נחלת שבט גד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נחלות שבטי ישראל.

המידע אודות התנחלות שבט גד מופיע בספר יהושע, פרק י"ג, פסוקים כ"ד-כ"ח. נחלת שבט גד שכנה בצד המזרחי של הירדן. שבט גד היה אחד משניים וחצי השבטים, ראובן ומנשה שנחלתם שכנה בעבר הירדן המזרחי . נחלת השבט כללה את הגלעד, באזור צפון עבר הירדן, והיא גבלה בדרומה בנחלת נחלת שבט ראובן, בצפונה בנחלת חצי המנשה, במערבה בנהר הירדן ובמזרח בבני-עמון.

גבולות הנחלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המידע אודות התנחלות שבט גד מופיע בספר יהושע, פרק י"ג, פסוקים כ"ד-כ"ח והוקדשו לו ארבעה פסוקים:

כד וַיִּתֵּן מֹשֶׁה לְמַטֵּה-גָד, לִבְנֵי-גָד לְמִשְׁפְּחֹתָם. כה וַיְהִי לָהֶם, הַגְּבוּל--יַעְזֵר וְכָל-עָרֵי הַגִּלְעָד, וַחֲצִי אֶרֶץ בְּנֵי עַמּוֹן: עַד-עֲרוֹעֵר, אֲשֶׁר עַל-פְּנֵי רַבָּה. כו וּמֵחֶשְׁבּוֹן עַד-רָמַת הַמִּצְפֶּה, וּבְטֹנִים; וּמִמַּחֲנַיִם, עַד-גְּבוּל לִדְבִר. כז וּבָעֵמֶק בֵּית הָרָם וּבֵית נִמְרָה וְסֻכּוֹת וְצָפוֹן, יֶתֶר מַמְלְכוּת סִיחוֹן מֶלֶךְ חֶשְׁבּוֹן, הַיַּרְדֵּן, וּגְבֻל--עַד-קְצֵה יָם-כִּנֶּרֶת, עֵבֶר הַיַּרְדֵּן מִזְרָחָה. כח זֹאת נַחֲלַת בְּנֵי-גָד, לְמִשְׁפְּחֹתָם, הֶעָרִים, וְחַצְרֵיהֶם.

יהושע, י"ג, כ"ד-כ"ח

המחבר המקראי מתאר את גבול נחלת השבט בתחילה בכלליות ומוסיף כי גבולה הוא עם סביבותיה של יעזר בגלעד. לאחר מכן נמסר פירוט גבולות הנחלה: במזרח - "חֲצִי אֶרֶץ בְּנֵי עַמּוֹן".[1]בדרום נפגש הגבול עם "חֶשְׁבּוֹן עַד-רָמַת הַמִּצְפֶּה, וּבְטֹנִים"[2]. צפונית מערבית וצפונה נפגש הגבול עם "מַּחֲנַיִם, עַד-גְּבוּל לִדְבִר"[3] גבולה הדרום מערבי של הנחלה נפגש עם ערי העמק: "וּבָעֵמֶק בֵּית הָרָם וּבֵית נִמְרָה וְסֻכּוֹת וְצָפוֹן".[4]. המחבר מסיים בתיאור כללי שגבולה של הנחלה משתרע מהגלעד ועד הכנרת.[5]

תיאור גבולות הנחלה נמנו שמונה ערים. ייתכן ששמות הערים האלה מופיעים ברשימה המקורית של ערי הנחלה שלא נשתמרה. מקורות מקראיים וחוץ מקראיים מעידים על כך, שבני שבט גד לא התנחלו רק בתחומי הנחלה כפי שמופיעים ביהושע י"ג. כמו כן, בתחומי הנחלה התיישבו עוד שבטים. שבט גד התיישב אף בדרום עבר הירדן.[6] עדות לכך מופיעה במצבת מישע. משפחות מכיר משבט מנשה התיישבו בתחומי נחלת שבט גד.[7] ייתכן כי בתחומי הנחלה ישבו גם בני עמון באזור שנקרא "אֶרֶץ בְּנֵי עַמּוֹן". יש הסוברים כי נחלת שבט גד הייתה אזור מנהלתי שכללה את חבלי הנחלה שגבולתיה נקבעו בספר במדבר, פרק ל"ב, פסוקים ל"ד-ל"ו. ייתכן כי הנחלה יושבה על ידי כנענים בתקופת הברונזה המאוחרת. יש הטוענים כי התיאור ביהושע י"ג משקף את צורת ההתנחלות בימי ממלכת ישראל המאוחדת. תיאור האזור המנהלי המתואר ביהושע י"ג דומה לתיאור המחוז השביעי בממלכת שלמה כפי שמתואר בספר מלכים א', פרק ד', פסוק י"ד.[8]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ יהושע י"ג, כ"ה
  2. ^ יהושע י"ג, כ"ו
  3. ^ יהושע י"ג, כ"ו
  4. ^ יהושע י"ג, כ"ז
  5. ^ שמואל אחיטוב, מקרא לישראל: יהושע, ירושלים, מאגנס, 1995, עמ' 223
  6. ^ ספר במדבר, פרק ל"ב, פסוקים ל"ד-ל"ה
  7. ^ ספר במדבר, פרק ל"ב, פסוקים ל"ט-מ"א
  8. ^ גרשון גליל, עולם התנ"ך: יהושע, תל אביב, דוידזון עתי, עמ' 134