נחושתית הקוצים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
קריאת טבלת מיוןנחושתית הקוצים
יישור=ללא
Protaetia cuprea-Israel-2009.jpg
מיון מדעי
ממלכה: בעלי חיים
מערכה: פרוקי רגליים
מחלקה: חרקים
סדרה: חיפושיות
תת־סדרה: Polyphaga
משפחה: זבליתיים
תת־משפחה: Cetoninae
סוג: Protaetia
מין: נחושתית הקוצים
נחושתנית הקוצים[1]
שם מדעי
Wikispecies-logo.svg Protaetia cuprea
שמות נוספים

נחושתנית הקוצים,
Potosia cuprea

לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

נחושתית הקוצים או נחושתנית הקוצים[1] (שם מדעי: Protaetia cuprea, בעבר סווגה כמין Potosia cuprea) היא חרק הנמנה בסדרת החיפושיות ושייך למשפחת הזבליתיים. הנחושתית נחשבה ליפה והמרשימה שבזבליות/פרחיות ישראל.[2]

בארץ ישראל (ובאזור הלבנט) מצוי תת-המין Protaetia cuprea ignicollis. בארץ מין דומה השייך לאותה תת-משפחה (Cetoniinae) ושמו Cetonia delagranegi אך זה נדיר ביותר וידועים ממנו פרטים בודדים בלבד. מין זה הוא בעל תפוצה רבה הן באירופה והן באסיה כאשר כל אוכלוסייה מפגינה צבעים וכתמים שונים.

צבעה של נחושתית/נחושתנית הקוצים הוא ירוק מתכתי עם ברק זהבי נחושתי חזק, בייחוד על צדו העליון של החזה הקדמי, וסגול נוצץ בצידו התחתון. בחלק מהפרטים צבע החזה אדום-נחושתי (נפוץ יותר בצפון הארץ). באזורנו ידועה אברציה שזכתה לשם camilla בה צבע החיפושית ירוק-כחול עד כחול אך זו נדירה מאוד ותועדה מישראל פעם אחת בלבד.

אורכה של נחושתית/נחושתנית הקוצים הוא 18–23 מ"מ, והיא נפוצה באביב על צמחים שונים, בעיקר על תפרחות של קוצים. הבוגרים ניזונים בעיקר מאבקה ומצוף. נחושתנית הקוצים פעילה בשעות היום.

רוב הזמן כנפי התעופה מקופלות תחת כנפי החפייה הירוקות המספקות להן הגנה. בזמן התעופה עצמה רק כנפי התעופה פרושות וכנפי החפייה מונחות על הגב. מפרץ שולי כנפי החפיה המאפשר החזקת כנפי התעופה פרושות, למרות שכנפי החפייה סגורות. כנפי החפייה נפתחות בעיקר בזמני ההמראה והנחיתה, כאשר הנחושתית פורשת את כנפיה או מקפלת אותן.

מחזור חייהם בעלי גלגול מלא. הזחלים מתפתחים ברקב צמחי המצוי באדמה או בתוך עצים נשירים. המין מקים בארץ דור אחד בשנה כאשר שיא הפעילות הוא באביב בחודשים אפריל-מאי.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא נחושתית הקוצים בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 חיפושית זו ידועה בשני השמות, במידה שווה. אנציקלופדיות טבע, מגדירי שדה וספרות מדע פופולרי בנושא חרקים משתמשים בשני השמות הללו לחלופין.
  2. ^ פנחס אמיתי, מדריך החרקים בישראל, הוצאת כתר. עמ' 164–165.