נחום וילקומירסקי
 | |
| לידה |
1 בינואר 1884 ליטא  |
|---|---|
| פטירה |
8 בינואר 1954 (בגיל 70) סן פרנסיסקו, ארצות הברית |
  | |
נחום וילקומירסקי (1 בינואר 1884 – 8 בינואר 1954) היה חזן בולט בגרמניה בשנות ה-20, זמר בריטון ומלחין. אביו של הזמר אברהם וילקומירסקי.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
נחום וילקומירסקי נולד בליטא, אז חלק מן האימפריה הרוסית. התחנך בישיבת מיר, ובגיל 18 נודע כבר כגדול בתלמוד. הוא למד חזנות אצל החזן המפורסם פנחס מינקובסקי באודסה, וכיהן לראשונה כחזן בבית הכנסת החדש בביאליסטוק בשנים תרע"ט–תרס"ו (1918–1921). בהמשך שימש כחזן בבית הכנסת בפוזנן. בשנת 1923 הוזמן ללייפציג על ידי הנדבן חיים אייטינגון, שתרם להקמת בית הכנסת "עץ חיים" שם, לשמש כחזן. בית הכנסת נחנך שנה קודם לכן והיה הגדול ביותר בכל סקסוניה. וילקומירסקי כיהן שם כחזן ראשי (Oberkantor) עד לגירושו מגרמניה. הוא שר גם בבתי כנסת נוספים כחזן אורח.
בזכות קולו המיוחד התפרסם בית הכנסת ואורחים רבים הגיעו ממרחקים לשמעו. הוא הוזכר אפילו במדריך התיירים של לייפציג בסוף שנות ה-20. העיתון הגרמני Allgemeine Deutsche Musik-Zeitung ("אלגמיינה דויטשה מוזיק-צייטונג") כינה אותו "קארוזו בין חזני גרמניה". בנו אברהם עזב את לייפציג ועלה לארץ ישראל בשנת 1935.[1] בסוף אוקטובר 1938 גורש וילקומירסקי על ידי המשטר הנאצי, כיהודים רבים אחרים ממוצא פולני, לפולין.[2] בית הכנסת עץ חיים נהרס בליל הבדולח, בנובמבר אותה שנה. אשתו, ססיליה לבית ריזנברג, ובתו ז'ניה עזבו גם הם את לייפציג בפברואר 1939.[3]
במהלך מלחמת העולם השנייה שהה בלונדון, ובשנת 1945 עבר לסן פרנסיסקו, שם שימש כחזן בקהילה האורתודוקסית "חברה תהילים". וילקומירסקי נפטר בערב שבת בבית הכנסת לפני התפילה.
לאחר מותו, נקראו מרכז תרבות ובית כנסת על שמו.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- נחום וילקומירסקי, דף שער בספרייה הלאומית
- החזן נחום וילקומירסקי, דבר, 11 בינואר 1954 (כתבה לציון מותו)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Leslie Katz, Longtime Chevra Thilim cantor dies, 71, J., 1998-05-22 (באנגלית אמריקאית)
- ^ לפי מקור זה, עזב את לייפציג בשנת 1936
- ^ http://www.thomas-schinkoeth.de/SCHUBLADEN/LEIPZIG/MusikAnLeipzigerSynagogen.pdf(הקישור אינו פעיל, 3.6.2021)
