה חלוצית, שכן התיאטרונים העבריים שפעלו לפני כן בארץ ישראל וברחבי הגולה לא התנהלו בצורה מקצועית, הוא דאג לתרומות, למחזות ולבמאים בשמונה שנותיה הראשונות של הבימה, בהם הציגה ארבעה מחזות שעסקו בתולדות היהודים, בתרבות היהודית ובשפה העברית.

בתיאטרון מנחם גנסין היה המזכיר ויד ימינו, ודוד ורדי, בוגר הגימנסיה העברית הרצליה, לימד את חברי הלהקה עברית.

בשנת 1923 החליט הקונגרס ה-12 של המפלגה הקומוניסטית להשתמש בתיאטרון כאמצעי תעמולה קומוניסטית. בעקבות הצרת חופש היצירה והתגברות האנטישמיות נאסרה פעילות ציונית ברוסיה והתיאטרון החליט לצאת לסיבוב הופעות באירופה וארצות הברית החל מינואר 1926 במשך שנה. תחילה באירופה : לטביה, ליטא, פולין, אוסטריה, צרפת וגרמניה שם זכו להצלחה קופתית (למעט צרפת), ובדצמבר של אותה השנה הגיעו לארצות הברית והופיעו בחופה המזרחי, אך על אף הביקורות החיוביות לה זכו, לא זכו בהצלחה כספית, ודרישתו של צמח להיות מנהל יחיד עוררה מריבות ומרד בקרב השחקנים.

ביוני 1927 התפצלה הלהקה, מרבית השחקנים שבו לאירופה ומשם עלו לארץ ישראל. צמח נותר עם קבוצה קטנה בארצות הברית, בהם שלושה מבני משפחתו, אשתו - מרים גולדינה, אחותו - שפרה ברקס ואחיו - בנימין צמח. הוא כשל בניסיון להקים תיאטרון עברי, לאחר זמן מה עזבו אחרוני השחקנים והוא החל לביים הצגות בעברית, יידיש ואנגלית, ועל אף שהכנסתו הייתה מרשימה, ירד מנכסיו בעקבות המשבר הגדול בארצות הברית של שנת 1929.

בשנת 1930 נולד בנו אריאל, ומצבו הכלכלי התדרדר. הוא הצטרף לאגודה לקידום השפה היידית בלוס אנג'לס, והופיע מטעמה יחד עם אשתו ואחיו במספר אירועים.

בשנת 1935 עלה לארץ ישראל[2] במטרה לחבור להבימה. חלק מאנשי הבימה סירבו לקבלו, והוא נשאר בארץ שנתיים נוספות, שבמהלכן הציע להקים תיאטרון לנוער והגיש מועמדות למשרת מנהל השעה העברית שנפתחה ברדיו המנדטורי, אך לא קיבל את שתי העבודות, ולכן עבד כפקיד בחברת הביטוח "הסנה". באותה התקופה עזבה אותו אשתו.

ביוני 1937 חזר לניו יורק, וכעבור שנתיים, בספטמבר 1939, נפטר בגיל 52, לאחר שהיה חולה במשך כמה שנים, ובחוסר כל.

משנת 1953 מוענק, מקרן שנפתחה על שמו, פרס הבימה למחזה עברי מקורי שהוצג באחד מהתיאטרונים בארץ מקום המדינה, או שנדפס, אך לא הוצג[3].

ב-2017 לכבוד חגיגות 100 שנה להיווסדותו של התיאטרון הלאומי הבימה יצאה הצגה "צמח" – שיתוף פעולה של הבימה ותיאטרון מלנקי – המספרת את סיפור הקמת התיאטרון הבימה וסיפור יחסיו של נחום צמח עמו[4].

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • יצחק נורמן (עורך), בראשית הבימה: נחום צמח מייסד הבימה בחזון ובמעש, ירושלים: הספרייה הציונית על יד הנהלת ההסתדרות הציונית, תשכ"ז 1966.
  • אורי חקלאי, פועלו של נחום צמח על רקע תחיית התרבות היהודית ברוסיה, עבודה לקבלת התואר דוקטור לפילוסופיה, האוניברסיטה העברית בירושלים, 1974.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא נחום צמח בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]