נחל זמרי

נחל זמרי
הנחל לאחר ירידת גשמים
הנחל לאחר ירידת גשמים
אורך 3 ק"מ
מוצא ירושלים
גובה מוצא הנהר 750 מטרים
שפך נחל פרת
מדינות באגן הניקוז ישראל
(למפת ירושלים רגילה)
Jerusalem location map with titles2.png
 
נחל זמרי
נחל זמרי
השביל מיועד להולכי רגל וג'יפים.
השביל בוואדי, 14 באוגוסט 2021
צבאים זכרים בנחל זמרי
חסידות נודדות מעל נחל זמרי
מפת נחל זמרי מאויירת

נַחַל זִמְרִי הוא נחל אכזב בצפון ירושלים, המתחיל ברום של 750 מטרים מעל פני הים. הנחל הוא יובל של נחל פרת שראשיתו במורדות המזרחיים של תל אל-פול. הוא עובר בתוך שכונת פסגת זאב שבבירה, תוך שהוא חוצץ בין פסגת זאב מרכז (מצפון) ובין פסגת זאב מזרח (מדרום), ומתחבר מזרחה לאפיק נחל פרת.

נחל זמרי מתפרס על שטח של 1,080 דונם[דרושה הבהרה], בעלי חיים רבים נמצאים בו, בהם צבאים, שפני סלע, שועלים ומגוון ציפורים. נחל זמרי עתיד להפוך לפארק טבע עירוני מנוהל[1], בשנת 2022 החלו עבודות ראשונות להכשרת השטח והנגשתו.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שמו המקורי של הנחל, ואדי זמרי, משמר לפי הסברה את שמו של ראש משפחה בשבט בנימין שנקרא "זמרי", אשר נזכר בספר דברי הימים לצד ראשי משפחות אחרים בשבט בנימין - כולם בעלי שמות המשמשים גם כשמות יישובים מקראיים בסביבת הנחל: ”וִיהוֹעַדָּה הוֹלִיד אֶת עָלֶמֶת וְאֶת עַזְמָוֶת וְאֶת זִמְרִי“[2]. זאת, כאשר עלמת (היא "עלמון" באזכורים אחרים במקרא) מזוהה עם "ח'רבת עלמית" הסמוכה (ליד היישוב עלמון), וכאשר עזמות מזוהה עם הכפר הסמוך חיזמא[3][4].

אקולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נחל זמרי נמצא בין ההר למדבר, והמערכת האקולוגית בתחומו עשירה בערכי טבע שחלקם ייחודים ואף בסכנת הכחדה. סקר הטבע העירוני האחרון שבוצע בנחל זמרי והאתרים הסמוכים יער מיר ויער ענתות (יער ענתא) התקיים בשנת 2010. מאז לא התקיימו סקרים עקביים ומקיפים בשטח. בשנת 2019 התקיים סקר טבע לקראת הקמת פארק טבע עירוני נחל זמרי, ובו תועדה אוכלוסיית צבאים מרשימה, ומיני צומח וציפורים מגוונים. בשנת 2020 ביוזמת תושבי השכונה ובשיתוף עם רשות הטבע והגנים התקיימה ספירת צבאים מקיפה בנחל זמרי ויער ענתות המחוברים, בסקר תועדה אוכלוסיית צבאים מרשימה ובריאה.[5][6]

עתידו של נחל זמרי והמערכת האקולוגית באתר תלויה בחיבור השטח לאתרים הסמוכים, כיום לאוכלוסיות בעלי החיים מתאפשר מעבר מנחל זמרי רק ליער ענתות הסמוך מדרום. יער מיר הנמצא מצפון לנחל מופרד על ידי כביש רחב החוצץ בין האתרים, מדי שנה נצפים מספר פריטי צבאים נדרסים בעת ניסיונות מעבר. על מנת לשמור על ערכי הטבע והמערכת האקולוגית יש לדאוג לחיבור רציף בין השטחים לטובת מעבר בעלי חיים.

יונקים[עריכת קוד מקור | עריכה]

צבי ישראלי, שפן סלעים, קיפוד מצוי, גירית מצויה, דורבן הודי, עטלפון לבן שוליים ועוד.

זוחלים וחרקים[עריכת קוד מקור | עריכה]

חומט, חרדון מצוי, לטאה זריזה, מניפנית מצויה, צב יבשה מצוי, זעמן שחור, צפע ארץ ישראלי, ועוד.

עופות[עריכת קוד מקור | עריכה]

שחור זנב, תפוחית מצויה, בז מצוי, נץ מצוי, דוכיפת, אדום חזה, בולבול צהוב שת, דוחל, חטפית אפורה, כארוון, טריסטרמית, ירגזי מצוי, כוס חורבות, מלכישליו, נחליאלי, סבכי שחור כיפה, עפרוני מצויץ, צוקית בודדת, ועוד.

צומח[עריכת קוד מקור | עריכה]

סירה קוצנית, קורנית מקורקפת, קידה שעירה, סחלב פרפרני, צבעוני ההרים, כדן סגול, עכובית הגלגל, דבורנית דינסמור, דבורנית צהובה, קוציץ סורי, רותם המדבר, לבנה רפואי ועוד.

גאולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ארכאולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

דגם בית ארבעת המרחבים
רותם המדבר

באפיק הנחל שרידים ארכאולוגיים מתקופות שונות, המרוכזים בחורבה הקרויה חורבת זמרי, אשר נסקרה בידי רשות העתיקות. ככל הנראה מדובר היה ביישוב חקלאי בעורף העיר ירושלים. השרידים שאותרו הם מבנים, גתות ומאגרי מים המתוארכים החל מתקופת הברונזה ועד התקופה הביזנטית. המבקרים בנחל יוכלו להבחין בחלקות מעובדות לאורך הנחל ובגתות רבות, עדות למפעל חקלאי קדום שהתקיים באזור[7].

חורבת זמרי[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1990 החל יצחק מייטליס בחפירה ארכאולוגית באתר "חורבת זמרי", האתר נמצא בשוליו הדרומיים של נחל זמרי נסקר והוא מתוארך מתקופת הברונזה תיכונה א ועד התקופה הביזנטית.

החורבה והנחל משמרים שם מקראי "זמרי" כפי שהוזכר לעיל. במהלך הסקר שנערך באזור לקראת בניית שכונת פסגת זאב, אותרה במקום החורבה המעניינת. בחורבה נמצאו שרידי ישוב למן תקופת הברונזה-א, תקופת הברונזה-ב' תקופת הברזל, והתקופה ההלניסטית (עיקר הממצאים מתקופה זו).

בין הממצאים באתר ישנם שרידי מבנים שיוחסו לתקופת הברונזה התיכונה ובהם חדרים שנבנו בקפידה. מתקופת הברזל נמצאו שני מבנים, ובהם, מבנה ובו שני חדרים, ובית מדגם בית ארבעת המרחבים (הבית הישראלי). משאר התקופות נמצאו במקום בורות קברים, מתקנים חקלאים, בורות מים, שברי כלים, כדים ועוד ממצאים שונים מיתר התקופות באתר, בסמוך לחורבה נמצאו שרידי דרך קדומה הנמשכת לכיוון צפון מזרח.[8][9]

לאחר החפירות כוסתה החורבה והממצאים בה בעפר, ועל חלקה נסלל רחוב משה רחמילביץ' של היום. כיום ניתן להבחין בחלק מן החורבה המכוסה בערימת עפר, בשרידי קירות מבנים ובשברי חרסים רבים. בשנת 2020 הוגשה בקשה על ידי המינהל הקהילתי פסגת זאב לחידוש החפירות באתר ולחשיפת בית ארבעת המרחבים, בדיקה וסקר מהיר שנערך במקום העלה כי השריד הארכאולוגי לא השתמר עם השנים וככל הנראה פורק בעת החפירה.

ואדי זה נקרא במפה ואדי זִמרה, אך במפת הסקר של ה-P.E.F. הוא נקרא "ואדי זמרי". והנה בספר דברי הימים-א' ח' לו, אנו קוראים "ואחז הוליד את יהועדה ויהועדה הוליד את עלמת ואת עזמות ואת זמרי..." שנים מן השמות מזוהים עם ערים בנחלת בנימין המזוהים באתרים בסביבה. עלמת מזוה כישוב בחורבת עלמית הנמצא במורד הוואדי אחרי חצותו את כביש חזמה מישור אדומים. ואילו עזמות מזוהה עם הכפר חזמה הסמוך. ההגיון של תפרוסת היישובים אכן כי בוואדי זה הנושא את השם זמרי, מתקשר היישוב זמרי, שבהחלט יכול וישוב זה הוא זמרי עיר בבנימין.[10]

העורף החקלאי של ירושלים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשלהי תקופת הברזל ירושלים גדלה כתוצאה מריבוי טבעי והגירה, כך ירושלים גדלה להיות העיר הגדולה ביורת במרחב. כתוצאה מהגידול הניכר בגודלה של העיר, העורך החקלאי סביב לה הושפע רבות. אחת מההשפעות של גידולה של העיר היו על תפרוסת וצורת ההתיישבות החקלאית. ליישבו החקלאי סביב לירושלים שני מאפיינים מרכזיים:

  1. התיישבות צפופה ללא בעיות ביטחון שוטפות.
  2. הקרקע ברובה שימשה לגידולים אינטנסיביים ולא למרעה.[11]

ניתן ללמוד ממאפיינים אלו כי המרעה לא היה מרכיב חשוב בכלכלת האזור בתקופת הברזל, וכן כי מצב הביטחון במרחב היה טוב. נדמה כי עיקר ההתיישבות במרחב הסובב את ירושלים הייתה התיישבות של חוות ולא כפרים. הגידול האזורי הגיע לשיאו במאה ה-ז' לפני הספירה (ככל הנראה קשור למסע סנחריב). ניתן למצוא בספרות המקרא עדויות לגידול המשמעותי בירושלים ובעורף החקלאי שלה, ניתן להבחין לדוגמה בביטוי "יהודה וירושלים" המבטא את מרכזיותו של אזור ירושלים.

לאחר חורבן ירושלים בידי הבבלים ניתן לראות כי הרצף היישובי במרחב הכפרי סביב לירושלים חדל להתקיים, בתקופה הפרסית היישוב התאושש מעט אך לא חזר לקדמותו.[12]

ממצאים בשטח[עריכת קוד מקור | עריכה]

שרידי מבנים וחרסים, גתות להפקת יין ותירוש, בורות מים, כבשן סיד, שרידי שומרות, חלקות אדמה מעובדות, כרם זיתים.

פארק טבע עירוני קהילתי[עריכת קוד מקור | עריכה]

נחל זמרי
נחל זמרי על רקע עבר הירדן (2021)
נחל זמרי על רקע עבר הירדן (2021)
מידע כללי
סוג פארק טבע עירוני
תאריך הקמה 2019
כניסה בתשלום חינם
נגישות האתר נגיש חלקית (נכון לספטמבר 2021)
נתונים ומידות
שטח 1,080 קמ"ר
גובה ממוצע 750 מטרים
צומח סירה קוצית, קורנית מקורקפת, קידה שעירה, סחלבים (סוגים שונים) ועוד
בעלי חיים צבי ישראלי, שועל מצוי, שפן סלעים, קיפוד מצוי, בז ועוד
מיקום
מדינה ישראלישראל ישראל
מיקום ירושלים
שכונה פסגת זאב
קואורדינטות 31°49′26″N 35°14′46″E / 31.8238889°N 35.2461111°E / 31.8238889; 35.2461111
רחובות סמוכים סיירת דוכיפת, אורי בר און, גל, משה רחמילביץ', כיסא רחמים, משה קראוס, יובל נאמן, נופי מדבר, זלמן צורף
אתרים בפארק בורות מים, גתות, תצפית צבאים, תצפית ציפורים, כבשן סיד, מאובנים, כרם זיתים, מצפה כוכבים
נחל זמרי
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
מפת שבילים בנחל זמרי (מתוך דפדפת מידע, 2017)

בינואר 2019 המינהל הקהילתי בפסגת זאב, החברה להגנת הטבע ועיריית ירושלים הכריזו על הנחל אתר טבע עירוני באירוע השקה חגיגי שהתקיים בנחל[13]. בדצמבר 2020, אישרה להפקדה הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה את התוכנית להקמת פארק טבע עירוני קהילתי בנחל. התוכנית קובעת שימור של רוב השטח כליבה שמורה שלא תעבור פיתוח למעט פעולות לשיקום.

לצדה יפותח במידה מתונה שטח פתוח עבור מבקרים ומטיילים. במבואה הראשית לפארק (רחוב גל) יוקמו בריכות מים, שבילי הליכה, גינה קהילתית, מגרשי ספורט, חוות לימוד, מרכז מבקרים, מגרש חניה, מבנה ציבור לפעילות קהילתית ומסחר. כמו כן בעתיד יוקם גשר מעל רחוב גל, שיקשר את מבני הציבור, הפארק הציבורי והרכבת הקלה אל הפארק[14].

בינואר 2021, החלה חברת מוריה וחברת הגיחון להכשיר את שבילי ההליכה המרכזיים בנחל. עבודות אלו הן חלק משלב א' של התוכנית השלימה, האדריכל המלווה את התוכנית הוא רז מטלון וחברת מוריה המבצעת. את התוכנית מלווה האקולוג ניר מעוז מטעם האדריכל, והאקולוגית יערה ישראלי מטעם עיריית ירושלים (המחלקה לתכנון ופיתוח בר קיימא). עבודות הפיתוח נעשו בליווי הקהילה הפעילה, המונה עשרות פעילים סביבתיים הדואגים לטבע בשכונה. מהלך העבודות הכולל צפוי להימשך מספר שנים, והוא עתיד להיתצבע בשלבים.

אתרים מרכזיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מצפה אודי, גבעת הפרפרים, חורבת זמרי, כוכביא (מצפה כוכבים קהילתי), מפעל הגתות, מאובנים.

נקודות תצפית[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. תל אל פול: מהגבעה נשקפת תצפית 360 מעלות אל ירושלים, נבי סמואל מדבר יהודה, פסגת זאב ונחל זמרי.
  2. פארק עמנואל מורנו: מאמפי תיאטרון הפתוח נפרסת תצפית מרשימה לכיוון מזרח אל מדבר יהודה ונחל זמרי.
  3. חורבת זמרי: מטיילת רחמילביץ נפרסת תצפית אל נחל זמרי והכפר חיזמא ממול.
  4. מצפה אודי: ניתן לצפות בצבאים שבנחל זמרי, בציפורים החולפות מעל הנחל ובסביבה הקרובה. במקום נבנתה פרגולה ביוזמת התושבים והמינהל הקהילתי, המצפור הוקם לזכר החייל אודי אלגרבלי.
  5. גבעת הפרפרים: מפסגת הגבעה נשקפת תצפית 360 מעלות אל עבר מדבר יהודה ופסגת זאב.

שבילים קיימים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. השביל הכחול (מספר סימון שביל 8139): השביל מסומן בסימון שבילים בצבע כחול, המסלול מתחיל מרחוב גל ומסתיים ברחוב משה קראוס. אורך המסלול כ 2.5 ק"מ, במגמת ירידה לכיוון מזרח.
  2. השביל הירוק (מספר סימון שביל 8138): השביל מסומן בסימון שבילים בצבע ירוק, המסלול מתחיל מרחוב משה קראוס ומסתיים במפגש עם השביל הכחול השבילים. השביל עובר בשטח הליבה השמורה.

טבע בר קיימא – סוגיות בפיתוח ושימור[עריכת קוד מקור | עריכה]

תכנון אתרי הטבע כמשאב הניתן ציבור הרחב לצורכי פנאי, נופש, ואף לצורך לימודי הוא תכנון מורכב המנסה לשלב בין תכנון אורבני לתכנון פארקים ואף שמורות טבע. כך גם בנחל זמרי עולות סוגיות בוערות בתכנון ושמירת טבע, מצד אחד בניית מבני ציבור וספורט ומהצד השני שמירה על השטח טבעי ללא התערבות אדם. השיקולים לפיתוח מסוים ולא אחר מורכבים מעצם מצב השטח הכלוא בין גדרות וכבישים. סוגיה נוספת היא שימור ופיתוח בתחומי המורשת, בשטח נחל זמרי נמצאו ממצאים ארכאולוגים רבים ואף בית ארבעת המרחבים (שלא שומר). תכנון הפארק והדיון בפיתוח נעשו בידיעה כי האתר שימש כמפעל חקלאי בפרוזדור ירושלים, הנוף היה טרסות חקלאיות קדומות, שדות גידולים, גתות להכנת יין ותירוש ועוד וכך רצוי כי התכנון גם כן ידבר בשפה הנראית בשטח.

נחל זמרי כחממה קהילתית[עריכת קוד מקור | עריכה]

נחל זמרי התחיל כפרויקט קהילתי של תושבי פסגת זאב מורן בביאן ונתנאל הוכנר ופעילים חברתיים וסביבתיים נוספים, החל משנת 2015 מתקיימת בנחל זמרי פעילות קהילתית ענפה.[15] הפעילות כוללת עשייה בתחומי הקהילה, חינוך, תכנון ושמירת טבע. בשנת 2019 קיבלה העירייה החלטה בעקבות התשתית הקהילתית הקיימת, לקדם את נחל זמרי לפארק טבע עירוני קהילתי הבא של ירושלים אחרי עמק הצבאים. כיום הפעילות בנחל זמרי מתוכללת באמצעות רכז טבע ומורשת היושבבמינהל הקהילתי פסגת זאב, במסגרת התפקיד משמש נחל זמרי כמקום מרכזי לפעילות חוץ והיכרות עם אתרי הטבע והמורשת בפסגת זאב. זאת תוך שימת מטרה כי האתר ישמש בעתיד אבן שואבת ללמידה ופעילויות בטבע ובאתרי המורשת בפסגת זאב.[16]

הקהילה בנחל זמרי מהווה תשתית לפעולות המתקיימות באתר, ולקידום ערכי שמירת טבע בשטחים הפתוחים בירושלים. בכוונת הפרויקט להוביל לכדי קהילה חזקה שתוכל לשמור ולהיות חלק מהפארק שעתיד לקום במקום. לצד הרובד הקהילתי המינהל הקהילתי מוביל בשיתוף עם פעילי נחל זמרי, מנח"י ומרכז איפכא תוכנית חינוכית בבתי הספר בפסגת זאב, בנושאי טבע ומורשת ונחל זמרי נמצא במקום מרכזי בתוכניות.

עם השנים מחלחלת ההבנה כי שמירה על הטבע ותחושת שייכות למקום נוצרת על ידי היכרות עם הסביבה הקרובה לבית ויצירת זיקה אליה, הפעילות הקהילתית בנחל זמרי מקדמת אג'נדה זו ומסייעת מהגברת תחושת שייכות התושבים למקום, הגברת המעורבות בנעשה בשכונה וכן מסייעת לקידום השמירה על הטבע והשטחים הפתוחים.

בנחל זמרי מתקיימים מספר מיזמים אותם מובילים תושבים פעילים בשכונה, האחרון שבהם הוא הקמת מצפה הכוכבים הקהילתי "כוכביא" במסגרת פרויקט "תעשו מקום" של עיריית ירושלים.

כיום שותפות לפעילות בנחל זמרי עיריית ירושלים, המינהל הקהילתי בפסגת זאב, רשות ניקוז ים המלח, אוניברסיטת בר-אילן, החברה להגנת הטבע, רשות הטבע והגנים ושותפים נוספים.

גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא נחל זמרי בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ פארק טבע עירוני שני בירושלים, לאחר פארק עמק הצבאים.
  2. ^ ספר דברי הימים א', פרק ח', פסוק ל"ו.
  3. ^ י' אליצור, מקום בפרשה - גאוגרפיה ומשמעות במקרא, ידיעות אחרונות, 2014, עמ' 106, 216, 293, 455.
  4. ^ יוסי שפנייר ויעל ענתבי, פסגת זאב, 2005
  5. ^ ספירת צבאים וניטור - סיכום 2020 (יעקב בן בונן ונתנאל הוכנר).pdf
  6. ^ סקר טבע עירוני נחל זמרי 2010 (החברה להגנת הטבע).pdf
  7. ^ דו"ח סקר רשות העתיקות בנחל זמרי
  8. ^ מייטליס, 1991
  9. ^ עמוס קלונר, סקר ירושלים האזור הצפון מזרחי, רשות העתיקות
  10. ^ "חורבת זמרי", מתוך עמוד ענן (https://amudanan.co.il/w/P545566)
  11. ^ אברהם פאוסט, השפעת גידולה של ירושלים בשלהי תקופת הברזל על צורות היישוב סביבה
  12. ^ אברהם פאוסט, העורף החקלאי של ירושלים ומעמדה של העיר בתקופת המקרא,
  13. ^ פארק הצבאים גרסת צפון ירושלים: נחנך אתר הטבע העירוני נחל זמרי | כל העיר, כל העיר ירושלים, ‏2019-01-28
  14. ^ המהפך של פארק הטבע בצפון ירושלים | כל העיר, כל העיר ירושלים, ‏2020-12-28
  15. ^ הכירו את קהילת נחל זמרי, www.biu.ac.il
  16. ^ תחום טבע ומורשת, מינהל קהילתי פסגת זאב (https://www.pzeev.org.il/page.php?type=matClass&id=1303&m=50&ht=#navbar)