נחום תקום

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
נחום תקום

נַחוּם תָּקוּם (נקרא גם "איש קם חיש") הוא סוג של צעצוע, שכאשר מטים אותו על צידו הוא מתרומם מאליו.

השם העברי "נחום תקום" נוצר כנראה בהשפעת השם הרוסי של הצעצוע "ואנקה וְסטאנקה" (Ванька-Встанька) שמשמעותו: ואנקה (שם פרטי) תקום.

מבנה ועיצוב[עריכת קוד מקור | עריכה]

חלקו התחתון של הצעצוע עשוי חומר בעל משקל סגולי גבוה, ולכן מרכז המסה נמוך באופן יחסי לגובהו של הצעצוע
כאשר הצעצוע מוטה על צידו, מרכז המסה הנמוך גורם למומנט כוח בכיוון שיחזיר את הצעצוע חזרה למצב של עמידה

הצעצוע מעוצב לרוב כמעין בובה בעלת תחתית עגולה. חלקה התחתון של הבובה עשוי מחומר בעל משקל סגולי גבוה, כגון מתכת, ואילו רוב הנפח של הבובה עשוי מחומר בעל משקל סגולי נמוך. מרכז המסה של הצעצוע נמוך מאד ביחס לגובהו, וכאשר מטים את הצעצוע על צידו, מרכז המסה הנמוך גורם למומנט כוח בכיוון שיחזיר את הצעצוע חזרה למצב של עמידה.

עובדות מתמטיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

תכונת הנחום תקום של חפצים מסוימים מתאפשרת בזכות החלק התחתון שלהם שהינו בעל תכונת שיווי משקל יציב. חלק זה עשוי לקיים תכונות מתמטיות מעניינות:

  • חצי כדור (המיספירה) המונח על משטח אופקי כך שמרכזו למעלה ישאף תמיד לחזור למצב זה כל עוד לא הפכו אותו.
  • עבור חצי אליפסואיד מתקיים מצב מעניין: הוא נמצא במצב שיווי משקל יציב כל עוד החתך האליפטי שלו הוא בעל אקסצנטריות הקטנה מערך מסוים. החל מאקסצנטריות מסוימת‏[1] (\epsilon = 0.7905) הוא ימצא במצב שיווי משקל רופף וכל תנודה קטנה תשנה את מצבו. בפרט, פרבולואידים, שהינם בעלי אקסצנטריות 1, אינם יכולים להימצא בשיווי משקל כאשר מניחים אותם על קודקודם. המתמטיקאי הדגול ארכימדס חקר תנוחות יציבה של פרבולואידים צפים (בספרו על גופים צפים).

מחקר[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1995 חזה המתמטיקאי הרוסי ולדימיר ארנולד קיומו של גוף עם תכונת נחום תקום, כלומר גוף עם בדיוק שני מצבי שיווי משקל: אחד יציב ואחד רופף, העשוי מחומר הומוגני.
השערה זו הוכחה ב-2005 בידי המדענים ההונגרים גאבור דומוקוש ופטר ורקוני. הגוף עם התכונה הזו זכה בכינוי "גוֹמבּוֹץ".

בתרבות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • המונח "נחום תקום" משמש לעתים לתיאור של מי שנפל ממעמדו ואחר כך הצליח לקום מחדש.‏[2]
  • בניסוי בנדורה - ניסוי בתחום הפסיכולוגיה שנערך בשנת 1961 - נעשה שימוש בבובת נחום תקום, כאובייקט שהופעלה עליו אלימות. אחד השמות באנגלית של הצעצוע הוא Bobo doll, והניסוי נקרא על שמו - Bobo doll experiment.

צעצועים וחפצים דומים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בובה מסורתית ביפן הקרויה אוקיאגארי-קובושי (起き上がり小法師) בנויה בצורה דומה, ועיקר הנפח שלה עשוי מעיסת נייר. משמשת כקמע וכסמל לכושר התמדה ולגמישות.

ישנם צעצועים המעוצבים בצורה אחרת: מחוברים למשקולת הנמצאת מתחת לגובה השולחן. מרכז המסה של הצעצוע נמצא אף הוא מתחת לגובה השולחן, ולכן גם צעצוע כזה יחזור למצבו הקודם כאשר יטו אותו על צדו.

העיקרון המכני של הצעצוע משמש לעתים גם לאביזרים שונים שאינם צעצועים.‏[3]

גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא נחום תקום בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ תוצאה זו מתקבלת מהשיקול המכני שמרכז העקמומיות הרגעי של חצי האליפסואיד צריך להימצא מתחת למרכז הכובד שלו
  2. ^ ניר וולף, הארץ‏, ג'יימס בלייק: נחום תקום, הגרסה האמריקאית, באתר וואלה! NEWS‏, 28 באוגוסט 2007
  3. ^ הזוכים בתחרות הביתן לעיצוב עכשווי - ריהוטים 2005 - באתר Archijob‏, 5 באוקטובר 2004